ויקיפדיה

יוסף קליינר

רב, פסיכולוג, שחקן ואיש רוח ישראלי ממוצא ארגנטינאי

יוסף קליינר (בספרדית: Eduardo José Kleiner; נולד בבואנוס איירס ב-20 בדצמבר 1963, ה' בטבת ה'תשכ"ד) הוא רב, פסיכולוג, שחקן ואיש רוח ישראלי ממוצא ארגנטינאי. בין 1994 ל-2020 הוא כיהן כרב בקהילה הספרדית בסנטיאגו דה צ'ילה, בקהילת "עדת שלום עמנואל" ברחובות, בקהילה הליברלית בפריז (ULIF) וכרב קהילת "מורשת אברהם" בירושלים.

יוסף קליינר
Eduardo José Kleiner
הרב קליינר, 2017
הרב קליינר, 2017
לידה 20 בדצמבר 1963 (בן 60)
ה' בטבת תשכ"ד
בואנוס איירס, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת בואנוס איירס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים רחובות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בואנוס איירס, סנטיאגו, רחובות, פריז, ירושלים
השתייכות היהדות הקונסרבטיבית
תחומי עיסוק הלכה, מחשבה יהודית, מסורת יהודית, יהדות זמננו, ביואתיקה
תפקידים נוספים מרצה לתלמוד בבית המדרש לרבנים של אמריקה הלטינית, מזכיר כנסת הרבנים של אמריקה הלטינית
רבותיו אברהם סקורקה, שמואל אבידור הכהן, דוד גולינקין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בין 2000 ו-2002 הוא היה חבר במועצת מפלגת מימ"ד וב-2003 היה מועמד למועצת העיר רחובות מטעם המפלגה העצמאית "קול הרחובותים".

מאז שנת 2000 היו לו מספר תפקידי משחק בסדרות ובתיאטרון וכן עסק בקריינות ובדבוב, גם בעברית וגם בספרדית.

במהלך אותה תקופה עבד כפסיכולוג בשירות הציבורי וגם בפרקטיקה פרטית.

בין 2015 ו-2023 היה מרצה לתלמוד בבית הספר לרבנים ע"ש א"י השל, שליד בית המדרש לרבנים באמריקה הלטינית.

בנובמבר 2022 הוא פרסם את ספרו "Y volverás a elevarte" (בספרדית), פרשנות וניתוח על הסיפור התנ"כי על קין והבל בו הוא מביא מבט שונה ומחדש על האישיויות המיוצגות דרך שני האחים, וכן מסקנות חדישות ומרעננות על עצם המשבר ותוצאות ההשתלשלויות בסיפור.[1]

יוסף קליינר דובר עברית, ספרדית, אנגלית, צרפתית ושפת הסימנים הישראלית.

קורות חיים עריכה

נעוריו ותחילת דרכו עריכה

נולד בבואנוס איירס, בנם השלישי של אנריקה שמואל קליינר (1929–2005) וקלרה חיה רוזנטל (1931–2013). הוריו הם דור שני בארגנטינה, צאצאי משפחות מהגרים מאירופה המזרחית ושהגיעו לארגנטינה בתחילת המאה ה-20. הוא גדל בקרב משפחה יהודית חילונית, בעלת ערכים יהודיים תרבותיים ואתניים חזקים. בביתו הוא נחשף לספרות יהודית ענפה בספרדית, מה שפתח בפניו את הדלתות הראשונות למסורת היהודית ומשמעותה. במהלך שנות נעוריו היה פעיל מאוד בקבוצות הנוער של המועדון "הבראיקה" ופיתח את אהבתו למשחק הדרמטי ולכתיבה. הוא היה חלק מקבוצת תיאטרון הנוער בהבראיקה, בהנחיתו ובימויו של סרחיו רוזמבלאט.

זהות יהודית ודת עריכה

בד בבד עם אהבתו למשחק, יוסף העמיק בזהותו היהודית, דרך חיפוש פנימי אישי בהיבטים התרבותיים ואמונתיים של היהדות. לאחר שסיים את חובת שירותו הצבאי ב-1983, התחיל ללמוד לימודים גבוהים ביהדות במכון אברבנאל בבית המדרש לרבנים של אמריקה הלטינית שבבואנוס איירס, המרכז ליהדות הקונסרבטיבית בדרום אמריקה.

