עין לבן
עין לבן הוא מעיין שכבה בהרי ירושלים הממוקם כקילומטר אחד דרומית למושב עמינדב ומתחת לגבעת משואה. המעיין נובע ברכס לבן מעל הגדה הצפונית של נחל רפאים, מוקף עצי תאנה, אגוז מלך, שקד, חרוב, זית, אלה ארץ ישראלית ועץ תות.
 | |
| בריכת מעיין עין לבן | |
| מיקום המעיין | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מחוז | ירושלים |
| אזור | דרום מערב ירושלים |
| קואורדינטות | 31°45′00″N 35°09′29″E / 31.75°N 35.1581111111°E |
| נתוני המעיין | |
| סוג זרימה | מעיין איתן |
| סוג נביעה | מעיין שכבה |
| גישה למעיין | |
| נגישות לציבור | פתוח |
| דרך גישה | כביש סלול מגן החיות התנ"כי לכיוון מערב |
|
(למפת ירושלים רגילה)   עין לבן  | |
היסטוריה עריכה
במשך השנים ערכה רשות העתיקות מספר חפירות הצלה סביב עין לבן ובעמק שלמרגלותיו. השרידים שנחשפו בחפירות מעידים על שימוש חקלאי אינטנסיבי בשטח למן העת העתיקה ועד ימינו. השרידים אופייניים לעורף החקלאי הכפרי של דרום הלבנט. השרידים שנחשפו כוללים טרסות חקלאיות, גתות[1], מחצבות, שומרות ומערות קבורה[2], מערות מגורים, ערימות סיקול, תעלות השקיה, בריכות מים ושרידי מבנים[3].
השרידים מעידים על כך שבמקום הייתה פעילות אנושית ברציפות מאז תקופת הברזל בארץ ישראל ועד סוף תקופת המנדט. עיקר הממצאים שנחשפו היו מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל והתקופה המוסלמית המוקדמת. הם כוללים אבני פסיפס מרובות ושברי רעפים המעידים על מבנה ציבורי, שברי כלי חרס שתוארכו ברובם לתקופות הביזנטית והמוסלמית המוקדמת ומיעוטם לתקופת הברזל, שישה מטבעות שאפשר לזהותם: מטבע מהשנים 351–361 (זיהוי לא וודאי), מטבע מתקופת קונסטנטיוס השני (שנים 355–361); שני מטבעות מהשנים 383–395, מטבע מהתקופה האומאית שלאחר הרפורמה (שנים 697 - 750) ומטבע מיל מנדטורי משנת 1943. בנוסף נמצאו פריטי מתכת מעניינים, פעמון עם כיתוב אנגלי וכפתור של יחידה מצבא הממלכה המאוחדת מתקופת המנדט[4].
בוסתני העצים סביב המעיין היו חלק משטחי העיבוד החקלאי של הכפר הערבי אל-ולג'ה שתושביו עזבו אותו לאחר שנכבש במלחמת העצמאות, ב-21 באוקטובר 1948 במבצע יקב להרחבת פרוזדור ירושלים[5].
בשנת 2015 המעיין עבר שיפוץ ובריכות המים נבנו ושוקמו על ידי עיריית ירושלים ורשות הטבע והגנים כחלק מפרויקט פארק ירושלים.
בספטמבר 2017, אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה בניית 5,000 יחידות דיור ברכס לבן שמעל המעיין[6]. יש חשש שהבנייה המתוכננת תחסל את שפיעת המים בעין לבן[7]. במרץ 2022 החליט ראש העיר, משה ליאון, לבטל את התכנית במתכונתה המקורית ולקדם חלופה אחרת שתביא לבניה על שליש מהשטח שהיה מיועד לבניה מלכתחילה. החלטתו קיבלה תמיכה ממרבית הארגונים הירוקים[8].
המעיין עריכה
המעיין נובע מנקבה חצובה המזינה שתי בריכות, האחת רדודה, והשנייה עמוקה יותר, עד כ-160 ס"מ, ומשמשת בשנים האחרונות מקום פופולרי לביקורים ולרחצה. המעיין קיבל את שמו מצבעם הלבן של סלעי הרכס מהם הוא נובע. בסמיכות למעיין זה, נמצאים עין חניה ועין במבה, הנובעים גם הם בנחל רפאים.
דרכים ושבילים עריכה
דרך סלולה באורך של כ-1.5 ק"מ מובילה מחניון גן החיות התנ"כי למעיין. הדרך קרויה דרך נדב על שם נדב אלעד, לוחם בפלוגת הנדסה של חטיבת הצנחנים שנפל בפעילות מבצעית בחברון. משפחתו וחבריו ליחידה תרמו ועזרו לשיקום המקום ולטיפוחו.
ליד המעיין מתחיל שביל אופנים "מי-ם אל ים" שמגיע עד לחוף הים התיכון בתל אביב. כמו כן, במעיין עובר שביל ישראל.
לי המעיין נמצא פתח מנהרת כרם, מנהרת אופניים באורך 2.1 ק"מ המובילה לצומת כרם.
תמונות עריכה
-
דרך נדב -
שלט רשות הטבע והגנים בכניסה לעין לבן -
סביבת החקלאות ליד המעיין -
הבריכה התחתונה של עין לבן ממעוף הציפור -
סביבת הבריכה התחתונה של עין לבן ממעוף הציפור
קישורים חיצוניים עריכה
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים עכבר העיר, עין לבן, באתר הארץ- ynet, עין לבן: ירוק מבחוץ, צונן מבפנים, באתר ynet, 21 ביולי 2006
- יותם יעקבסון, מעיין בהרי ירושלים, באתר גלובס, 3 ביוני 2010
- דפנה יעקובוס רנצר, טיול לפסח בתוך ירושלים – פריחה ומים בעין לבן, באתר כל העיר, 22 באפריל 2019
משה גלעד, שתי בריכות נפלאות, בצל עצי התאנה וסכנת סגירה, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2020
הערות שוליים עריכה
- ^ אלכסנדר און, שלומית וקסלר-בדולח וקרן בן-אור, עין לבן (מזרח), באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 117, 5 בדצמבר 2005
- ^ גדעון סולימני, עין לבן, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 120, 18 בינואר 2008
- ^ יובל ברוך, עין לבן, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 120, 18 בינואר 2006
- ^ דוד תנעמי, עין לבן, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 127, 13 ביולי 2015
- ^ רמי אלחנן ומאזן פארג', הכפר וולאג'ה ומדיניות החנק של ממשלת ישראל, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2017
- ^ צפריר רינת, המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה בנייה נרחבת בהרי ירושלים, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2017
- ^ יובל ניסני, למעלה מ-6,000 התנגדויות לבניית שכונה חדשה בדרום העיר, באתר כל העיר, 4 במרץ 2019 יעל דראל, סופרים, מדענים וארגוני סביבה: יותר מ-6,000 התנגדויות לבנייה ברכס לבן בירושלים, באתר TheMarker, 3 במרץ 2019
- ^ ניר חסון, ראש העיר ירושלים הציג תוכנית חלופית ומצומצמת לבנייה בשטח פתוח במערב העיר, באתר הארץ, 8 במרץ 2022