בוריס יעקובלביץ' ויינשטיין

חייל יהודי בצבא האדום

בוֹרִיס יעֲקֹבלֵבִיץ' וַיינְשְטֶייןרוסית: Борис Яковлевич Вайнштейн; ‏28 במאי 1910 - 6 בדצמבר 1944) היה יהודי סובייטי, שעוטר כגיבור ברית המועצות על פועלו כסגן מפקד בגדוד סיור של חיל רגלים במהלך מלחמת העולם השנייה.

בוריס יעקובלביץ' ויינשטיין
Борис Яковлевич Вайнштейн
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 במאי 1910
קייב, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 6 בדצמבר 1944 (בגיל 34)
ארצ'י, הונגריה הונגריההונגריה
מקום קבורה Berkovets cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא האדוםהצבא האדום הצבא האדום
תקופת הפעילות 19331934
19411944
דרגה קפיטן (ברית המועצות) קפיטן (סרן)
תפקידים בשירות
סגן מפקד גדוד הסיור ה-3 ברגימנט סיור מס' 206 בנושא האידאולוגי (פוליטרוק)
פעולות ומבצעים
עיטורים
גיבור ברית המועצות (מס' ; 15.05.1946)[1]
עיטור כוכב הזהב
עיטור לנין
תפקידים אזרחיים
פועל במפעל רהיטים
הנצחה
אנדרטה לזכרו בבית הקברות "ברקובצי" בקייב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בעיר קייב של האימפריה הרוסית במשפחתו של פועל. בין השנים 19241930 עבד כמעטף רהיטים ולמד במסגרת רבפק. במהלך 1932 סיים תוכנית דו-שנתית במכון לתעופה בחרקוב. המשיך לעבוד במפעל רהיטים. גויס כפוליטרוק במילואים בשנת 1933, סיים קורסי הקצונה הזוטרה ושירת כשנה בתפקיד. הצטרף למפלגה הקומוניסטית בשנת 1943.

ביוני 1941 גויס שוב עם תחילת הפלישה הגרמנית לברית המועצות. השתתף בקרבות בלימה מאוקראינה עד קווקז. מ-1943 השתתף בקרבות שחרור אוקראינה בשתי הגדות של דנייפר עם החזית האוקראינית השנייה במסגרת הארמייה ה-46. נפצע קלות ב-16 בינואר 1943[2] בחזית הדרום-מערבית.

במהלך 1944 התקדם עם הכוחות של אוגדת סיור מס' 99 והוביל את הפעילות האידאולוגית בה. ב-5 בדצמבר היה הראשונה שצלח דנובה בסמוך לעיירת ארצ'י. יום למחרת שוב הוביל את הכוחות שאיתו לקרב התקפה בו נהרג.

נקבר בחלקו השמאלי של בית הקברות של החיילים הסובייטיים בצ'פל[3]. במידע שפורסם עליו במקומות רבים מוזכר הכפר קישמרטון (כעת, Kismarton köz N47.33, E18.83) כ-28 קילומטרים דרומית-מערבית מן העיר בודפשט כמקום קבורתו, וכך גם היישוב צ'ובאי[4].

על בסיס החלטת מחליף המפקד של הגדוד מ-16 בדצמבר 1944, בצו נשיאות ברית המועצות מ-15 במאי 1946 הוענק על פועלו עיטור "גיבור ברית המועצות" בתוספת עיטור לנין ועיטור "כוכב הזהב" לאחר מותו[5].

הערות שוליים

עריכה