המוקד להגנת הפרט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבר בשיחה:רופאים לזכויות אדם |
הסרת משפט המביע עמדה שיפוטית לגבי פעילות המוקד. |
||
שורה 1:
'''המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר [[לוטה זלצברגר]]''' הוא ארגון זכויות אדם אשר מטרתו לסייע ל[[פלסטינים]] החיים ב[[השטחים|שטחים]]. המוקד פועל לאכיפה של הסטנדרטים והערכים המעוגנים [[המשפט ההומניטרי|במשפט ההומניטרי]] הבינלאומי ובמשפט [[זכויות אדם|זכויות האדם]] הבינלאומי. ▼
[[תמונה:hamoked.gif|שמאל|ממוזער|250px|[[לוגו]] המוקד]]
▲'''המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר [[לוטה זלצברגר]]''' הוא ארגון זכויות אדם אשר מטרתו לסייע ל[[פלסטינים]] החיים ב[[השטחים|שטחים]].
המוקד הוקם בשנת [[1988]] על רקע אירועי ה[[אינתיפאדה]] הראשונה. בעת הקמתו נועד הארגון לטפל בפלסטינים שנפגעו מ"מדיניות העצמות השבורות" ונקרא אז "המוקד לתלונות נפגעי אלימות". משהחלו פלסטינים תושבי [[יהודה והשומרון וחבל עזה]] וכן תושבי [[ירושלים]] המזרחית לפנות למוקד להגנת הפרט בבעיות נוספות, הרחיב הארגון את טווח הטיפול וכלל בין השאר:
* זכויות כלואים - איתור עצורים שמקום מעצרם אינו ידוע, עינויים, מעצרים מנהליים, ביקורי משפחות אצל כלואים ותנאי מעצר;
* תושבות בירושלים ובשטחים - איחוד משפחות, רישום ילדים במירשם האוכלוסין, רישיונות ביקור והחזרת מגורשים;
* הגבלות על חופש התנועה - עוצר, מצור, סגר, מעבר במחסומים, יציאה לחו"ל וכניסה לעזה ולגדה;
* אלימות כוחות הביטחון ומתנחלים - מוות, פציעה, הכאה, הטרדות ואיומים, גניבה, נזק לרכוש, החרמת רכוש ותעודות זהות;
* נושאים נוספים כגון הריסות בתים עונשיות, כבוד המת וגירוש.
לאחר קבלת התלונה פונה המוקד לרשויות השונות (בהן המינהל האזרחי, [[הפרקליטות הצבאית]], [[פרקליטות המדינה]] ומשרדי ממשלה שונים) ומגיש תביעות לבתי-המשפט ועתירות ל[[בית-המשפט העליון]], לא פעם בשיתוף עם ארגוני זכויות אדם אחרים, לרבות [[עדאלה]], [[האגודה לזכויות האזרח]], [[רופאים לזכויות אדם]] ועוד. בה בעת פועל המוקד לשינויי מדיניות וחקיקה במטרה להביא לשיפור במצב זכויות האדם יהודה והשומרון וחבל עזה. כיום מונה המוקד כ-40 עובדים, [[יהודים]] ופלסטינים, בהם כאלה הממונים על קבלת תלונות ועל הקשר עם המתלוננים, רכזי התלונות האחראים על פנייה לרשויות הישראליות ומעקב אחר השתלשלות הטיפול בתלונות וצוות משפטי.
| |||