ג'ניס איאן
ג'ניס איאן (באנגלית: Janis Ian, נולדה בשם ג'ניס אדי פינק, ב-17 באפריל 1951) היא זמרת-יוצרת יהודייה-אמריקאית, בעלת טור וסופרת.[1]
 | |
| לידה |
7 באפריל 1951 (בת 73) הברונקס, ארצות הברית  |
|---|---|
| שם לידה | ג'ניס אדי פינק |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1965 |
| מקום לימודים |
תיכון איסט אורנג' קמפוס |
| סוגה |
מוזיקת פופ, מוזיקה עממית |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
גיטרה |
| חברת תקליטים |
קולומביה רקורדס, ורב רקורדס, אטלנטיק רקורדס, ווינדהאם היל רקורדס |
| פרסים והוקרה |
|
|
janisian | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
איאן נולדה בניו יורק בתחילת שנות ה-50, ועוד בהיותה נערה לקחה חלק פעיל בסצנת מוזיקת הפולק האמריקאית של אמצע שנות ה-60.
אף על פי שעיקר פעילותה המוזיקלית של איאן הייתה בשנות ה-60 וה-70, היא המשיכה להקליט גם לתוך המאה ה-21.
קורות חיים עריכה
ילדות ונעורים עריכה
איאן נולדה למשפחה יהודית בעיר ניו יורק ורוב ילדותה עברה עליה באזור ניו ג'רזי.[2] בילדותה גדלה בחווה, ולמדה בבית הספר יסודי בניו ג'רזי [3] ובנעוריה למדה בבית הספר התיכון של העיר ניו יורק למוזיקה ואמנות.
אביה היה מורה למוזיקה, ויחד עם אימה הם ניהלו מחנה קיץ בצפון מדינת ניו יורק. בתקופת המלחמה הקרה הוריה של איאן היו תחת השגחה ממשלתית, בגלל הנטייה הפוליטית השמאלנית שלהם.
כילדה העריצה איאן את עבודתם של חלוצי מוזיקת הפולק כמו למשל הזמרות ג'ואן באאז ואודטה. איאן החלה ללמוד לנגן בפסנתר כבר בגיל שש, ועד תחילת שנות הנעורים שלה ידעה לנגן בכלים רבים: אורגן, צ'מבלו, קרן יער, חליל וגיטרה.[4] כאשר הייתה איאן בת 12 היא כתבה את שירה הראשון, "Hair of Spun Gold" שפורסם במגזין הפולק Broadside ולאחר מכן הוקלט לאלבום הבכורה שלה.
בשנת 1964 היא שינתה את שמה חוקית לג'ניס איאן. שם המשפחה החדש שלה היה שמו האמצעי של אחיה אריק.
קריירה מוזיקלית עריכה
כאשר הייתה איאן בת 13 כתבה וביצעה את שירה הראשון שהפך ללהיט "Society's Child (Baby I've Been Thinking)". השיר עוסק במערכת יחסים רומנטית בין-גזעית, שנתקלת בהתנגדות מכל הצדדים (אימה של הנערה, חבריה והמורים שלה). השיר שוחרר פעמיים לתקשורת בשנים 1965–1967, והפך ללהיט בארצות הברית לאחר שליאונרד ברנשטיין הציג אותו בתוכנית מיוחדת ברשת הטלוויזיה CBS שנקראה Inside Pop: The Rock Revolution.
מילות השיר נחשבו כטאבו ובכמה תחנות רדיו הוא נאסר להשמעה והוצא מרשימות ההשמעה.
בקיץ 1967 השיר הגיע למקום ה 14 במצעד Billboard Hot 100, ומכר 600 אלף עותקים. האלבום ממנו הוא לקוח מכר 350 אלף עותקים.
בשנת 2008 הוציאה איאן אוטוביוגרפיה בה כתבה בין היתר על דברי שטנה ואיומים על חייה שקיבלה בעקבות שיר זה. כמו כן היא סיפרה על תחנת רדיו באטלנטה שבעקבות השמעות של השיר הוצתה ונשרפה.[5]
כשהייתה בת 16 איאן פגשה את השחקן ביל קוסבי מאחורי הקלעים של התוכנית Smothers Brothers בה היא קידמה את השיר Society's Child.
מאחר שהייתה קטינה, היא הייתה מחויבת בליווי במהלך מסע ההופעות. כאשר קוסבי פגש בה, איאן נחה על ברכיה של המלווה שלה. קוסבי לכאורה פירש את האינטראקציה בין איאן למלווה שלה כ"לסבית". נראה שלאחר מכן הוא הזהיר תוכניות טלויזה אחרות שאיאן לא עונה על ההגדרה של "בידור המתאים לכל המשפחה" ולא צריכה לקבל במה בתוכניות טלוויזיה, בגלל הזהות המינית שלה. [6][7][8]
"Society's Child" שם את איאן במשבצת של זמרת-של-להיט-אחד, עד שנת 1975, אז יצא הסינגל שהפך להשיר המצליח ביותר שלה ביותר בארצות הברית, "At Seventeen".
