המניפסטים הסוריאליסטים

שלושה מניפסטים סוריאליסטיים הונפקו בעת קיומה של התנועה הסוריאליסטית, בשנים 1924 ו-1929. שניים נכתבו על ידי אנדרה ברטון (שניסח גם מניפסט שלישי שלא הונפק) ואחד נכתב על ידי איוון גול בשנת 1924.

המניפסטים הראשונים עריכה

איוואן גול, מניפסט הסוריאליזם^[1] כרך 1, מספר 1, 1 באוקטובר 1924, איור מאת רובר דלונה

עד לשנת 1924, נוצרו שתי קבוצות סוריאליסטיות יריבות. כל קבוצה טענה שהיא ממשיכת המהפכה של גיום אפולינר. קבוצה אחת, בראשות איוואן גול, כללה את פייר אלברט-ביורט, פול דרמה, סלין אנאולד, פרנסיס פיקבייה, טריסטן צארה, ג'וזפה אונגרטי, פייר רוורדי, מרסל ארנלד, ג'וזף דלטי, ז'ן פנלבה ורובר דלונה, בין היתר.^[2]

הקבוצה השנייה, בראשות אנדרה ברטון, כללה בין היתר את לואי אראגון, רובר דסנוס, פול אלואר, ז'אק ברון, ז'אק-אנדרה בופארד, ז'אן קריב, רנה קרביל וז'ורז' מלקין.^[3]

איוון גול פרסם את "מניפסט הסוריאליזם" (Manifeste du surréalisme) ב-1 באוקטובר 1924, בגיליון הראשון והיחיד של Surréalisme^[1], שבועיים לפני יציאתו לאור של מניפסט הסוריאלזם שפרסם ברטון ב-15 באוקטובר 1924 ב-Éditions du Sagittaire.

גול וברטון התעמתו בגלוי, בנקודה אחת ממש נלחמו, בקומדי דה שאנז אליזה,^[2] על זכויות המונח סוריאליזם. בסופו של דבר, ברטון ניצח בקרב באמצעות עליונות טקטית ומספרית.^[4]^[5] אף על פי שהמריבה על קדמת הסוריאליזם הסתיימה בניצחון ברטון, ההיסטוריה של הסוריאליזם מאותו רגע תישאר מסומנת על ידי שברים, התפטרות והוצאה להורג מהדהדת, כאשר לכל סוריאליסט יש השקפה משלהם על הנושא ואת המטרות, ומקבל פחות או יותר את ההגדרות שנקבעו על ידי אנדרה ברטון.^[6]^[7]

ברטון עריכה

המניפסט הסוריאליסטי נכתב על ידי ברטון ופורסם בשנת 1924 כחוברת (מהדורות du Sagittaire). המסמך מגדיר את הסוריאליזם כך:

סוריאליזם, שם עצם, ז', אוטומטיזם נפשי טהור, שבאמצעותו מתכוונים להביע, בין בדיבור, בין בכתיבה, ובין בכל אופן אחר את המהלך הממשי של המחשבה. זוהי הכתבתה של המחשבה, כשהיא נעדרת כל שליטה מכוונת מצד השכל, ומנוערת מכל דאגה אסתטית או מוסרית […] הסוריאליזם נשען על האמונה במציאותן הנעלה-יותר של צורות אסוציאטיביות מסוימות […] האמונה בכל יכולתו של החלום, במשחקה נטול התכלית של המחשבה

— אנדרה ברטון, [1924] 1986 עמוד 35

הטקסט כולל דוגמאות רבות ליישומי הסוריאליזם בשירה ובספרות, אך מבהיר שניתן ליישם את עיקריו הבסיסיים בכל נסיבות חיים; והוא איננו מוגבל רק לתחום האמנותי. הודגשה גם חשיבותו של החלום כמאגר ההשראה הסוריאליסטי.

