עמינדב

מושב בישראל

עַמִּינָדָב הוא מושב מדרום מערב לירושלים השייך למועצה אזורית מטה יהודה. המושב שייך לתנועת המושבים. שמו של המושב נקרא על שמו של עמינדב אביהם של נחשון נשיא שבט יהודה ואלישבע אשת אהרון הכהן.

עמינדב
Aminadav01.jpg
בית העם
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע[1] ‎824 מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 1,086 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -3.6% בשנה עד סוף 2019
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
עמינדב
עמינדב
31°45′06″N 35°08′30″E / 31.7516104839557°N 35.1416451719615°E / 31.7516104839557; 35.1416451719615
מפת היישובים של מועצה אזורית מטה יהודה
באדום - עמינדב
בירוק - מיקום בניין המועצה
לאתר הרשמי של מושב עמינדב aminadav.co.il

ממערב למושב נמצאים: מצפה ארתור רובינשטיין ויד קנדי, אנדרטה גדולה ומרשימה בצורת גזע עץ שנגדע, לזכר נשיא ארצות הברית שנרצח ג'ון קנדי.

היסטוריהעריכה

היישוב הוקם ככפר עבודה בשנת 1950 על ידי עולים מתימן, על אדמות הכפר הערבי אל-ולג'ה[2][3][4][5], שהועסקו בטיפול בעצי הפרי שנותרו מיותמים[6]. הכפר היה כמה מאות מטרים מהגבול וסבל בתחילתו מבעיות אספקה וביטחון[7]. תחילה התגוררו התושבים באוהלים ובהמשך הובאו עבורם צריפים[8]. ביולי 1951 התגוררו במושב 65 משפחות[9]. מאמצע אוגוסט 1951 הופיעו בעיתונות דיווחים על מצב כלכלי קשה של תושבי עמינדב הסובלים חרפת רעב. בעיתונים המפלגתיים השונים הופיעו הסברים שונים לכך. היו שדווחו שהתושבים בקשו לעבור להתגורר ליד עיר, בהתאם להבטחות שקבלו מפוליטיקאים לפני הבחירות, סירבו להצעה להתיישבות קבע במקום[10] והפסיקו לעבוד בכרמי הסביבה עד שיובטח להם מקום מגורים ליד העיר[11]. ב"הבוקר" של הציונים הכלליים נטען שהתושבים הודרו מעבודה כי הצביעו על פי צו מצפונם[12] וכי סבלו מהלנת שכר. צינור המים הביא למקום אך מעט מים ונשות הכפר שאבו מים מהבאר בכפר הנטוש וולג'ה[13][14]. בנובמבר 1951 הועברו 17 משפחות מתושבי המקום למקומות יישוב אחרים, לאור סכסוך בין שתי חמולות במקום[15][16]. הסכסוכים במקום נמשכו גם לאחר מכן והביאו לקטטה המונית בפברואר 1953[17].

בסוף 1954 הונח צינור להובלת מים לעמינדב[18], אך בעיות המים שבו לעמינדב בעקבות תקלה במשאבה[19].

בשנת 1955 הצטרפו עולים מצפון אפריקה[20] ותושבים מהארץ אל המושב. בספטמבר 1956 נרצחה תושבת עמינדב, זהרה עומרי, בכפר הנטוש וולג'ה על ידי מסתננים מירדן[21]. בעקבות הרצח בוצעה פעולת התגמול בחוסאן.

ועדה של משרד החקלאות קבעה בתחילת 1961 כי אין טעם בהמשך קיומו של המושב כמושב חקלאי[22].

ביישוב פועלת ישיבת "אבני קודש" בראשות הרב חיים מזרחי (בעלה של הרבנית ימימה מזרחי).

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא עמינדב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך, מטח, 2010, עמ' 765
  3. ^ אל-ולג'ה באתר בצלם
  4. ^ 10 ישובים חדשים הוקמו בחודש מאי, 9 ביוני 1950
  5. ^ זאב ענר, כל מקום ואתר: מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, עמ' 257
  6. ^ החיט סוזין הולך למעברה, מעריב, 17 בדצמבר 1950
  7. ^ עולים תימנים הפגינו בירושלים, קול העם, 15 בספטמבר 1950
    תושבי וולג'ה רעבו ללחם בחג, הארץ, 15 בספטמבר 1950
  8. ^ אימת רוח ומים במשכנות הרי יהודה, הבוקר, 16 בספטמבר 1951
  9. ^ מדריך מושב־עולים "מגרש" חבר־כנסת מ"שטח־שיפוטו", על המשמר, 11 ביולי 1951
  10. ^ תושבי מעברות בהרי יהודה מסרבים לעבור להתישבות־קבע, מעריב, 21 באוגוסט 1951
  11. ^ מחריף הסכסוך בין מושבי המעברות ומחלקת ההתיישבות של הסוכנות, הצופה, 22 באוגוסט 1951
    עשרות תימנים ממעברות הפרוזדור דורשים עבודה מהסוכנות בירושלים, הצופה, 28 באוגוסט 1951
  12. ^ 30 משפחות ממעברת עמינדב ללא פרנסה וסובלות רעב, הבוקר, 30 באוגוסט 1951
  13. ^ תושבי מעברת עמינדב שרויים ללא כסף, עבודה ומים, הבוקר, 5 בספטמבר 1951
  14. ^ הכפר שהוחרב" בפי הירדנים " עומד על תילו בשטח ישראל, הבוקר, 9 באוגוסט 1954
  15. ^ 17 משפתות הועברו ממעברת עמינדב, הבוקר, 26 בנובמבר 1951
  16. ^ "ברכת פרידה" במעברת עמינדב בתגרות ידים וברגימות, הבוקר, 25 בנובמבר 1951
  17. ^ 9 נפצעו ו-23 נעצרו בעקבות קטטה המונית במושב "עמינדב", הארץ, 4 בפברואר 1953
  18. ^ נפצעו בכלי נפץ, הארץ, 7 בנובמבר 1954
  19. ^ מחסור במים במושב עמינדב, הבוקר, 26 באפריל 1955
  20. ^ 638 עולים הגיעו מצפון אפריקה, הצופה, 18 באפריל 1955
  21. ^ חוקרים התעללות בשרה עומרי, מעריב, 25 בספטמבר 1956
  22. ^ מנחם תלמי, 4 כפרים שהוקמו בטעות, מעריב, 30 בינואר 1961


  ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.