השיר הוא אמירה מרירה על אכזריות בגיל ההתבגרות, אשליית הפופולריות וחרדת ההתבגרות, כפי שהשתקפה בפרספקטיבה של איאן בת ה-24. השיר הפך ללהיט וזכה לשבחי הביקורות והקהל. הוא הגיע למקומות הראשונים במצעדי הפזמונים העיקריים.
איאן זכתה פעמיים בפרס גראמי: בשנת 1975 זכתה לראשונה בפרס עבור השיר At Seventeen בקטגוריית ביצוע הפופ הקולי הטוב ביותר לזמרת, והביס שירים מתחרים של זמרות מובילות באותה תקופה.
בפעם השנייה זכתה בפרס גראמי לאלבום כמעט 40 שנה לאחר מכן, עבור האלבום האוטוביוגרפי שלה, Society's Child.
השיר At Seventeen נחשב כשיר המצליח ביותר של איאן והגיע למקום הראשון במצעדי הפזמונים.
איאן ביצעה את השיר בתוכנית הבכורה של סאטרדיי נייט לייב ב-11 באוקטובר 1975.
האלבום מתוכו לקוח השיר, Between the Lines, היה גם הוא להיט במצעדים. האלבום זכה במהירות במעמד של אלבום זהב ולאחר מכן לפלטינה עבור מכירות של למעלה ממיליון עותקים בארצות הברית.
מדד נוסף להצלחת השיר הוא אנקדוטלי: ביום וולנטיין בשנת 1977, איאן קיבלה 461 כרטיסי ולנטיין, בעקבות מילות השיר "At Seventeen" שדיברו על כך שהיא מעולם לא קיבלה כרטיס כזה.
השיר שלה "Fly Too High" שהופק על ידי מפיק הדיסקו ג'ורג'ו מורודר, היה תרומתה של ג'ניס איאן לפס הקול לסרט עם ג'ודי פוסטר, Foxes. איאן קיבלה על שיר זה מועמדות לפרס גראמי והשיר נהפך ללהיט במדינות רבות ביניהן ישראל, דרום אפריקה, בלגיה, הולנד ואוסטרליה. איאן זכתה גם לפופולריות רבה ביפן ושיריה הגיעו שם למקומות גבוהים במצעדי המוזיקה.
מספר שירים של איאן זכו לגרסאות עבריות. ביניהם "ג'סי" בביצוע מיכל טל, "בת 17" בביצוע צילה דגן ו"צל כבד" בביצוע אריק סיני.
כתיבה ועריכה עריכה
איאן כותבת מדע בדיוני. היא קוראת של סוגה זו שנים רבות ובשנת 2001, השתתפה ב Millennium Philcon. סיפורים קצרים שכתבה התפרסמו באוספים שונים, והיא ערכה יחד עם מייק רזניק את האנתולוגיה Stars: Original Stories Based on the Songs of Janis Ian, שפורסמה בשנת 2003. היא משתתפת לעיתים בכינוסים של מדע בדיוני.
איאן הייתה כותבת טור קבועה ועדיין כותבת לעיתים, עבור מגזין חדשות אמריקאי של הקהילה הלהט"בית, The Advocate. [9]
ביולי 2008 פרסמה איאן את האוטוביוגרפיה שלה Society's Child, אשר זכתה לשבחי הביקורות. יחד עם הספר יצא גם אלבום המכיל רבים משירי האהבה של איאן.
חיים אישיים עריכה
איאן נישאה למפיק הסרטים הפורטוגלי טינו סרגו בשנת 1978; הם התגרשו לאחר חמש שנים. באוטוביוגרפיה שלה איאן חושפת פרטים על התעללות פיזית ורגשית שספגה ממנו. לאחר שעברה להתגורר בנאשוויל, איאן פגשה את פטרישיה שניידר בשנת 1989. איאן יצאה מהארון כלסבית בשנת 1993 כאשר הוציאה לאור את אלבומה Breaking Silence. שניידר ואיאן התחתנו בטורונטו בשנת 2003. [10]
אמה של איאן, פרל, אובחנה כחולת טרשת נפוצה בשנת 1975. איאן ואחיה שכנעו את אימם להגשים את חלומה ולהירשם לקולג'. פרל בסופו של דבר השתתפה בתוכנית להשכלת מבוגרים בקולג' וסיימה לבסוף עם תואר שני. לאחר מותה של פרל, איאן החליטה לגייס כסף לתמיכה בתוכניות לחינוך המשך לסטודנטים מבוגרים. כיום הקרן שהקימה איאן, "Pearl Foundation scholarships", תורמת מעל 800 אלף דולר במלגות שונות.
