קובראט
קובראט (בבולגרית: Кубрат, ביוונית: Χουβρατις) היה אביהם של בטבאיאן, קוטראג, קובר, אלצק ואספרוך, מנהיג השבטים הבולגרים שיצרו את בולגריה הישנה וייסדו, בהנהגת הבנים, את בולגריה של הוולגה ואת בולגריה הבלקנית.
| לידה |
605  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
665 (בגיל 60 בערך) פנגוריה, רוסיה | ||||
| שושלת דולו | |||||
| |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
קובראט היה מנהיג בולגרי משושלת דולו, ונטען כי הוא מצאצאיו של אטילה ההוני. בילדותו היה קובראט בן ערובה בחצר הביזנטית, שם התחנך באוניברסיטת קונסטנטינופול והוטבל לנצרות. בתקופה זו הוא חבר למי שהיה עתיד להיות הקיסר הרקליוס, וקיבל את התואר פטריקיוס.
ב-628 שב קובראט מביזנטיון לבולגריה הישנה, הביס את האווארים בשנת 632 ואיחד את כל שבטי הבולגרים תחת שלטון אחד. בסביבות שנת 660 הוביל, עם בניו, את שבטי הבולגרים להתיישבות בבולגריה שעל הוולגה.
לאחר מותו התפצלו הבולגרים לחמש חטיבות בהנהגת חמשת בניו. הבן הבכור, בטבאיאן, המשיך להנהיג את בולגריה הישנה, קוטראג, את בולגריה של הוולגה, קובר הוביל את אנשיו להתיישבות במקדוניה ובמזרח אלבניה, אלטזק נדד על פני מרכז אירופה עד ששארית אנשיו בפיקודו של אמנצור התיישבו באיטליה, מצפון מזרח לנאפולי והצעיר בבניו, אספרוך, הוביל את הבולגרים שהתיישבו מעבר לדנובה, בבולגריה הבלקנית.
