עמוס גוטמן
עמוס גוטמן (10 במאי 1954 – 16 בפברואר 1993) היה במאי קולנוע ישראלי.
 | |
| לידה |
10 במאי 1954 סיטה בוזאולוי, רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
16 בפברואר 1993 (בגיל 38) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול |
| מדינה |
רומניה |
| השכלה |
בית צבי |
| תקופת פעילות |
1975–1993 (כ־18 שנים) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קורות חייו
עריכהגוטמן נולד בשם טיבריוס ביישוב סיטה בוזאולוי (אנ') במחוז קובאסנה בטרנסילבניה, רומניה, ועלה לארץ בגיל 7. הוא למד קולנוע בבית הספר "בית צבי" ובין השנים 1976–1982 ביים ארבעה סרטים קצרים: "פרמיירות חוזרות", "מקום בטוח", "סיפורי בדים" ו"נגוע".
בשנת 1983 ביים את סרטו הראשון באורך מלא, "נגוע" (אין קשר לסרט הקצר בן אותו השם, ושניהם סרטים שונים ומכונים "נגוע הקצר" ו"נגוע הארוך"). לאחר מכן ביים עוד שלושה סרטים - "בר 51" (1985), "חימו מלך ירושלים" (1987) ו"חסד מופלא" (1992).
גוטמן היה הומוסקסואל גלוי, ומרבית סרטיו (פרט ל"חימו מלך ירושלים", סיפור העוסק בזוועות מלחמת העצמאות דרך עיניהם של הפצועים המאושפזים, על פי סיפור של יורם קניוק) עסקו בהוויה ההומוסקסואלית, והאחרון שבהם במחלת האיידס. שחקנים ישראלים רבים התגלו בסרטיו של גוטמן ונתנו בסרטיו את הופעותיהם המרגשות והזכורות ביותר. כך יונתן סגל ב"נגוע", אלון אבוטבול ב"בר 51", ושרון אלכסנדר, אקי אבני ורבקה מיכאלי ב"חסד מופלא".
גוטמן היה חלק מקבוצת קי"ץ של במאי קולנוע ישראלים שקראו לעידוד סרטי איכות על חשבון הקולנוע המסחרי. בתקופת יצירתו הקצרה הצליח גוטמן ליצור שפה קולנועית עשירה ומסוגננת, והיווה קול ייחודי ומסקרן בקולנוע הישראלי. בסרטיו ניכרים הן תשומת הלב הקפדנית לצדדים הוויזואליים והגרפיים (איפור, תנועות מצלמה וכו') והן לתכנים ייחודיים. בשנת 1993 נפטר גוטמן ממחלת האיידס שבהּ לקה[1], ואשר עם השלכותיה ומורכבויותיה התמודד בסרטו האחרון "חסד מופלא".
גוטמן נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.
לאחר מותו
עריכהבשנת 2007 יצא מארז DVD הכולל את כל סרטיו של גוטמן, בהוצאת האוזן השלישית.
בשנת 2014 יצא הסרט "גוטמן כפול חמש" שהפיק יאיר הוכנר העוסק בדמותו של עמוס גוטמן[2].
ביוני 2015, במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב, נכלל גוטמן ברשימת 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב[3].
באוגוסט 2024 יצא הסרט הדוקומנטרי "טאבו: עמוס גוטמן", בבימוי שאולי מלמד ובהפקת גיל סימה, העוסק בחייו וביצירתו של גוטמן[4][5].
פילמוגרפיה
עריכהסרטים באורך מלא
עריכה- "נגוע" (1983)
- "בר 51" (1985)
- "חימו מלך ירושלים" (1987)
- "חסד מופלא" (1992)
סרטים קצרים
עריכה- "פרמירות חוזרות" (1976)
- "מקום בטוח" (1977)
- "סיפורי בדים" (1978)[6]
- "נגוע" (1982)[7])
קישורים חיצוניים
עריכה- עמוס גוטמן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
עמוס גוטמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- עמוס גוטמן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
עמוס גוטמן, באתר AllMovie (באנגלית)
עמוס גוטמן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- עמוס גוטמן, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- סקירה של חייו ויצירתו, דן לחמן, אימגו
- עמוס גוטמן - מארז אסופת סרטיו, דן לחמן, אימגו
- על מאמר שכתב גוטמן בימי התיכון, דני רוזנברג, מגזין הקולנוע מערבון
- דוד מרחב, מספר הערות על עמוס גוטמן, באתר GoGay, 17 בפברואר 2008
- דוד מרחב, המאבק על הזיכרון של עמוס גוטמן
- אורי קליין, עוד רגע של חסד מופלא: על הסרט האבוד של עמוס גוטמן, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2010
רונן טל, "התאהבתי באדם מת": שאולי מלמד, יוצר הסרט על עמוס גוטמן, מנסה לקלף את האדם מהמיתוס, באתר הארץ, 25 ביולי 2024- עירית שמגר, לא עליז, סופשבוע, מעריב (ע' 18), 1980
- ניר מן, "הראיון האחרון" (עמוס גוטמן), במחנה, 24 בפברואר 1993, עמ' 22–25
- עמוס גוטמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- שמוליק דובדבני, "טאבו: עמוס גוטמן" הוא סרט מרגש על נסיך האופל המקומי שהלך לעולמו מוקדם מדי, באתר ynet, 6 באוגוסט 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ סקירה של חייו ויצירתו של עמוס גוטמן באתר www.e-mago.co.il.
- ^ גוטמן כפול חמש - Guttman X 5, באתר הסינמטק.
- ^ ג'ורג' אבני שיר נחמיאס, היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, באתר מאקו, 7 ביוני 2015
- ^ הדוקו הזה מוכיח שלקולנוע יש חיי נצח. גם לקולנוע הישראלי שכל כך אוהבים לזלזל בו, באתר וואלה, 5 באוגוסט 2024
- ^ שמוליק דובדבני, "טאבו: עמוס גוטמן" הוא סרט מרגש על נסיך האופל המקומי שהלך לעולמו מוקדם מדי, באתר ynet, 6 באוגוסט 2024
- ^ איתי יעקב, חסד מופלא: על סרטו של עמוס גוטמן "סיפורי בדים", באתר nrg, 11 בדצמבר 2010
- ^ עמוד 83 בספרו של אריאל שוייצר (2017) "קולנוע ישראלי חדש".