טבח ואשיטה
טבח ואשיטה[1] או קרב נהר הואשיטה או קרב ואשיטה היה טבח שערכו חיילי צבא ארצות הברית באמריקאים-ילידים (אינדיאנים) ב-27 בדצמבר 1868.
 | ||
| איור הקרב במגזין הארפר'ס ויקלי, 1868 | ||
| תאריכי הסכסוך |
27 בנובמבר 1868  | |
|---|---|---|
| מקום |
נהר ואשיטה | |
| קואורדינטות | 35°37′00″N 99°41′12″W / 35.616611°N 99.686556°W | |
|
| ||
  | ||
מיקום עריכה
נהר ואשיטה(אנ') הוא נהר הזורם במדינות טקסס ואוקלהומה בארצות הברית. אורכו של הנהר הוא 475 ק"מ, והוא מסתיים במפגש עם הנהר האדום של דרום ארצות הברית.
רקע עריכה
כחלק מאמנת בקתת הרפואה(אנ') של 1867, אמריקאים ילידים משבט השאיין, כמו גם שבטים אחרים, נדרשו לעזוב את קנזס וקולרדו לשטחים באוקלהומה, אשר ניתנו להם לצמיתות בידי הקונגרס של ארצות הברית ונשיא ארצות הברית.
אחרי מלחמת האזרחים האמריקאית, רצו מדינות האיחוד לתגמל את החיילים המשוחררים על ידי מתן חלקות אדמה, וכן לאפשר לדרומיים להגר למערב, ובכך להפחית התנגדות לשלטון הצפוני על מדינות הדרום.
השטחים הפנויים מאדם לבן היו ממערב למיזורי והדרך לשם הייתה ארוכה וקשה. על מנת לאפשר הגעה שלא דרך שיירות עגלות, הציעו השלטונות לחברות הרכבות לסלול מסילות ברזל בשטחים שהוחזקו על ידי האומות האינדיאניות, ובתמורה לקבל שטחים נרחבים משני צדי המסילה. שטחים שיוכלו למכור למתיישבים.
האמריקאים-הילידים גילו התנגדות לגזל אדמתם, ואף במקרים מסוימים הצליחו, בלוחמת גרילה, לגבור על חיילי צבא ארצות הברית.
נשיא ארצות הברית הטיל על גנרל ג'ורג' ארמסטרונג קסטר ועל רגימנט הפרשים השביעי שבפיקודו לדכא את ההתקוממות בכל מחיר. קסטר לא הצליח במשימתו, בנובמבר 1868 שמע על התיישבות אנשי שאיין ליד נהר הואשיטה, במקום בו נמצא האתר ההיסטורי הלאומי בשדה הקרב של ואשיטה(אנ') בסמוך לשאיין(אנ'). שבאוקלהומה
זו הייתה התיישבות מבודדת, המערבית מתוך מספר רב של מחנות חורף של האומות האינדיאניות[2], ששאפה לשלום ונהגה בשלום, אך התאימה לקסטר בשל ריחוקה מקבוצות אחרות שהיו יכולות להושיט עזרה. ובשל שמועה שלוחמים שתקפו מתיישבים לבנים וחיילים אמריקאים-ילידים שהיו תחת פיקודו של קסטר מצאו מקלט בכפר.
בערב 26 בנובמבר, התקיימה בכפר מועצה כדי לדון על מה שלמדו שליחים מהכפר במפגישה שנערכה במבצר קוב(אנ') על תוכניות המלחמה של פיליפ שרידן. הדיון נמשך בשעות הבוקר המוקדמות של 27 בנובמבר. המועצה החליטה כי לאחר שהשלג העמוק יעלם, הם ישלחו רצים לשוחח עם החיילים. הם רצו לנקות אי הבנות ולהבהיר שאנשי הכפר שוחרי שלום. בינתיים, הם החליטו להעביר את המחנה למחרת במורד הנהר כדי להיות קרובים יותר למחנות האמריקאים-ילידים האחרים.
ההתקפה על השאיין עריכה
בבוקר 27 בנובמבר תקפו כוחותיו של קסטר את מחנה השאיין מארבעה כיוונים. חלק מהלוחמים הצליחו להימלט ולהתחבא מאחרי עצים ובנקיקים עמוקים. אחרי ההסתערות הראשונה של חיילי חיל הפרשים השביעי, הצטרפו לוחמים משתפי פעולה משבט האוסאז'(אנ') ועזרו בטבח[3].
החיילים מנעו מנשים ומילדים להימלט, הרגו כ-100 לוחמים, מספר רב של נשים וילדים, הרגו כ-675 סוסים, הרסו ושרפו כל מה שהיה בכפר. במהלך המתקפה נהרגו כ-20 חיילים, רובם היו שייכים לקבוצה בפיקוד יואל אליוט שנפרדה מהכוח המרכזי. קסטר החליט לסגת מהמקום ולקח איתו קבוצת נשים וילדים כבני ערובה.
גם לוחמים פצועים או כאלו שרצו להיכנע נטבחו.
תוצאות עריכה
אחת התוצאות של הטבח הייתה זירוז הקמת שמורת אינדיאנים והכרה בכך ששטחי השמורות הם של האינדיאנים ואין להפקיע את השטחים מהם.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Stan Hoig, The Battle of the Washita: the Sheridan-Custer Indian campaign of 1867–69. Lincoln, NE: University of Nebraska Press, 1979, p. 189. ISBN 0-8032-2307-2.
- ^ Greene, Jerome A. Washita, The Southern Cheyenne and the U.S. Army. Campaigns and Commanders Series, vol. 3. Norman, OK: University of Oklahoma Press, 2004. P.102 ISBN 0-8061-3551-4.
- ^ Osage and Sharpshooters