ברטון דן גם במפגש הראשוני שלו עם הסוריאליזם בתיאור מפורסם של מצב היפנאגוגי (אנ') שחווה בה ביטוי שהופיע באופן בלתי מוסבר בראשו: "ישנו אדם חתוך לשניים ליד החלון". ביטוי זה מהדהד את הבנתו של ברטון את הסוריאליזם כחיבור בין "שתי מציאויות רחוקות" המאוחדות ליצירת אחת חדשה.

המניפסט מתייחס גם למבשרים הרבים של הסוריאליזם שגילמו את הרוח הסוריאליסטית, בהם: דנטה אליגיירי, המרקיז דה סאד, שארל בודלר, ארתור רמבו, קומטה דה לאוטרימונט(אנ') וריימונד רוסל(אנ'). יצירותיהם של כמה מבני זמנו הקשורים בפיתוח הסוריאליזם בתחום השירה מצוטטים גם הם, בהם: פיליפ סופו, פול אלואר, רובר דסנוס ולואי אראגון.

המניפסט נכתב במידה רבה בהומור אבסורדי, והדגים את השפעת תנועת הדאדא שקדמה לסוריאליזם.

הטקסט מסתיים בטענה שהפעילות הסוריאליסטית אינה מקבעת שום תוכנית קבועה או דפוס קונבנציונלי, וכי הסוריאליסטים הם בסופו של דבר נונ-קונפורמיסטים.

המניפסט כינה את המשתתפים הבאים, בין היתר, כמשתתפים בתנועה הסוריאליסטית: לואיס אראגון, אנדרה ברטון, רובר דסנוס, פול אלואר, ז'אק ברון, ז'אק-אנדרה בופארד, ז'אן קריב, רנה קריבל וג'ורג 'מלקין.^[8]

המניפסט השני עריכה

ב-1929 ביקש ברטון מהסוריאליסטים להעריך את "מידת הכשירות המוסרית" שלהם, ויחד עם חידודים תאורטיים אחרים הנפיקו את המניפסט השני של הסוריאליזם. המניפסט הוחרם על ידי סוריאליסטים שלא רצו להתחייב לפעולה קולקטיבית בהם: בארון, דסנוס, בופארד, מישל ליריס, רמון קנו, ז'אק פרוור ואנדרה מסון. בהדפסה נוספת שהודפסה עם שחרורו של המניפסט, חתמו סוריאליסטים שנותרו נאמנים לברטון והחליטו להשתתף בפרסום חדש שכותרתו " סוריאליזם בשירות המהפכה". המשתתפים, כללו את מקסים אלכסנדר, לואי אראגון, ג'ו בוסקה, לואיס בוניואל, רנה צ'אר, רנה קריבל, סלבדור דאלי, פול אלואר, מקס ארנסט, מרסל פוריה, קמיל גומאנס, פול נוגה, בנג'מין פר, פרנסיס פונג, מרקו ריסטיץ', ז'ורז' סאדול, איב טאנגי, אנדרה תירון, טריסטן צארה ואלברט ולנטין.^[9]

ההשלכתם של דסנוס ואחרים הושלכו על ידי ברטון הובילה להיווצרת כתבי העת, בעריכת ז'ורז' בטאיי, שהמטריאליזם האנטי-אידיאליסטי שלהם יצר סוריאליזם ההיברידי שחשף את האינסטינקטים הבסיסיים של בני האדם.^[10]^[11]

לקריאות נוספות עריכה

המניפסטים של הסוריאליזם, מצרפתית - אירית עקרבי, פתח דבר והערות - דוד מנדלסון. "מבט לאחור על הסוריאליזם", מאת תיאודור וו. אדורנו, מגרמנית - טוביה ריבנר, ספרית פועלים, תל אביב, 1986^[12].

