איטינראריום אנטונינוס

איטינראריום אנטונינוסלטיניתItinerarium Antonini Augusti, מילולית: "מסלול המסע של הקיסר אנטונינוס"; נתחבר סביב שנת 300 לספירה[1]) הוא איטינראריום (אנ') מפורסם, רישום התחנות והמרחקים לאורך דרכים שונות. הוא מתאר את הדרכים ברומא העתיקה והאימפריה הרומית, ונראה כי הוא מבוסס על מסמכים רשמיים, אולי מתוך סקר שנערך תחת שלטון אוגוסטוס קיסר. בשל נדירותם של תיעודים אחרים מסוג זה ששרדו, זהו תיעוד היסטורי בעל ערך רב.

"איטר בריטניארום", מוצג כמפת דרכים (אנ'). הדרכים והתחנות מוצגות בקירוב. מוצגות גם חומת אנטונינוס וחומת אדריאנוס.
דרכים בהיספניה.

כמעט דבר לא ידוע על תאריכו או מחברו. חוקרים סבורים כי המהדורה המקורית הוכנה ככל הנראה בתחילת המאה ה-3 לספירה. אף על פי שהאיטינראריום מיוחס באופן מסורתי לחסותו של הקיסר אנטונינוס פיוס במאה ה-2, העותק העתיק ביותר ששרד יוחס לזמנו של הקיסר דיוקלטיאנוס והפטרון הקיסרי הסביר ביותר (אם אכן היה לאיטינראריום פטרון כזה), היה צריך להיות הקיסר קרקלה.

הוצע שחלקו המרכזי של האיטינראריום (סעיפים 123–162) משקף צו שפורסם ברומא, שהודיע על מסעו של קרקלה למזרח, דרך הבלקן ואנטוליה למצרים, בשנת 214.[1]

האיטינראריום כולל גם שמות ומרחקים של יישובים בארץ ישראל: סיקמינה (Sycamina, ליד חיפה), קיסריה, דיוספוליס (לוד), ימניה (יבנה),[1] אלותרופוליס (בית גוברין) ואשקלון.[2] בין היישובים הנזכרים במצרים, מופיע גם השם "כפר היהודים" (Vico Iudaeorum), ממזרח לדלתת הנילוס.[3]

איטר בריטניארום עריכה

החלק הבריטי באיטינראריום ידוע בשם "איטר בריטניארום" (Iter Britanniarum), וניתן לתארו כ"מפת הדרכים" של בריטניה הרומית. ישנם 15 מסלולי מסע כאלה במסמך, המתייחסים לאזורים גאוגרפיים שונים.

האיטינראריום מודד מרחקים במיל רומי, השווה 1,000 פאסום (אנ') רומיים. פאסום ("צעד") אחד היה בעצם צעד כפול: שמאל וימין. פאסום רומי לא היה זהה בכל מקום ולא ניתן לחשב אותו בדיוק ליחידות אורך מודרניות, אולם מיל רומי אחד שווה בקירוב ל-1,430 מטרים.

דה סיטו בריטניאה עריכה

דה סיטו בריטניאה (אנ')‏ (De Situ Britanniae; בעברית: "תיאור בריטניה", מילולית: "על מצב בריטניה"), שפורסם באמצע המאה ה-18, היה מעשה זיוף שסיפק מידע מזויף רב על בריטניה הרומית, הכולל מסלולי מסע שחפפו את איטינראריום אנטונינוס הכשר, לפעמים עם מידע סותר. האותנטיות שלו אותגרה רק בשנת 1845 והוא עדיין צוטט כמקור סמכותי עד שלהי המאה ה-19. עד אז, המידע השגוי שבו כבר חדר כמעט לכל תיאור של ההיסטוריה העתיקה של בריטניה, ואומץ אל המפות של סקר אורדננס (אנ') (מילולית: "סקר חימוש"), כאשר גנרל ויליאם רוי (אנ') ויורשיו בתפקיד האמינו כי מדובר במקור מידע לגיטימי, באותה רמה עם איטינראריום אנטונינוס. למרות שהמסמך כבר אינו מצוטט, מאחר שהאותנטיות שלו הפכה לבלתי ניתנת להגנה, המידע שלו לא הוסר באופן שיטתי מחיבורים בעבר ובהווה.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 מנחם שטרן - Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem 1980, Vol.2, CXXXI. Itinerarium Antonini Augusti, p. 488
  2. ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol.2, CXXXI. Itinerarium Antonini Augusti, p. 490
  3. ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol.2, CXXXI. Itinerarium Antonini Augusti, p. 489