שנה אחת אחרי שנכנס למכון ע"ש אברבנאל, וכתוצאה מהישגיו האקדמיים, יוסף מונה למורה לכיתה ז' בבית הספר היהודי היסודי שליד קהילת "בית אל" בבואנוס איירס, שם לימד עברית, היסטוריה יהודית וידיעת הארץ. במקביל הוא החל את חינוכו המעשי בעבודה רבנית קהילתית אצל הרב אברהם סקורקה. בשנת 1986 הוא מונה למורה לנביאים, למשנה ולגמרא בבית הספר התיכון ע"ש סולומון שכטר וגם ניהל את בית הכנסת בקהילת "הרצליה" שבבואנוס איירס.

בין 1987 ו-1992 הוא היה יועץ ביבליוגרפיה לסטודנטים במכון ע"ש אברבנאל וכן הכין את תוכנית המכינה של המכון ולימד בה. באותה תקופה העביר מספר הרצאות על נושאים יהודיים בבני ברית, במועדון "הבראיקה", במכון ע"ש פרנץ רוזנצוויג של בית המדרש לרבנים באמל"ט ובקהילה היהודית בעיר באיה בלנקה.

ב-1988 קבל את הפרס ע"ש "הרב תיאודור פרידמן" לתלמיד המצטיין בבית הספר לרבנים של בית המדרש.

לאחר ארבע שנים (ב-1990), סיים את לימודיו במכון ע"ש אברבנאל שבבית המדרש וקבל את התואר מוסמך בלימודי היהדות ובהוראה[2]. בהמשך הוא התקבל בבית הספר הרבני ע"ש אברהם יהושע השל בו הוא למד בין היתר אצל הרבנים מרשל מאייר, ריצ'רד פרוינד, שמואל אבידור הכהן ואברהם סקורקה.

בשנת 1990 קבל על עצמו את הנהלת בית הכנסת של הקהילה היהודית בעיר באיה בלנקה, תפקיד שמלא עד 1992. באותה שנה נסע לישראל לשלב האחרון של לימודיו הפורמליים לקראת ההסמכה לרבנות במכון שכטר למדעי היהדות. שם למד בין היתר אצל הרב דוד גולינקין ופרופ' אביגדור שנאן.

ב-1993 חזר לבית המדרש בבואנוס איירס, שם הוענקה לו בטקס רשמי הסמכת הרבנים[3] יחד עם אריאל שטופנמכר, כיום מנכ"ל בית המדרש, ומרגית באומץ, האשה הראשונה שהוסמכה לרבנות בדרום אמריקה[4] [5]

מחנך ורב עריכה

לאחר שהוסמך לרב התחיל לכהן כרב בקהילה הספרדית בסנטיאגו, צ'ילה, ב-1994[6]. במהלך שהותו בצ'ילה, הרב קליינר היה פעיל במכון ללימודי יהדות ספרד שליד הקהילה הספרדית וכן כתב בטור חודשי בשם "הבה נשתה קאווה עם הרב" (Tomando kavé con el Rabino) בירחון "אל ווסירו" (El Vocero). במקביל שימש כנציג הקהילה היהודית המקומית בכנס לפתרון בעיית העוני באמריקה הלטינית, שהתקיים ב-1996 במטה של הוועדה הכלכלית לאמריקה הלטינית והקריביים של האו"ם. ב-1996 מונה למזכיר סניף אמריקה הלטינית של כנסת הרבנים הקונסרבטיבית. באותה שנה הוא השתתף כמרצה ב"סדנא על ביואתיקה ומסורות" שארגן המרכז לחקר הביואתיקה ובריאות הציבור[7][8] של אוניברסיטת סנטיאגו דה צ'ילה. לאחר המפגש ההוא, הרב קליינר מונה ליועץ בענייני ביואתיקה של המרכז, תפקיד שמלא עד סוף 1997, עת עלה לארץ. בחודש נובמבר של אותה שנה קבל את אות "עשה לך רב" של כנסת הרבנים באמל"ט כהוקרה על פעילותו בתור רב באמריקה הדרומית.