קישורים חיצוניים עריכה

המניפסט הסוריאליסטי של אנדרה ברטון First Surrealist Manifesto, tcf.ua.edu (באנגלית)
המניפסט של הסוריאליזם (1924) (באנגלית)
טקסט מלא של המניפסט הסוריאליסטי (באנגלית)
טקסט מלא: Manifeste du surréalisme (בצרפתית)
Manifeste du surréalisme, אנדרה ברטון, מהדורות שונות, ביבליוטקה לאומית של צרפת (BNF) (בצרפתית)

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² Surréalisme, Manifeste du surréalisme, Volume 1, Number 1, 1 October 1924, Blue Mountain Project
^ ¹ ² Gérard Durozoi, An excerpt from History of the Surrealist Movement, Chapter Two, 1924-1929, Salvation for Us Is Nowhere, translated by Alison Anderson, University of Chicago Press, pp. 63-74, 2002
^ André Breton, Manifestoes of Surrealism, transl. Richard Seaver and Helen R. Lane (Ann Arbor, 1971), p. 26.
^ Matthew S. Witkovsky, Surrealism in the Plural: Guillaume Apollinaire, Ivan Goll and Devětsil in the 1920s, 2004
^ Eric Robertson, Robert Vilain, Yvan Goll - Claire Goll: Texts and Contexts, Rodopi, 1997 ISBN 0854571833
^ Man Ray / Paul Eluard - Les Mains libres (1937) - Qu'est-ce que le surréalisme ?
^ Denis Vigneron, La création artistique espagnole à l'épreuve de la modernité esthétique européenne, 1898-1931, Editions Publibook, 2009 ISBN 2748348346
^ 'André Breton, Manifestoes of Surrealism, transl. Richard Seaver and Helen R. Lane (Ann Arbor, 1971), p. 26.
^ Gérard Durozoi, History of the Surrealist Movement, transl. Alison Anderson (Chicago, 2002), p. 193.
^ Dawn Adès, with Matthew Gale: "Surrealism", The Oxford Companion to Western Art. Ed. Hugh Brigstocke. Oxford University Press, 2001. Grove Art Online. Oxford University Press, 2007. Accessed March 15, 2007, http://www.groveart.com/
^ Surrealist Art (אורכב 18.09.2012 בארכיון Wayback Machine) from Centre Pompidou. Accessed March 20, 2007
^ ספרים חדשים, חדשות, 14 באפריל 1986

[Surréalisme-1] ¹ ² Surréalisme, Manifeste du surréalisme, Volume 1, Number 1, 1 October 1924, Blue Mountain Project

[Durozoi-2] ¹ ² Gérard Durozoi, An excerpt from History of the Surrealist Movement, Chapter Two, 1924-1929, Salvation for Us Is Nowhere, translated by Alison Anderson, University of Chicago Press, pp. 63-74, 2002

[3] André Breton, Manifestoes of Surrealism, transl. Richard Seaver and Helen R. Lane (Ann Arbor, 1971), p. 26.

[4] Matthew S. Witkovsky, Surrealism in the Plural: Guillaume Apollinaire, Ivan Goll and Devětsil in the 1920s, 2004

[5] Eric Robertson, Robert Vilain, Yvan Goll - Claire Goll: Texts and Contexts, Rodopi, 1997 ISBN 0854571833

[6] Man Ray / Paul Eluard - Les Mains libres (1937) - Qu'est-ce que le surréalisme ?

[7] Denis Vigneron, La création artistique espagnole à l'épreuve de la modernité esthétique européenne, 1898-1931, Editions Publibook, 2009 ISBN 2748348346

[8] 'André Breton, Manifestoes of Surrealism, transl. Richard Seaver and Helen R. Lane (Ann Arbor, 1971), p. 26.

[9] Gérard Durozoi, History of the Surrealist Movement, transl. Alison Anderson (Chicago, 2002), p. 193.

[grove-10] Dawn Adès, with Matthew Gale: "Surrealism", The Oxford Companion to Western Art. Ed. Hugh Brigstocke. Oxford University Press, 2001. Grove Art Online. Oxford University Press, 2007. Accessed March 15, 2007, http://www.groveart.com/

[pompidou-11] Surrealist Art (אורכב 18.09.2012 בארכיון Wayback Machine) from Centre Pompidou. Accessed March 20, 2007

[12] ספרים חדשים, חדשות, 14 באפריל 1986

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]