דוד בסט – הבדלי גרסאות

בהתיישבות הכפרית עסק בסט בתכנון אזורי, ובמסגרת זו תכנן יישובים כדוגמת קיבוץ [[גונן]], שבו שבר את הקונספציה התכנונית שהייתה נהוגה באותה העת והתבססה על מבני מגורים המסודרים בשורות לאורך שבילים, ובמקום זאת תכנן בסט אשכולות של מבני מגורים שכל אחד מהם מגדיר חלל כניסה פתוח משותף עם מבטים לנוף הפתוח של עמק החולה.

 

 

בשנת [[1967]] יצא בסט לשנת השתלמות בתכנון ערים ב[[המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס|מכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס]] שב[[בוסטון]]. עם חזרתו ארצה למשרדו, הרחיב את משרדו לכ-40 עובדים, ואף פתח שני משרדים בירושלים, שהכינו בין השאר את תוכנית האב לפיתוח מרכז ירושלים. תוכנית זו, הייתה התוכנית הראשונה לאחר איחודה של העיר, שבה התקבלו החלטות אורבניות עקרוניות של פיתוח העיר, ובכלל זה: מדיניות הבנייה לגובה ששמרה על בנייה נמוכה באגן החזותי של העיר העתיקה, הקמה ופיתוח גנים במרכז העיר כגון: [[גן הפעמון]], רחובות הולכי רגל (מדרחוב בן יהודה), וכן שיקום ושימור אזורים ובכלל זה שכונת [[נחלאות]].