בשנת 1998 הרב קליינר ומשפחתו עלו ארצה והוא החל לכהן כרב בקהילת "עדת שלום עמנואל"[9] ברחובות, אחרי הרב שמואל אבידור הכהן[10], ושמש בקהילה ההיא עד 2008. בד בבד עם פועלו החינוכי והנהגתו הרוחנית בעיר רחובות הרב קליינר לימד תנ"ך, היסטוריה יהודית ומחשבת ישראל במסגרת קורס "נתיב" השייך למכון המשותף ללימודי היהדות של הסוכנות היהודית.

בשנת 1999 הוא לימד קורס על עבודה רבנית מעשית במכון שכטר למדעי היהדות. ובין 2000 ל-2002 היה חבר בוועד ההלכה של כנסת הרבנים של היהדות קונסרבטיבית בישראל. בתקופה ההיא ועד שעבר לצרפת ב-2012, הרב קליינר העביר הרצאות וסדרות לימוד ברחבי הארץ ובחו"ל. בין היתר, הוא העביר הרצאות בבית המדרש לרבנים באמל"ט, ב"טמפל הלל" בנורת' וודמיר (ניו יורק, ארצות הברית), בקהילה היהודית בסטוקהולם[11], ובקהילת "בית אל" במדריד.

בשנת 2012, ולאחר ארבע שנים של הפסקה בפעילות הרבנית הקהילתית, יוסף מונה כרב הקהילה הליבראלית הצרפתית ( Union Libérale Israélite de France) בפריז, שחיפשה לנסות, בעת ההיא, הגדרה מסורתית יותר[12]. במשך שנתיים הוא עסק בצרפת בפעילות חינוכית ורוחנית ענפה[13][14][15][16]. אולם הפערים האידאולוגים בין מנהלי הקהילה והרב קליינר היו גדולים יותר מכפי שהצדדים שיערו מלכתחילה. למרות העבודה המאומצת לנסות להתגבר על הפערים הללו, הרב קליינר ומנהיגי הקהילה הגיעו למסקנה שההבדלים הבסיסיים היו עמוקים מידיי[12].

ב-2014 יוסף שב לארץ והתחיל לכהן כרב בקהילת מורשת אברהם, בתלפיות מזרח שבירושלים, תפקיד שהוא נושא היום. מאז חזרתו ארצה רואיין מספר פעמים בטלוויזיה[17][18][19]. יוסף הוא כיום גם מרצה לתלמוד לתלמידי בית הספר לרבנות ע"ש "א.י. השל" של בית המדרש לרבנים באמל"ט[20].

איש אשכולות עריכה

פסיכולוג עריכה

תוך כדי לימודיו בבית המדרש לרבנים באמל"ט, יוסף התחיל ללמוד פסיכולוגיה בפקולטה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת בואנוס איירס.

בשנת 1989 הוא סיים את לימודיו, קבל את התואר מוסמך בפסיכולוגיה והתחיל לעבוד כפסיכולוג. לאחר עלייתו ארצה הוא המשיך את עיסוקו בפסיכולוגיה[21], בעיקר בייעוץ ותמיכה פסיכולוגיים באופן פרטי ובייעוץ חינם דרך האינטרנט. הוא עבד בשירות הציבורי: במרכז לבריאות הנפש ברחובות, במרכז הרפואי ע"ש אברבנאל בבת ים ובמחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים הרצוג בירושלים.

יוסף הוא חבר בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל, באגודת הפסיכולוגים בארצות הברית וחבר דירקטוריון בקרן הבינלאומי לפיתוח מדעי המוח[22].

