רבי חנינא בן תרדיון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב
שורה 8:
== מותו ==
 
בזמן [[גזירות אדריאנוס|גזרות הרומאים]] שאסרו על [[לימוד תורה|לימוד התורה]], לא הסכים רבי חנינא ללמד בסתר, אלא לימד תורה בגלוי ונתפס. וב[[כ"ז בסיוון]] [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] ב[[שריפה]] על ידי ה[[רומאקיסר]] העתיקה|רומאלופינוס<ref>[[פרקי היכלות]] ח:ד</ref> כאחד מ[[עשרה הרוגי מלכות]] (בבלי, [[מסכת עבודה זרה]] יח ע"א; [[ארבעה טורים|טור]] [[אורח חיים]] סימן תקפ).
 
הגמרא (מסכת [http://pshita.cet.ac.il/sheet.aspx?SheetID=3967&Version=4 עבודה זרה יח.]) מתארת כי גופו נעטף בזמורות [[עץ (חומר גלם)|עץ]] והוא נשרף יחד עם [[ספר תורה|ספר התורה]] בו למד. כדי להאריך את [[עינויים|ייסוריו]] הניחו הרומאים על ליבו גיזי [[צמר]] ספוגים ב[[מים]], ובכך מנעו את מותו המהיר. לקריאת תלמידיו כי יפתח את פיו כדי למות מהר יותר, אמר: "מי שנתן נשמתי לי הוא יטלה ממני". לתלמידיו סיפר שהוא רואה "גווילין נשרפין ואותיות פורחות" ([[קלף]] נשרף והאותיות הכתובות בו אינן נמחקות, אלא פורחות; רמז לו עצמו; השריפה כילתה את הגוף, אך התוכן נשאר לנצח). ה[[תליין]] שהתפעל מגדלות נפשו של רבי חנינא שאל אותו אם יביאו לחיי [[עולם הבא]] אם יסלק את ספוגי הצמר מעל לבו. רבי חנינא השיבו לחיוב, ואף [[שבועה|נשבע]] לבקשתו. התליין הגדיל את השלהבת ונטל הספוגים וכך מת רבי חנינא מהר יותר, ואף התליין השליך עצמו באש ונשרף. על פי הגמרא יצאה [[בת קול]] ואמרה: רבי חנינא בן תרדיון ותליינו מזומנים לחיי ה[[עולם הבא]]; ועל כך אמר [[רבי יהודה הנשיא]]: יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בכמה שנים" ([[תלמוד בבלי]], [[מסכת עבודה זרה]], דף י"ח, א').