פתיחת התפריט הראשי

סטפורד לירוי אירוויןאנגלית: Stafford LeRoy Irwin;‏ 23 במרץ 1893 - ‏ 23 בנובמבר 1955) היה לוטננט גנרל בצבא ארצות הברית אשר פיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

סטפורד לירוי אירווין
Stafford LeRoy Irwin
Stafford LeRoy Irwin.jpg
סטפורד לירוי אירווין
לידה 23 במרץ 1893
פורט מונרו, וירג'יניה, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
פטירה 23 בנובמבר 1955 (בגיל 62)
אשוויל, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי "רד"
השתייכות הצבא האמריקניהצבא האמריקני צבא ארצות הברית
תקופת שירות 19151952
דרגה לוטננט גנרל (צבא ארצות הברית) לוטננט גנרל
תפקידים צבאיים
מפקד הדיוויזיה ה-9
מפקד הדיוויזיה ה-5
מפקד הקורפוס ה-12
מפקד הקורפוס ה-5
מפקד הכוחות האמריקניים באוסטריה
מלחמות וקרבות
עיטורים
מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)  מדליית השירות המצוין
כוכב הכסף  כוכב הכסף
לגיון ההצטיינות (קצין) לגיון ההצטיינות (קצין)
כוכב הארד  כוכב הארד (2)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

תחילת דרכועריכה

אירווין נולד ב-23 במרץ 1893 בפורט מונרו שבווירג'יניה, ארצות הברית. הוא היה בנו של מייג'ור גנרל (שני כוכבים) ג'ורג' לירוי אירווין ואשתו מרלה אליזבת. לאחר שסיים את לימודיו בשנת 1911, נרשם ללימודים באקדמיה הצבאית של ארצות הברית (וסט פוינט). הכיתה שבה למד זכתה לכינוי "כיתת הכוכבים", בשל העובדה שלא פחות מ-59 מחבריו לספסל הלימודים הגיעו לדרגות גנרלים. המפורסמים שבהם: דווייט אייזנהאואר, עומר בראדלי וג'יימס ואן פליט. ב-1915 הוא סיים את לימודיו והתגייס כלוטננט משנה לחיל הפרשים של ארצות הברית. הוא הוצב ברגימנט הפרשים ה-11 והשתתף עמו במעורבות במהפכה המקסיקנית והמרדף אחרי פנצ'ו וייה. עם כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה, הועבר לתותחנים, והוצב ברגימנט הארטילריה ה-80. במהלך המלחמה הועלה לדרגת מייג'ור, אולם לא השתתף בקרבות בפועל. בין 1919-1920 היה פרופסור לטקטיקות באוניברסיטת ייל, ובין 1920-1924 שימש היה מאמן המשמר הלאומי באוקלהומה. בין 1929-1933 הוא היה מאמן בבית הספר לתותחנות שדה. ב-26 ביוני 1936 הועלה לדרגת לוטננט קולונל. ב-1 ביוני 1941 מונה למפקד רגימנט התותחנים ה-76, וב-1 ביולי של אותה שנה הועלה לדרגת קולונל.

מלחמת העולם השנייהעריכה

  ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה

עם כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה בדצמבר 1941, היה אירווין מפקד רגימנט התותחנים ה-76. ב-11 במרץ 1942 הוא הועלה לדרגת בריגדיר גנרל (כוכב אחד) ומונה למפקד הדיוויזיה ה-9. הדיוויזיה שלו נחתה באלג'יריה במסגרת מבצע לפיד ב-8 בנובמבר של אותה שנה. לאחר שחרור אלג'יריה הוצבה הדיוויזיה שלו ככוח סיור על הגבול בין מרוקו הצרפתית לסהרה הספרדית. בפברואר 1943 הועברה הדיוויזיה לתוניסיה והשתתפה במערכה כנגד הכוחות הגרמנים והאיטלקים שם. אירווין עצמו הצטיין במהלך קרב מעבר קסרין. ב-3 ביוני 1943 הועלה לדרגת מייג'ור גנרל (שני כוכבים), וב-1 בספטמבר של אותה שנה מונה למפקד הדיוויזיה ה-5. ביולי 1944, יותר מחודש לאחר הפלישה לנורמנדי, הונחתה הדיוויזיה בחוף יוטה, הדיוויזיה השתתפה במבצע קוברה כחלק מהקורפוס ה-20 של וולטון ווקר, אשר היה חלק מהארמייה השלישית של ג'ורג' פטון. עד נובמבר שחררה הדיוויזיה את שארטר, ריימס ומץ. הדיוויזיה השתתפה בקרב על הבליטה, ולאחר מכן בפריצת קו זיגפריד ובפלישת בעלות הברית המערביות לגרמניה. ב-20 באפריל 1945 החליף את מנטון אדי בתפקיד מפקד הקורפוס ה-12 והשתתף עמו בכיבוש גרמניה.

לאחר המלחמהעריכה

אירווין המשיך לפקד על הקורפוס ה-12 עד 3 בספטמבר 1945, עת הועבר לפקד על פורט בראג בצפון קרוליינה. ב-7 בספטמבר 1946 מונה למפקד הקורפוס ה-5 עד 30 באוקטובר 1948 עת מונה לראש מחלקת המודיעין. ב-1950 מונה למפקד הכוחות האמריקניים באוסטריה, וב-1952 פרש מהצבא מסיבות בריאותיות בדרגת לוטננט גנרל (שלושה כוכבים). הוא נפטר באשוויל, קרוליינה הצפונית ב-23 בנובמבר 1955 בגיל 62.

קישורים חיצונייםעריכה