פעילות פוליטית עריכה

במהלך השנים הראשונות שלו בישראל, יוסף קליינר נכנס לתחום נוסף של פעילות בחברה: הפוליטיקה. הוא חיפש תנועה פוליטית שתתאים להשקפותיו וכך הגיע למימ"ד, שבתקופה ההיא הייתה תנועה רעיונית מיסודו של הרב יהודה עמיטל. כשהתנועה הפכה למפלגה פוליטית, לקראת הבחירות ב-1999[23], יוסף קליינר נבחר לחבר במועצת המפלגה. בשלהי שנת 2002 הוא התפטר מהמועצה ומהמפלגה, כתוצאה מסכסוך כללי בקרב המפלגה, יחד עם עוד 20 חברים ומתוכם הרב יהודה גלעד, אחד מהמנהיגים הראשונים של התנועה, וכל הפעילים מסניף רחובות[24]. ב-2003 הוא היה מועמד למועצת העיר רחובות, במקום השלישי ברשימה העצמאית "קול הרחובותים"[25].

משחק ודיבוב עריכה

עוד בימי נעוריו, בארגנטינה, יוסף למד משחק דרמטי בקבוצת תיאטרון הנוער במועדון הבראיקה, "קבוצת אלף", בהנחייתו של סרחיו רוזמבלאט. הוא גם כתב עבור הקבוצה את המחזה הראשון שלו, מחזה במערכה אחת "?Qué raye!¿no¡" ["איזה טירוף, נכון?"], שנושאו הוא סגנונות הדבור השונים שהיו נהוגים בבואנוס איירס בתקופה ההיא. הוא גם עבר מספר סדנאות משחק, בין היתר עם השחקן אקטור מלמוד.

לאחר הגעתו ארצה, יוסף נכנס לקבוצת המבוגרים של תיאטרון הקהילתי של "בימת הנוער" ברחובות. מאוחר יותר הוא הצטרף לשתי להקות תיאטרון מקצועי: אחת תחת בימויו של אנדריי סקוברב ובה הוא שחק בתפקיד ראשי במחזה "התמונה[26], מאת אז'ן יונסקו; השנייה, "תיאטרון המבטא", ובה השתתף בעיבוד לתיאטרון ילדים של "דון קישוט" וגם במחזה בספרדית "Desde la Cuna" ("מלידה")[27] מאת אנדריה באואב. שני המחזות היו בבימויו של בוריס רובחה. הוא השתתף גם בפרסומות, וידאו קליפים ויצירות לטלוויזיה וקולנוע[28] כגון "אהבה בשלכת", "חטופים", "יום האם"[29], "מריו"[30] ו"עיר מקלט". כמו כן, יוסף קריין בספרדית בסרטוני פרסום, סרטי הדרכה במוזיאונים ומרכזי מבקרים שונים וכן דובב בעברית את סרט אנימציה "הרמב"ם, סיפורו של רבנו משה בן מימון", מאת דוב ברל ויין ובבימויו של אשלי לצרוז, בו הוא גלם את הרמב"ם[31].

יצירה עריכה

במהלך שהותו בצ'ילה, יוסף כתב טור חודשי בירחון "El Vocero" ("הדובר") של הקהילה הספרדית. הוא פרסם גם מדריך להכנות חג הפסח וליל הסדר[32] ותרגום לספרדית של מגילת אסתר. הוא גם כתב מאמרים על שיבוט וביואתיקה יהודית בעיתון היהודי הארגנטינאי "Comunidades"[33][34]. בארץ פרסם, בין היתר, מאמרים בג'רוזלם פוסט[35], באתר של הסתדרות הפסיכולוגים ובאתר "הגשמה" בספרדית של ההסתדרות הציונית העולמית. הוא גם רואיין מספר פעמים בעיתונים[36][37][38] ובטלוויזיה[39][40] הישראלים וכן ברדיו "חי", ארגנטינה. בצרפת כתב במגזינים "Hamevasser" של ה-ULIF וגם “Tenou’a, ateliers de pensée(s) juive(s)”. כיום, יוסף מנהל בלוג בשם דיאלורפיה[41], בו הוא כותב בארבע שפות.

