הקרב על פרנקפורט
הקרב על פרנקפורט היה מאבק בן ארבעה ימים על השליטה בפרנקפורט אם מיין במהלך מלחמת העולם השנייה. דיוויזיית החי"ר ה-5 של צבא ארצות הברית ניהלה את ההתקפה העיקרית בעוד שדיוויזיית השריון ה-6 סיפקה לה תמיכה. העיר הוגנה על ידי הקורפוס ה-80 של הארמייה השביעית.
 | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 26 במרץ 1945 – 29 במרץ 1945 (4 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | פרנקפורט, גרמניה | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון אמריקני | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
רקע עריכה
דיוויזיית הרגלים ה-5 חצתה את הריין ב-22 במרץ והקימה במהירות ראש גשר. [1] עד 23 במרץ, הדיוויזיה ה-5 הרחיבה את ראש הגשר שלה חמישה מייל מזרחה, והציבה את הדיוויזיה רק 14 מייל דרומית-מערבית לפרנקפורט. כוחות משימה משוריינים נדחקו מראש הגשר ואז צפונה לכיוון טרבור וגוסטבבורג ומזרחה לכיוון דרמשטאדט.
ב-25 במרץ נכנע מפקד הוורמאכט של חיל המצב של דרמשטאדט ודרמשטאדט נכבשה על ידי דיוויזיית השריון ה-6 והדיוויזיה ה-5. עד 26 במרץ, הגיע הדיוויזיה ה-5 לפאתיה הדרומיים של העיר פרנקפורט וכבשה את בסיס חיל האוויר ריין-מיין.[2]
הקרב עריכה
דיוויזיית השריון ה-6 חברה עם הדיוויזיה ה-5 ודחקה דרך פאתיה הדרומיים (Sachsenhausen) עד לנהר מיין. שם, יחידות של הדיוויזיה ה-5 מצאו את גשר וילהלמסבריקה שלם ברובו (הידוע כיום כפרידנסבריקה). מהנדסים גרמנים ניסו לפוצץ אותו בניסיון לעצור את הכוחות האמריקאים ב-25 במרץ אך לא הצליחו לעשות זאת. בתמיכת ירי טנקים אמריקאיים, חצו חיילי הדיוויזיה ה-5 את וילהלמסבריקה תחת אש חזקה ב-27 במרץ ונכנסו לחלק הצפוני של העיר. שתי הדיוויזיות נלחמו אז בגרמנים בקרב עז מבית לבית, ודחקו באיטיות דרך העיר צפונה ומזרחה. [3]
התקפות בעלות הברית הרגו את המפקד המקומי ב-27 במרץ, ופגעו בפיקוד הצבאי הגרמני בעיר. ב-29 במרץ, העיר עברה לשליטה אמריקאית וגשר פונטון שנבנה על ידי כוחות הנדסה קרבית בצד המזרחי של וילהלמסבריקה הפגוע. לאחר שניסו תחילה להקים עמדות מקלעים להגנה, חיילים גרמנים שוכנעו על ידי אזרחים לעזוב את העיר ולמזער אבדות נוספות. כוחות הוורמאכט הנותרים נהדפו צפונה ומחוץ לעיר על ידי חיילים אמריקאים.[2]
לאחר מכן עריכה
AFN לוקסמבורג דיווחה שהעיר משוחררת, עם זאת, קרבות ספורדיים קטנים נמשכו עד 4 באפריל. כתב המלחמה של ווג, לי מילר, ליווה את הארמייה השלישית של ג'ורג' פטון והיה בין הראשונים לדווח בעיתונות האמריקנית על שחרור פרנקפורט. ה-Stars & Stripes דיווחו שהעיר שוחררה ב-30 במרץ.[4] לאחר שכבשה את פרנקפורט, הדיוויזיה ה-5 בילתה כמה ימים במנוחה עד 7 באפריל, אז קיבלה הוראה לנוע צפונה כדי לתמוך בקורפוס ה-3 של הארמייה הראשונה בכיס הרוהר.[4]
הערות שוליים עריכה
- ^ "World War II Divisional Combat Chronicles". army.mil. נבדק ב-24 בנובמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Stanton, Shelby (2006). World War II Order of Battle: An Encyclopedic Reference to U.S. Army Ground Forces from Battalion through Division, 1939-1946 (2nd ed.). Stackpole Books. pp. 57, 84. ISBN 9780811701570.
- ^ Lenz, Markus (2017). The results of bombing Frankfurt am Main in World War II: A special sightseeing tour on the basis of pre-war, post-war and actual photographs of the city. When the Monuments Men came to Nazi-Germany. p. 7.
- ^ 1 2 "History of the 5th Infantry Division". societyofthefifthdivision.com. נבדק ב-29 באוקטובר 2012.
{{cite web}}: (עזרה)