קר דרווין
קֶר דרֵווין (בוולשית: Caer Drewyn) הוא מבצר גבעה מתקופת הברזל המוקדמת הממוקם בין העיירה ל'אנגול'ן לקורוון בדנבישייר, צפון-מזרח ויילס.
 | |
| מידות | |
|---|---|
| אורך | 170 מטר |
| רוחב | 195 מטר |
| שטח | כ-3 הקטאר (30,000 מ"ר) |
| היסטוריה | |
| תקופות | תקופת הברונזה, תקופת הברזל, השלטון הרומאי |
| נבנה | סביב 500 לפנה"ס |
| סוג | מבצר גבעה |
| מיקום | |
| מדינה | ויילס, הממלכה המאוחדת |
| מיקום | עמק הדי, סמוך לקורוון |
| קואורדינטות | 52°59′21″N 3°21′36″W / 52.9892°N 3.3601°W |
 | |
  | |
המבצר הוקם בתקופת הברזל המוקדמת סביב 500 לפנה"ס על גבעה אסטרטגית החולשת על מפגש עמק הדי עם עמק קלויד'. מבצר קר דווין כלל חומות אבן בעובי של בין 5 ל-7 מטרים בגובה של כ-10 מטרים, המתחם הוקם בצורה מלבנית כאשר הפינה הצפון-מזרחית עוברת על שיא גובה הגבעה, המתחם משתרע על שטח של כ-30,000 מטר רבוע. למבצר שתי כניסות עיקריות, כאשר המרכזית בפינה הדרום-מזרחית כללה מבנה שער הגנתי, בשונה ממבצרי גבעה נפוצים באזור קר דרווין לא כלל חפירים הגנתיים סביב החומות. השימוש של המתחם אינו ברור לחלוטין אך ככל הנראה שימש יישוב קטן מאחורי החומות, ייתכן והמבצר המשיך להיות בשימוש עד לכיבוש הרומאי של צפון ויילס וייתכן שהמשיך להיות בשימוש או שהשתלב ביישוב הרומאי שהוקם בסמוך מדרום (כיום קורוון - Corwen).
על פי אגדה, מבצר קר דרווין שימש את אווין גלינדור כמצודה ומקום לריכוז צבאו במהלך המרד הוולשי בשנת 1400. אווין עצמו היה שליט אזורי שאחוזתו מספר קילומטרים בודדים מזרחית לקר דרווין.
התיאור הראשון של האתר היה בספרו של החוקר הוולשי אדוארד לוייד מסוף המאה ה-17, שתיאר את המתחם כמקום בו שומרים צאן בשעת מלחמה. בסקירה משנת 4–1993 של החזזית על אבני המבצר, נמצאו כ-60 מיני חזזית שונים חלקם נדירים מאוד באזור, מה שמצביע על אפשרות שאבני המבצר הועברו לאתר ממקום מרוחק.
האתר פתוח לציבור ללא תשלום וניתן להגיע עליו בעליה רגלית מהעיירה קורוון.
תמונות עריכה
-
השביל המוביל למתחם -
חומת האבן הצפונית -
הפינה הצפון-מזרחית -
חומות המתחם לכיוון דרום ועמק הדי
ראו גם עריכה
- טירת דינס בראן - מבצר גבעה סמוך ממזרח
קישורים חיצוניים עריכה
- קר דווין מתוך אתר 'אזור היופי הטבעי רכס קלוויד' והדי'.