כתביו עריכה

  • "?Qué raye!¿no¡" ("איזה טרוף, נכון?"), מחזה במערכה אחת (הוצה על ידי קבוצת אלף של מועדון הבראיקה בבואנוס איירס ב-1980. ספרדית
  • "סדר הערב", תרגום לספרדית ותעתיק פונטי של קבלת שבת ותפילת ערבית, Comunidad Hertzlía, בואנוס איירס, ארגנטינה, 1986 ספרדית
  • “Tomando kavé con el rabino” ("הבה נשתה קאווה עם הרב"), טור חודשי בירחון "El Vocero" של הקהילה הספרדית בצ'ילה, סנטיאגו, צ'ילה, 1994-1997. ספרדית
  • “Preguntas y respuestas entre el rabino y Usted” ("שאלות ותשובות בינך לבין הרב"), טור חודשי בירחון "El Vocero" של הקהילה הספרדית בצ'ילה, סנטיאגו, צ'ילה, 1994-1997. ספרדית
  • "Pésaj hecho simple: una guía práctica para la observancia" ("פסח פשוט: מדריך לקיום החג"), הקהילה הספרדית בצ'ילה, סנטיאגו, צ'ילה, 1995 ספרדית[42]
  • “El libro de Ester” ("מגילת אסתר") – תרגום לספרדית למגילת אסתר, הקהילה הספרדית בצ'ילה, סנטיאגו, צ'ילה, 1996 ספרדית
  • “Clonación: ¿Acto monstruoso o posibilidad ética?” ("השיבוט: מעשה מפלצתי או אפשרות אתית?"), ספרדית[43]
  • "Una rendija al mundo de la bioética judía" ("הצצה אל תוך עולם הביואתיקה היהודית") ספרדית[44]
  • “Bridge back to ourselves” ("גשר בחזרה אל עצמנו") אנגלית[45]
  • “La Luz de Alarma se enciende en Purim” ("אור אדום נדלק בפורים"), אתר אינטרנט "הגשמה" של ההסתדרות הציונית העולמית, 2003 ספרדית
  • "La esclavitud y la liberación de hoy y de siempre" ("עבדות וחרות היום ומאז ומתמיד"), אתר אינטרנט "הגשמה" של ההסתדרות הציונית העולמית, 2003 ספרדית
  • “Dios, nosotros y el Holocausto” ("אלהים, אנחנו והשואה"), אתר אינטרנט "הגשמה" של ההסתדרות הציונית העולמית, 2003 ספרדית[46]
  • “De Comienzos y finales, de completar e inaugurar, de Pesaj a Shavuot” ("התחלות וסיומות, השלמות וחנוכות, על פסח ועל שבועות"), אתר אינטרנט "הגשמה" של ההסתדרות הציונית העולמית, 2003 ספרדית
  • “La Civilización: ayer, hoy y mañana” ("הציוויליזציה אז, היום ובעתיד"), אתר אינטרנט "הגשמה" של ההסתדרות הציונית העולמית, 2003 ספרדית
  • "זו תרבות, זו?", מחזה ב-9 תמונות, כדי שישוחק על ידי 86 תלמידי כיתה ו', 2006
  • "רגשות המשפחה של החולה בדיכאון", האתר של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, 2008
  • “Réflexions à haute-voix” ("הרהורים בקול רם"), טור קבוע במגזין רבעוני "Hamevasser", של הקהילה היהודית הליברלית בצרפת, ULIF, פריז, צרפת, 2012-2013 צרפתית
  • "Les mariages mixtes: une addition ou une soustraction? " ("נישואי תערובת, מוסיפים או גורעים?"), ירחון Tenou´a, ateliers de pensée(s) juive(s), מס' 154 (2013), עמ' 20[47] צרפתית
  • “I am not embarrassed” ("אני לא מתבייש"), Jerusalem Post, 06/8/2015 אנגלית[48]

תיאטרון עריכה

  • 2018 "ילדים חורגים לאלהים", מאת מארק מדוף - בימוי: נועם שמואל, תיאטרון "נא לגעת"
  • 2010 “Desde la Cuna” ("מלידה"), מאת אנדריאה באואב – בימוי: בוריס רובחה
  • 2010 "כנרת, כנרת", מאת נתן אלטרמן – בימוי: מיכאלה קלי
  • 2009 "התמונה", מאת אז'ן יונסקו – בימוי: אנדריי סקוברב
  • 2004 "קידוש", מאת שמואל הספרי – בימוי: שלמה טולדו
  • 2002/2003 "מנוחה ונחלה", מאת גוני בס ואמיר לביא – בימוי: אמיר לביא
  • 2001 "שבת, ראשון, שני", מאת אדוארדו דה פיליפו – בימוי: אמיר לביא
  • 2001 "המחיר", מאת ארתור מילר – בימוי: פדרו פרידמן
  • 2001 "תיבת נח 2001", מחזמר מאת אהרן הרצוג – בימוי: אהרן הרצוג

