המשפט החוקתי של מדינת ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 19:
:אל ניסיונו האקדמי והפרלמנטרי של רובינשטיין הצטרף במהדורה זו גם ניסיון מיניסטריאלי, בעקבות כהונתו כ[[שר]] בממשלות ישראל, במשרדים אחדים.
:בהקדמה למהדורה זו ציין רובינשטיין: "המהדורה הרביעית של הספר יוצאת כעשר שנים לאחר המהדורה השלישית". למהדורה זו נוסף שער על זכויות האדם, לו ייחל המחבר בשתי המהדורות הקודמות. השער נוסף אף שטרם נחקק החוק לו ייחל המחבר, אך את החסר השלים, במידה מסוימת, [[בית המשפט העליון]] בפסיקתו. במהדורה זו נכללת לראשונה "הערה לקורא שאינו משפטן", המשקפת את הידיעה שהעניין בספר חורג מעולמם של העוסקים במשפטים, ויש בו עניין גם לעוסקים במדעי החברה בישראל ולאחרים. הערה זו עוסקת בהיבטים טכניים אחדים של התיבה המשפטית, שאולי אינם נהירים למי שמחו. לעולם המשפט.
:פרופ' [[דניאל פרידמן]] התייחס למהדורה זו (ולקודמותיה) וציין: "ספרו של פרופסור רובינשטיין על המשפט הקונסטיטוציוני הוא אחד מספרי המשפט החשובים ביותר שיצאו לאור בישראל. בולט בו רוחב היריעה, המקיף את המשטר במדינה, את מוסדות השלטון המרכזיים, את יחסי האזרח עם השלטון, את הנושאים המאפיינים את מדינת ישראל כמדינה יהודית, את בעיות הדת והמדינה, את בעיית השטחים המוחזקים וכן סוגיות הנוגעות לזכויות האדם."{{[[דניאל פרידמן]], "פרופ' א' רובינשטיין, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל", '''[[הפרקליט]]''' מ' 543-539, נובמבר 1991.}}
* מהדורה חמישית: תשנ"ז-1996, שני כרכים. במהדורה זו הצטרף לכתיבת הספר [[ברק מדינה]], מרצה למשפטים ב{{ה|מכללה למנהל}}.
:בהקדמה למהדורה זו חוגג המחבר את [[המהפכה החוקתית]] – חקיקתם של שני חוקי יסוד העוסקים ב[[זכויות האדם]], שעל חסרונם עמד המחבר בהקדמות לשתי המהדורות הקודמות למהדורה זו. לשני חוקי יסוד אלה, כמו גם לחוק יסוד נוסף שנחקק, [[חוק יסוד: הממשלה]], השפעה ניכרת על תוכן הספר.
* מהדורה שישית: תשס"ה-2005, 1,242 עמודים (שני הכרכים הראשונים). במהדורה זו שונה שם הספר, והוא נקרא '''המשפט החוקתי של מדינת ישראל'''. הספר חולק לשלושה כרכים, הראשון בשם "עקרונות יסוד", השני בשם "רשויות השלטון ואזרחות", והשלישי, שטרם יצא לאור, יעסוק בזכויות האדם. בהקדמה לספר מעידים המחברים: "מהדורה זו נכתבה כולה מחדש, ונוסף לה דיון בנושאים רבים שלא נכללו במהדורות קודמות של ספר זה. בין היתר הרחבנו במידה ניכרת את הדיון במעמדם של חוקי היסוד וב"מהפכה החוקתית"; העמקנו את הדיון במהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, והוספנו דיון במעמדם של אזרחי ישראל הערבים כמיעוט לאומי."
 
==תוכן המהדורה השישית==