אנרכיזם שחור
אנרכיזם שחור הוא זרם אנרכיסטי המתנגד לקיומו של מוסד המדינה ושם דגש על ההתנגדות לשעבוד והשליטה על גזעים שאינם מהגזע הלבן, ותומך בארגון בלתי היררכי של החברה. אנרכיסטים שחורים מתנגדים לעליונות הגזע הלבן, קפיטליזם והמדינה. ההוגים החשובים של האנרכיזם השחור הם אשאנטי אלסטון, לורנזו קומבואה ארווין, ופעילים לשעבר של תנועת הפנתרים השחורים בארצות הברית.
אנרכיסטים שחורים ביקרו הן את האופי ההיררכי של תנועת הפנתרים השחורים, והן התנועה האנרכיסטית בכללותה, על בסיס הטענה שהיא באופן מסורתי אירופאית או מבוססת על פעילים לבנים. הם מתנגדים לתפיסה האנטי-גזענית, בטענה שהיא אינה מתאימה מספיק למאבק בגזענות ושהיא מסתירה חוסר שוויון אמיתי על ידי תמיכה בשוויון על פי חוק. לדוגמה, פדרו ריביארו ביקר את התנועה האנרכיסטית בכללותה בהצהרתו ש"זה אנרכיזם לבן, זעיר בורגני, שאינו יכול להתחבר לאנשים. כאדם שחור, איני מעוניין באנרכיזם שלכם. איני מעוניין בשחרור אינדיבידואליסטי, אגואיסטי ואנוכי לכם ולחברים הלבנים שלכם. מה שמעניין אותי זה השחרור של האנשים שלי."
לפיכך, אנרכיסטים שחורים מושפעים מהתנועה לזכויות האזרח ומלאומיות שחורה, ושואפים ליצור תנועה משלהם שתייצג את הזהות שלהם ותתאים למצבם הייחודי. אולם, בניגוד לאקטיביזם שחור שהתבסס בעבר על הנהגה של ארגונים היררכיים כגון הפנתרים השחורים, אנרכיזם שחור מתנגד להיררכיה ותומך בהתפתחות אורגנית באמצעות תקשורת ושיתוף פעולה על מנת להביא למהפכה כלכלית ותרבותית שתוציא מתוכה את הגזענות על כל צורותיה, את הקפיטליזם ואת המדינה.
קישורים חיצוניים עריכה
- אנרכיזם שחור
- אנרכיזם שחור - האם הגיע זמנו - מאמר מאת טומי קרי
- פנתר אנרכיסט - האתר של אשאנטי אלסטון