סדפקאר מהמט אגה

מימאר סדפקאר מהמט אגה ביצ'אקצ'יו (בטורקית: Mimar Sedefkar Mehmed Ağa Biçakçiu,‏ בערך 1540–1617) היה אדריכל עות'מאני, ממוצא אלבני, מפורסם כמתכנן של המסגד הכחול (סולטאן אהמט ג'אמי) של הסולטן אהמט הראשון באיסטנבול.

המסגד הכחול של הסולטן אהמט הראשון באיסטנבול, שתוכנן על ידי האדריכל סדפקאר מהמט אגה

ביוגרפיה

ילדות וצעירות

מהמט אגה נולד בסביבות 1540. לפי הביוגרף שלו, ג'אפר אפנדי, היה ממוצא אלבני, יליד העיר אלבסן. הוא היה ככל הנראה צאצא למשפחת ביצ'קצ'יו. על מוצאו מאלבסן דיווח גם אווליה צ'לבי בספרו "Seyahatnâme". הגיע לאיסטנבול בשנת 1562-1563 והיה למשך שנה חייל במשמר של הסולטן סולימאן המפואר הוא שירת בגן הפרטי חסבהצ'ה של הרמון הסולטן. עשה שש שנות חניכות (acemioğlan) בבית הספר אנדרון והשתלם במוזיקה העות'מאנית, באמנות ובגאומטריה. הוא למד והתפרנס מעיבוד פנינים וצדף ולכן כונה "סדפקאר", כלומר "העובד בצדף".

הקריירה שלו כאדריכל

עזב עבודה זו כדי ללמוד בשנים 1589-1570 אדריכלות אצל מימר סינאן (1588-1489), גדול אדריכלי האימפריה העות'מאנית. הוא הפך בהמשך לעוזרו הראשי של סינאן ולממלא מקום שלו. בינואר 1586 הופקד על השלמת בניית המסגד מורדייה במניסה, מבנה שתוכנן על ידי סינאן. אולי בעצתו של סינאן העניק ספר קוראן משובץ בצדף כמתנה לסולטן מוראט השלישי והתמנה ל"שומר שער" ("קפיג'י", או "בוואב"). אחרי מות סינאן ב-1588 לא ניתן למהמט אגה לרשתו כאדריכל של הסולטן. בתפקיד זה מינה הווזיר הגדול קניז'לי סיאבוש פאשה את דאווט אגה, שהיה עד אז אחראי לדרכי המים ונודע בבניית המסגד החדש ברובע אמינני באיסטנבול. בסביבות שנת 1590 ערך מהמט אגה מסע למצרים וברחבי ערב.בשובו ב-1591 הגיש מהמט אגה לסולטן עוד מתנה:נדן יקר-ערך. לאחר מכן קודם לתפקיד "מנהל ראשי" - ("מוחזירבאשי"). בהוראת הסולטן ביקר כמפקח ברומליה, בשטחי בולגריה ומקדוניה, לרבות בסלוניקי, כמו כן נסע לקרים, לנסיכות מולדובה, ולאכיה, טרנסילבניה והונגריה, אלבניה, סרביה ובוסניה והרחיק עד למלטה, צרפת וספרד. כששה חדשים כיהן כמושל ממלא מקום של העיר דיארבקיר ושהה בזמן מה גם בסוריה. ב-1597 התמנה לאחראי של תחבורת המים.(Su Nazırı)

