פתיחת התפריט הראשי
בית הספר לפילוסופיה (קטע מקודקס מ-1415)

אוניברסיטת קונסטנטינופוליוונית: Πανδιδακτήριον, פאנדידקטריון, מילולית: "הוראה כוללת") הייתה מוסד להשכלה גבוהה שהתקיים באימפריה הביזנטית, בחסות קיסרית, משנת 425 ועד כיבוש קונסטנטינופול על ידי צבא האימפריה העות'מאנית ב-1453. מטרת המוסד הייתה הכשרת פקידים לבירוקרטיה האימפריאלית ואנשי מינהל חילוניים לכנסייה (עד 1204 המוסד לא היה מוסד דתי, לא לימד תאולוגיה ולא עסק בהכשרת כמורה).

תולדות האוניברסיטהעריכה

את האוניברסיטה יסד הקיסר תאודוסיוס השני כמוסד לימודי גבוה בבירת האימפריה, קונסטנטינופול. החברה הביזטית הייתה חברה בעלת רמה גבוהה של אוריינות, הן בקרב גברים והן בקרב נשים, והעריכה השכלה וידע, כמורשת יוון העתיקה. עוד לפני הקמת האוניברסיטה הממלכתית התקיימו בעיר לימודים ברמה גבוהה בבתי ספר עצמאיים וחלק המשיכו להתקיים גם במקביל אליה (בפרט בית הספר לפילוסופיה של המגנאורה (Μαγναύρα), בסמוך לכנסיית האגיה סופיה). עם הקמת האוניברסיטה היו בה 31 מסלולי לימוד במקצועות כגון משפטים, פילוסופיה, רפואה, אריתמטיקה, גאומטריה, אסטרונומיה, מוזיקה, רטוריקה ועוד. 15 מסלולים נלמדו ביוונית ו-16 בלטינית. לימודי הפילוסופיה במוסד שימרו למעשה את המסורת האפלטונית (והנאו-אפלטונית) והאריסטוטלית למשך אלף שנות ימי הביניים עד לרנסאנס.

במשך השנים שקעה האוניברסיטה עד שב-1045 פתח קונסטנטינוס התשיעי מונומכוס, קיסר האימפריה הביזנטית מחדש את האוניברסיטה ובפרט ייסד את בית הספר למשפטים (Διδασκαλεῖον τῶν Νόμων), מאורע אשר מסמל את הפיכתו של מקצוע המשפט לתחום נפרד ועצמאי באימפריה, זניחה מסוימת של המשפט הרומי וחזרה מוחלטת אל אופיים של החוקים היוונים המסורתיים. בתקופה זו הונחו היסודות לתקופת הזוהר של המשפט הביזנטי, משפט אשר ישפיע רבות על המערב ובעיקר על איטליה בסוף ימיה של האימפריה.

בשנת 1204 נכבשה קונסטנטינופול על ידי הצלבנים הלטינים (קתולים) במסגרת מסע הצלב הרביעי, אשר הקימו את האימפריה הלטינית. האוניברסיטה שינתה את פניה והפכה למוסד בשירות הכנסייה, להכשרת כמורה ולימודי תאולוגיה. עם כיבוש קונסטנטינופול על ידי צבא האימפריה העות'מאנית ב-1453 באה האוניברסיטה אל קיצה. המלטותם של אנשי האוניברסיטה לכיוון איטליה עקב כך, יחד עם כתבי יד שהצליחו להציל מספרייתה, היו זרז להתפתחות הרנסאנס.

קישורים חיצונייםעריכה