לאונידס השני
לאונידס השני (ביוונית: Λεωνίδας B; המאה ה-3 לפנה"ס) היה מלך ספרטה מהשושלת האגידית, נודע כמתנגד נמרץ לרפורמות שניסה ליישם אגיס הרביעי.
 | |||||
| חילוניס מבקשת מלאונידס לא להרוג את בעלה | |||||
| לידה |
315 לפנה״ס  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
235 לפנה״ס (בגיל 80 בערך) | ||||
| מדינה |
ספרטה | ||||
| בן או בת זוג |
Cratesicleia | ||||
| השושלת האגידית | |||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה עריכה
לאונידס היה בנו של קלאונימוס, בנו של קלאומנס השני. קלאונימוס הפסיד את הכתר הספרטני לטובת אחיינו אראוס הראשון, שהוריש את הכתר לבנו אקרוטאטוס השני. לפיכך לאונידס חי בגלות בחצרו של סלאוקוס הראשון, ונישא לאשה ממוצא פרסי. אולם כאשר אקרוטאטוס מת והותיר אחריו ילד רך בשנים בשם אראוס השני, הוזמן לאונידס לשמש כעוצר. אראוס מת בגיל שבע ולפיכך לאונידס הפך למלך.
לאונידס התנגד לרפורמות שניסה לבצע עמיתו למלוכה אגיס הרביעי,[1][2] אולם האפורוס ליסנדרוס שתמך ברפורמות של אגיס, העלה מתהום הנשייה חוק ישן האוסר על אדם מבית המלוכה הספרטני להינשא לאשה שאינה ספרטנית. ליסנדרוס טען שללאונידס ואשתו הפרסייה היו שני ילדים, הוא אף העלה מנהג לפיו אם פעם בתשע שנים נראה כוכב נופל בשמיים אזי זה סימן לכך שהמלך חטא ויש לגרשו. ליסנדרוס טען שראה כוכב נופל, ואף גייס את חתנו של לאונידס קלאומברוטוס השני כדי שיעיד נגדו.[3]
לאונידס גורש לטגאה מרחק יום אחד מספרטה, בתו חילוניס שהייתה נשואה לקלאומברוטוס התלוותה אליו בנאמנות. אולם כאשר תמה שנת הכהונה של ליסנדרוס כאפורוס, האפורים החדשים האשימו את ליסנדרוס בבוגדנות והחזירו את לאונידס. אולם בתככיו הצליח ליסנדרוס לפטר את האפורים בטענה של אי חוקיות.[2] לאונידס חזר לטגאה, אולם כאשר יצא אגיס למסע מלחמה נגד האיטולים, תומכי לאונידס החזירו אותו במהירות מטגאה, ובעזרת שכירי חרב הוא השתלט על העיר וביטל את כל הרפורמות של אגיס. הוא רצה להוציא להורג את קלאומברוטוס, אולם חילוניס התחננה לפניו שלא יהרוג אותו. במקום זה הוא יצא לגלות כשחילוניס הנאמנה מתלווה אליו.[4]
מלבד חילוניס היו ללאונידס עוד שני בנים, שניהם היו למלכי ספרטה, קלאומנס השלישי, ואאוקלידס.
לקריאה נוספת עריכה
- דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ג (מהדורה ראשונה) תשמ"ז (מהדורה שנייה).
- אלכסנדר פוקס, מדינה וחברה ביוון: מחקרים בתולדות יוון הקלאסית וההלניסטית. ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ו 1976.
- Paul Cartledge and Antony Spawforth, Hellenistic and Roman Sparta, Routledge, second ed, 2002.
- F. W. Walbank, E. A. Astin, M. W. Frederiksen, R. M. Ogilvie (ed), The Cambridge Ancient history, vol 7, Cambridge university press, 1984.
- F. W. Walbank, A Historical Commentary on Polybius, 3 vols (1957, 1967, 1979).
- F. W. Walbank, The Hellenistic World, Harvard University Press, 1981.
- Peter Green. Alexander to Actium: The Historical Evolution of the Hellenistic Age. Los Angeles, ,California: University of California Press 1990
- Plutarch. Lives. Translated by Bernadotte Perrin. Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1914-1926. 11 vols. Digitized copy in: penelope.uchicago.edu
- Pausanias. Description of Greece. Translated by Jones, W. H. S. and Omerod, H. A. Loeb Classical Library. Cambridge, MA, Harvard University Press; London, William Heinemann, 1918. Digitized copy in: Theoi.
- Smith, William "Dictionary of Greek and Roman Antiquities edited",Little, Brown Co, 1870
- Sarah B. Pomeroy, Spartan Women, Oxford University Press, 2002