מרגרט לייטון
מרגרט לייטון (באנגלית: Margaret Leighton; 26 בפברואר 1922 - 13 בינואר 1976) הייתה שחקנית קולנוע ותיאטרון אנגלייה זוכת שני פרסי טוני, פרס אמי ופרס באפט"א, והייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 1971 על משחקה בסרט "המקשר".
 | |
| לידה |
26 בפברואר 1922 ברנט גרין, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
13 בינואר 1976 (בגיל 53) צ'יצ'סטר, הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
צ'יצ'סטר |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות |
מ-1938 |
| בן או בת זוג |
|
| פרסים והוקרה | פרס טוני לשחקנית הטובה ביותר |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
לייטון נולדה בכפר ברנט גרין שבווסטרשייר, מערב אנגליה. היא נישאה שלוש פעמים: למוציא לאור מקס רינהארדט, לשחקן היהודי-אנגלי מועמד פרס האוסקר לורנס הארווי ולשחקן מייקל וילדינג, ולא הביאה ילדים לעולם. בשנותיה האחרונות סבלה לייטון קשות מדלקת מפרקים, למרות זאת הצליחה לשחק עד לפטירתה בשנת 1976 ממחלת טרשת נפוצה. סרטו הקצר של עמוס גוטמן "מקום בטוח" הוקדש לזכרה של לייטון.
קריירת משחק עריכה
תיאטרון עריכה
התפרסמה בתחילת דרכה בתחום התיאטרון והופיעה לראשונה כנערה בלונדון ב"תיאטרון אולד ויק". את הופעת הבכורה שלה בברודוויי עשתה לצעדם של אגדות התיאטרון לורנס אוליבייה ורלף ריצ'רדסון. בשנת 1957 זכתה לייטון בפרס טוני על הופעתה במחזה "שולחנות נפרדים", תפקידה בתור גברת שאנקלאנד יועד בתחילה לשחקנית ויוויאן לי. בשנת 1962 זכתה בפרס הטוני השני שלה על תפקידה במחזהו של טנסי ויליאמס "ליל האיגואנה" בתור האמנית חנה ג'קלס. לייטון הועמדה לפרס הטוני פעמיים נוספות עבור הופעותייה במחזות "מהומה רבה על לא דבר" בתפקיד היתומה באטריצ'ה ו"טצ'ין טצ'ין" לצידו של אנתוני קווין.
קולנוע וטלוויזיה עריכה
שיחקה לראשונה בתפקידי קולנוע בסוף שנות ה-40, בסרטו של אלפרד היצ'קוק "מתחת למזל גדי" בתור מילי, עוזרת הבית של הזוג פלוסקי, ובדרמה "בן וינסלו". לייטון הועמדה לצידו של זוכה האוסקר דייוויד ניבן לפרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי בזכות הופעתה בדרמה הצבאית " קארינגטון וי.סי " בתור ולארי אשתו של המייג'ור צ'ופר קארינגטון. הופעה הוליוודית זכורה של לייטון הייתה בתפקיד אליס אשתו של מזכיר ארצות הברית לשעבר ויליאם ראסל (הנרי פונדה) בדרמה הפוליטית "האיש הטוב ביותר".
לייטון שיחקה לצדם של אגדות קולנוע כדוגמת אודרי הפבורן בסרט "האישה הכועסת משאיו" ואליזבת טיילור ומייקל קיין בסרט "זי וקו". בשנת 1971 זכתה בפרס באפט"א, והייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על הופעתה בתור גברת מאודסלי, ראש הבית האריסטוקרטי האנגלי בדרמה של ג'וזף לוסי "המקשר". באותה שנה זכתה גם בפרס אמי על הופעתה בסדרת הטלוויזיה "היכל התהילה של הולמרק".
פילמוגרפיה נבחרת עריכה
- בן וינסלו (1948)
- מתחת לחוג הגדי (1949)
- הלב בתדהמה (1950)
- פיפמרנל החמקמק (1950)
- לקרוא לבולדוג דרומאונד (1951)
- הביתה בשבע (1952)
- הקדוש והקיסוס (1952)
- המת הצעיר הטוב (1954)
- קארינגטון וי.סי (1955)
- הבעל הנצחי (1955)
- הזר הנלהב (1957)
- הסאונד והיופי (1959)
- הואלס של לוחמי השוורים (1962)
- הסוד השלישי (1964)
- האיש הטוב ביותר (1964)
- אמריקה לאן? (1965)
- שבע נשים (1966)
- האישה הכועסת משאיו (1969)
- המקשר (1970)
- זי וקו (1972)
- ליידי קרוליין לאמב (1972)
- מאחורי הקבר (1973)
- תקוות גדולות (1974)
- גלילאו (1975)
- משפט על ידי קרב (1976)
הצגות תיאטרון עריכה
- שולחנות נפרדים (1957)
- מהומה רבה על לא דבר (1960)
- ליל האיגואנה (1962)
- טצ'ין טצ'ין (1963)
קישורים חיצוניים עריכה
מרגרט לייטון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מרגרט לייטון, באתר AllMovie (באנגלית)
מרגרט לייטון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
מרגרט לייטון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
מרגרט לייטון, באתר Discogs (באנגלית)- מרגרט לייטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מרגרט לייטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