דיסקוגרפיה עריכה
אלבומים
- (Janis Ian (1967
- (For All the Seasons of Your Mind (1967
- (The Secret Life of J. Eddy Fink (1968
- (Who Really Cares (1969
- (Present Company (1971
- (Stars (1974
- (Between the Lines (1975
- (Aftertones (1976
- (Miracle Row (1977
- (Janis Ian (1978
- (Night Rains (1979
- (Restless Eyes (1981
- (Uncle Wonderful (1983
- (Breaking Silence (1993
- (Simon Renshaw Presents: Janis Ian Shares Your Pain (1995
- (Revenge (1995
- (Hunger (1997
- (God & the FBI (2000
- (Lost Cuts 1 (2001
- (Billie's Bones (2004
- (Folk Is the New Black (2006
- (Strictly Solo (2014
אלבומי אוסף
- Remember (1978) orig. JVC Japan, now Rude Girl
- The Best of Janis Ian (1980) CBS Benelux
- My Favourites (1980) CBS Benelux
- At Seventeen (1990) CBS
- Up 'Til Now (1992) Sony
- Society's Child: The Verve Recordings (1995) Polydor/UMG
- Live on the Test 1976 (1995) BBC World Wide
- Unreleased 1: Mary's Eyes (1998) Rude Girl
- The Bottom Line Encore Collection (1999) Bottom Line Record
- The Best of Janis Ian (2002) Festival Australia
- Live: Working Without a Net (2003) Rude Girl
- Souvenirs: Best of 1972–1981 (2004) Rude Girl
- Unreleased 2: Take No Prisoners (2006) Rude Girl
- Unreleased 3: Society's Child (2006) Rude Girl
- Ultimate Best (2007) JVC Victory
- Best of Janis Ian: Autobiography Collection (2008) Rude Girl
- The Essential Janis Ian - Sony worldwide
די וי די
- (Live at Club Cafe (2005
- (Janismania (2005
- (Through the Years: A Retrospective (2007
- (Janis Ian '79: Live in Japan & Australia (2008
לקריאה נוספת עריכה
- Who Really Cares: Poems From Childhood and Early Youth 1969 (2002 re-release) [[:en:Special:BookSources/9781930709379|ISBN 978-1-930709-37-9]]
- Songbook 1999 [[:en:Special:BookSources/9780769201481|ISBN 978-0-7692-0148-1]]
- Stars: Original Stories Based on the Songs of Janis Ian 2003 [[:en:Special:BookSources/9780756401771|ISBN 978-0-7564-0177-1]] (ed., with Mike Resnick)
- "Prayerville" 2003 (in Women Writing Science Fiction As Men, ed. Mike Resnick and Martin H. Greenberg [[:en:Special:BookSources/9780756401481|ISBN 978-0-7564-0148-1]])
- Society's Child: My Autobiography, 2008, Tarcher/Penguin; [[:en:Special:BookSources/158542675X|ISBN 1-58542-675-X]]; [[:en:Special:BookSources/9781585426751|ISBN 978-1-58542-675-1]]
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ניס איאן
ג'ניס איאן, ברשת החברתית פייסבוק
ג'ניס איאן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'ניס איאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ניס איאן, באתר אייטונס (באנגלית)
ג'ניס איאן, באתר ספוטיפיי
ג'ניס איאן, באתר Last.fm (באנגלית)
ג'ניס איאן, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'ניס איאן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ניס איאן, באתר Yandex.Music (ברוסית)
ג'ניס איאן, באתר Discogs (באנגלית)
ג'ניס איאן, באתר Songkick (באנגלית)- ג'ניס איאן, באתר Genius
- ג'ניס איאן, באתר SecondHandSongs
ג'ניס איאן, באתר בילבורד (באנגלית)- עבודתה של ג'ניס איאן בפרויקט גוטנברג
- עבודות של או על ג'ניס איאן בארכיון האינטרנט
- כתבי ג'ניס איאן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ "Janis Ian: A Life in Song" (PDF). Janis Ian Website. 2006. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2007-05-07. נבדק ב-2007-06-09.
- ^ Ankeny, Jason (2003). Bogdanov, Vladimir; Woodstra, Chris; and Erlewine, Stephen Thomas (ed.). All Music Guide to the Blues: The Definitive Guide to the Blues. Backbeat Books. ISBN 0-87930-736-6.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: editors list (link) - ^ Nash, Margo.
- ^ Life Magazine, October 27, 1967, p. 53
- ^ Life Magazine, October 27, 1967 p. 53
- ^ Silman, Anna (29 יולי 2015). "Janis Ian says Bill Cosby allegedly spread lesbian rumors about her as a teen, tried to blacklist her from TV". Salon. נבדק ב-29 ביולי 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Jones, Nate (29 יולי 2015). "Janis Ian Shares Her Own Creepy Bill Cosby Story". Vulture. נבדק ב-29 ביולי 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Goodman, Jessica. "Janis Ian recalls personal story about Bill Cosby following New York cover feature". No. July 29, 2015. Entertainment Weekly. נבדק ב-29 ביולי 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Revenge is sweet for Janis Ian" by Jeff Walsh, March 1, 1996
- ^ "Ian profile". Glbtq.com. אורכב מ-המקור ב-2014-10-18. נבדק ב-2013-12-05.