ברוך טולידאנו
הרב ברוך טולידאנו (24 בספטמבר 1883 – 9 באוקטובר 1969) היה מורה ואיש ציבור, ממייסדי "שכונת הרמב"ם" בטבריה, חוקר ספרות הלכה בערבית יהודית ואב בית הדין הרבני ביפו.
 | |
| לידה |
24 בספטמבר 1883 כ"ב באלול ה'תרמ"ג פקיעין |
|---|---|
| פטירה |
9 באוקטובר 1969 (בגיל 86) ז' בחשוון ה'תש"ל תל אביב |
| מקום קבורה | ירושלים |
| מדינה |
ישראל  |
| מקום פעילות | פקיעין, טבריה, יפו, תל אביב וחלב בסוריה |
| תקופת הפעילות |
? – 9 באוקטובר 1969 |
| תחומי עיסוק | מחקר ופעילות ציבורית |
| תפקידים נוספים | אב בית הדין הרבני ביפו, מזכיר וועד העדה הספרדית בטבריה |
| רבותיו | הרב משה מאיר חי אליקים והרב יצחק הכהן |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בכפר פקיעין שבגליל העליון ב-24 בספטמבר 1883 (כ"ב באלול ה'תרמ"ג) למרים רימו (לבית סיסו) ולרב יהודה טולידאנו שעלה לישראל ממקנס שבמרוקו בשנת 1863 (ה'תרכ"ג), בן למשפחת רבנים שמוצאה בספרד. אחיו הוא הרב יעקב משה טולידאנו. בילדותו התחנך בטבריה אצל הרב יצחק הכהן, ובהמשך אצל הרב משה מאיר חי אליקים, ובמקביל למד בישיבה שניהל אביו.
כבר בצעירותו החל להתעניין בחכמת ישראל, וכתב מאמרים בנושאי ספרות ויהדות בהמליץ, בדואר היום, בהארץ ובשנתון "ירושלים" מאת הרב אברהם משה לונץ ועוד.
בשנת 1902 (ה'תרס"ב) נישא לחנה בת הרב יוסף דוד אבולעפיה, ויחד נולדו להם שבעה ילדים, כשיהודה, הקטן מביניהם, נהרג במלחמת העצמאות באשדוד.
בשנת 1906 (ה'תרס"ו) הדפיס את פירוש מסכת כלה רבתי מאת הרב אברהם בן נתן מכתב יד ישן, לצד הקדמה וחשיפת תולדות חייו שהיו לוטים בערפל עד אז, וזכה לשבחים רבים מצד רבנים והיסטוריונים בני התקופה.
לפני מלחמת העולם הראשונה החל לשמש כמורה בפקיעין מטעם וועד "חובבי ציון" באודסה. בתקופה זו עורר את הוועד ונציגיו בישראל לרכוש את הכפר הערבי סמיע, אך לאחר דיונים ומשא ומתן ארוך, לא יצאה משום מה התוכנית אל הפועל.
בשל נתינותו הצרפתית, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה קיבל פקודה מטעם השלטונות הצבאיים לגלות עם משפחתו מישראל לקורסיקה. לאחר שאיחר להגיע לאוניה שיצאה מביירות לקורסיקה, נסע עם רעייתו ושלושת ילדיו לחלב שבסוריה, שם התרכזו גולים יהודים רבים. בתקופת שהותו שם שימש כנציג מטעם הגולים מול ראשי הקהילה היהודית בעיר. בשנת 1916 (ה'תרע"ו) ניתן צו מטעם הצבא הטורקי לגייס לשורותיו את נתיני צרפת מאלג'יריה. בעקבות גיוס גולים שמוצאם מאלג'יריה לצבא, פעל בהצלחה במאמץ רב יחד עם איש הציבור המקומי משה ששון לביטול הגיוס.
לאחר כיבוש הבריטים ותחילת שלטון המנדט בישראל חזר לטבריה, שם מונה לשמש כחבר הרבנות הספרדית וכמזכיר העדה, ובלט בפעילותו הציבורית בעיר.
היה שותף לחלק מממצאיו ופעילויותיו של אחיו, הרב יעקב משה טולידאנו, ויחד פעלו לרכישת קרקע בטבריה בת 70 דונמים עליה הוקמה שכונת הרמב"ם (מימוניה). בהמשך אף פעלו לחידוש מתחם ומצבת קברו של הרמב"ם. בדמשק שבסוריה גילו יחד את כתב היד של פירוש המשנה לרמב"ם בשפה הערבית, ובהמשך תרגמו הרב ברוך לעברית.
נודע בהתנגדותו התקיפה להשערת הרב אהרן קמינקא בנוגע לפרסום דעתו שקבר הרמב"ם נמצא במצרים, בייחוד לאחר שמצא את קברו של דוד הנגיד נכד הרמב"ם בסמוך למתחם הקבר של סבו. כן פרסם לראשונה הוכחות לקיומו של חיבור "מחזיק הבדק" מאת הרב אברהם בן נתן, כשהסתמך בין היתר על הציטוטים הלקוחים ממנו שנכתבו בספר "עץ חיים".
הלך לעולמו בתל אביב ב-9 באוקטובר 1969 (ז' בחשוון ה'תש"ל) ונקבר בהר המנוחות בירושלים.[1]
בנו הוא שמואל טולידאנו, ונכדו הוא אהוד טולידאנו.
חיבוריו עריכה
- פירוש מסכת כלה רבתי - מאת הרב אברהם בן נתן, כולל מבוא והרחבה, ירושלים ה'תרס"ו, מהדורה שנייה עם תיקונים הודפסה בירושלים, ה'תשל"א
- המנהיג השלם - חיבור מאת הרב אברהם בן נתן שמצא בסוריה
- המדריך המספיק (אלמרשד אלכאפי) - מאת הרב תנחום הירושלמי, הודפס מכתב יד עם תרגום לעברית, שני חלקים, תל אביב ה'תשכ"א
- פירוש משנה מסכת יומא לרמב"ם - תרגום מערבית, הערות וביאורים
בין מאמריו שפרסם:
- מקום קבר הרמב"ם, הארץ, כ"ד בחשוון ה'תרצ"ה
- ספר התורה שנכתב על ידי הר"ן גירונדי, הארץ, כ"ד באדר ה'תרצ"ו
- הכתר של חלב והכתר של דמשק, הארץ, תשרי ה'תש"י
- תמונת הרמב"ם אמיתית או מזויפת, הצופה, י"ב בשבט ה'תשט"ו
- טבריה וציפורי בספרי הפוסקים, הצופה, כ"ג בניסן ה'תשט"ו
- הוספות ושינויים בספר יחוס הצדיקים, תרביץ, שנה ה' ספר נ"ד
- קורות היישוב בירושלים, תרביץ, שנה ט' ספר א'
- היישוב היהודי בציפורי, תרביץ, שנה י"ז ספר נ"ד
- ההתכתבות בין ירושלים לתוניס, תרביץ, ה'תרצ"ח
קישורים חיצוניים עריכה
- משה דוד גאון, "ברוך ב"ר יהודה טולידאנו", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 267–268, באתר היברובוקס
ברוך בן יהודה טולידאנו, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ ברוך טולידאנו באתר GRAVEZ