סרטים עריכה

  • 2016 "עיר מקלט" – בימוי: עמיקם קובנר
  • 2015 וידאו קליפ של השיר "תגיד לה", מאת שמעון סמיט – בימוי: ניר כהן
  • 2012 וידאו קליפ של השיר "מול הים", מאת קרולינה – בימוי דניאל לנדאו
  • 2011 "הפסיכולוג" – בימוי: רונה רוהר
  • 2010 "אפקט הגומיה" – בימוי: הקטור ברבי
  • 2005 "רמב"ם, סיפורו של רבי משה בן מימון" (דבוב לעברית) – בימוי: אשלי לזרוז.
  • 2004 "המוקיון" – בימוי: שני מרציאנו
  • 2002 "בתוך אדם נולד" – בימוי: ליאורה לוי

טלוויזיה עריכה

  • 2015 "מריו", פרקים 1 ו-40 בימוי: אריאל בנבג'י
  • 2012 "יום האם" עונה 1,פרק 10 – בימוי: רני סער
  • 2011 "פרימור עם שלישית אדלר", פרסומת – בימוי: דורון שמואל
  • 2011 "החתונה", פרסומת – בימוי: רני קרמלי
  • 2010 "חטופים", עונה 1, פרק 1 – בימוי: גידי רף
  • 2008 "המשפט", פרסומת
  • 2003 "אהבה בשלכת", עונה 1, פרק אחרון – בימוי: יוחנן ולר
  • 2002 "היוסטון", פרסומת – בימוי: שחר סגל
  • 2002 "תינוקות במשרד", פרסומת – ביומוי: שחר סגל
  • 2001 "הקוץ עם איתי שגב", שחקן אורח – בימוי: אבישי גולדשטיין

קריינות ודיבוב עריכה

  • 2017 - דיבב את מורנו בסרט פרדיננד.
  • 2013 – 2017 דבוב וקיירנות לספרדית לסרטונים עבור תעשייה אווירית (IAI), מנהרות הכותל, TJ & Pals, The Jewish Story in Animation, עיר דוד, מוזיאון המוזיקה בירושלים ועוד
  • 2012 דבוב לספרדית של הספר האינטראקטיבי "El ratoncito con la nariz que vibra", מאת אשלי לזרוס (Ashley Lazarus)
  • 2008 דבוב לספרדית בערוץ בייבי
  • 2008 קריינות בספרדית של הנחיות טיסה לנוסעים בחברת "אל על"
  • 2007 קריינות בספרדית של הסברים בשדה המראות ומגדל השמש במכון ויצמן למדע, רחובות.
  • 2007 קריינות בספרדית לפרסום טלנובלות מערוץ "ויוה" בישראל
  • 2007 דבוב לספרדית של סרטון הסבר על כתות קומראן בהיכל הספר במוזיאון ישראל, ירושלים.
  • 2007 דבוב לספרדית של סרטון תיעודי עבור "יד ושם", ירושלים.
  • 2006 קריינות בספרדית ובעברית של סרטון הפרסום לפסטיבל "800 שנה לרמב"ם" ושל הסרט הקצר "בעקבות הרמב"ם" – בימוי: אשלי לזרוס (Ashley Lazarus)
  • 2004 קריינות בספרדית של סרטון פרסום לעיר דוד, ירושלים