אחרי הוצאתו להורג של דאווט בשנת 1599 התמנה מהמט אגה לאדריכל מלכותי על ידי דלגיץ' אהמט אגה, שכיהן כאדריכל ראשי לצד בית הדין הקיסרי העות'מאני והיה המתכנן של קבר מהמט השלישי בגן אגיה סופיה. ב-1606 ירש מהמט אגה גם את תפקידו של דלגיץ' אהמט - Mimar bași או Sermimaran-i Hassa. בשנים 1609-1616 הקדיש מהמט אגה את כל מרצו לבניית המסגד "סולטן אהמט" שנודע כ"מסגד הכחול" בגלל צבע אריחיו (אריחי איזניק) קישוטיו. מהמט אגה תכנן אותו בהשראת איה סופיה, מלאכת המחשבת של האדריכלות הביזנטית שנבנתה במאה השישית. הבניין נועד להיות סימטרי באופן מושלם, עם כיפה גדולה מרכזית הנתמכת בארבע חצאי-כיפות ומוקפת בכמה אקסדרות קטנות. נדרש לבנות בשביל הסולטן אהמט הראשון כס מלכות מאגוז משובץ בצדף ושריון של צב. הכס מוצג עד ימינו בארמון טופקאפי. בפינות שונות באיסטנבול ניתן לראות עוד מסגדים, תעלות, קסרות ובארות שהוא בנה. ג'אפר אפנדי כתב עבורו ספר שבו הוסברה לקוראים תורת האדריכלות, כולל שיטות העבודה שבה והוראת המקצוע באותה תקופה.

מהמט אגה הלך לעולמו בשנת 1617, כמעט באותו זמן עם פטרונו, הסולטן אהמט הראשון.

תרומותיו

• המסגד סולטאן אהמט באיסטנבול
• שיפוץ הכעבה במכה
• "מסגדי אהמט" באיסקידר, סמסון, לאדיק
• שיפוץ מסגד אסטברוז ברובע ביילביי באיסקידר
• השתתף בבנית מסגד הארמון קאוואק באיסקידר
• השתתף בבניית מסגד עות'מאן השני בגינגרן (וידוס)
• השתתף בבניית קברו של מהמט השלישי
• סביל אהמט - מול קבר הסולטאן איופ
• בארות אהמט (צ'שמה) - באלמדר, טופחאנה, היידר פאשה, איסקידר, במספנה בקרן הזהב וכו'
• שיפוץ הבאר סולטאן עות'מאן השני בגאלאטה
• שיפוץ הארמון (סראי) איברהים פאשה
• השלמת ארמון אסטברוז
• תוספת בארמון טרסאנה (המספנה),
• ביתני אהמט הראשון בארמונות בשיקטש וטופקאפי
• שיפוצים בארמונות אדירנה וטופקאי
• הגשר והקרוואנסראי אקמקצ'יזאדה אהמט פאשה באדירנה
• שיפוץ הגשר והמסגד סולטאן מוראט השני באיזינקפרי באזור אדירנה
• באר על יד זינדאקאפי
• מסגד, חמאם ובארות באלבסן, אלבניה

מורשתו

דרך יצירותיו האדריכליות, הטביע סדפקאר מהמט אגה חותם בל יימחה על העיר איסטנבול. מסגד סולטאן אהמט נחשב לפסגת מפעל חייו. הוא נמצא בככר הידועה גם היא כככר סולטן אהמט. כתלמידו האחרון של מימר סינאן, הוסיף מהמט אגה את צביון סגנונו הצבעוני למורשת מורהו. מסגד סולטאן אהמט נחשב למסגד הגדול האחרון של העידן הקלאסי בתולדות האדריכלות העות'מאנית.

ספרים

• , "Risale-i Mimariye" (ספר לימוד לאדריכלות) - ספר אוטוביוגרפי ומקצועי, נכתב עבורו על ידי הסופר ג'אפר אפנדי

לקריאה נוספת

• Evliya Çelebi, Seyahatnâme, VIII, 723-72
• G.Goodwin A History of Ottoman Architecture, Thames & Hudson Ltd., London ,reprinting 2003 ISBN|0-500-27429-0
• Sir Banister Fletcher. A History of Architecture. London: The Butterworth Group, 1987. ISBN 0-408-01587-X.

קישורים חיצוניים

• סדפקאר מהמט אגה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• Muhammed Murtaza Özeren A great architect under Sinan's shadow: Sedefkar Mehmet Agha, Daily Sabah 30.12.2016