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ y-volveras-a-elevarte, Ediciones Obelisco S.L. (ב־European Spanish)
  2. ^ רשימת המוסמכים במכון ע"ש אברבנאל - ארכיון
  3. ^ רשימת הרבנים שהוסמכו – ארכיון
  4. ^ ראו הרשימה של כנסת הרבנים באמל"ט בארכיון
  5. ^ נשים ביהדות במגזין Criterio, מס' 2308, ספטמבר 2005 (בספרדית) – ארכיון
  6. ^ כתבה במגזין "Semanal" מס' 4 בעיתון La Nación מסנטיאגו, 15/9/1996, עמ' 7–8
  7. ^ קלאודיה דידס (עורכת), “Bioética y Tradiciones. El desafío de la Tecnociencia”, הוצאה לאור של המרכז לביואתיקה ובריאות הציבור של אוניב' סנטיאגו בצ'ילה, 2001. ראה את המאמר “Aborto en el Uruguay” – ארכיון
  8. ^ עיתון El Mercurio, סנטיאגו, צ'ילה, 29/12/1996, חלק E עמודים 1 ו-6.
  9. ^ KBY Congregations Together
  10. ^ עיתון "ערים", מס' 489, רחובות, 16/4/1998, עמ' 34-36.
  11. ^ TACHLES מס' 4, מאי 2008, Judiska Församlingen i Stockholm, סטוקהולם, שוודיה
  12. ^ 1 2 מכתב יו"ר הקהילה בעמוד הפייסבוק של ה-ULIF
  13. ^ Akadem
  14. ^ Tribune Juive – ארכיון
  15. ^ Femmes et Torah – - ארכיון
  16. ^ La Croix
  17. ^ הנר הששי של חנוכה
  18. ^ הדלקת נרות חנוכה בליגה נגד השמצה
  19. ^ ראיון על יום ירושלים בערוץ 20
  20. ^ צוות המורים של בית המדרש לרבנים באמל"ט
  21. ^ ביולי 1998 נרשם ברישיון קבוע בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות
  22. ^ FIDN – ארכיון
  23. ^ מימ"ד במכון הישראלי לדמוקרטיה – ארכיון
  24. ^ כתבה של יאיר שלג בעיתון "הארץ" 1/12/2002 – ארכיון
  25. ^ הכרזה על ההתמודדות בארכיון "חדשות התנועה המסורתית"
  26. ^ מודעה באתר הבימה – ארכיון
  27. ^ מודעה על הבכורה ביומן התרבות של ה-AMIA
  28. ^ רשימה באתר אישים – ארכיון
  29. ^ הפרק באתר מאקו
  30. ^ השתתף בפרק 1 ובפרק 40
  31. ^ לסרט
  32. ^ "Pesaj hecho simple: una guía práctica para la observancia" הקהילה הספרדית בצ'ילה, 1995
  33. ^ “Clonación: ¿Acto monstruoso o posibilidad ética?” ("השיבוט: מעשה מפלצתי או אפשרות אתית?"), עיתון Comunidades, מס' 240, בואנוס איירס 06/8/1999, עמ' 6
  34. ^ "Una rendija al mundo de la bioética judía" ("הצצה אל תוך עולם הביואתיקה היהודית"), עיתון Comunidades, מס' 241, בואנוס איירס 20/8/1999, עמ' 6
  35. ^ “Bridge back to ourselves” ("גשר בחזרה אל עצמנו"), Jerusalem Post, 19/9/1999 עמ' 7
  36. ^ עתון "ערים" 08/6/2000 עמ' 88-92
  37. ^ עתון "ירושלים" 11/8/2000 עמ' 26
  38. ^ מוסף "הגיל השלישי" של עיתון "מעריב", 01/2/2002 עמ' 14
  39. ^ ראיון בערוץ 1
  40. ^ ראיון בערוץ 20
  41. ^ דיאלורפיה
  42. ^ פסח פשוט: מדריך לקיום החג
  43. ^ עתון Comunidades, מס' 240, בואנוס איירס 06/8/1999, עמ' 6
  44. ^ עתון Comunidades, מס' 241, בואנוס איירס 20/8/1999, עמ' 6
  45. ^ Jerusalem Post, 19/9/1999 עמ' 7
  46. ^ הוצא לאור מחדש על ידי המרכז ללימודים יהודיים של אוניברסיטת צ'ילה, סנטיאגו, צ'ילה, 2011
  47. ^ גרסת אינטרנט
  48. ^ גרסת אינטרנט – ארכיון
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יוסף_קליינר&oldid=38451387"