שארלוט קופר
שארלוט קופר סטרי (באנגלית: Charlotte Cooper Sterry; 22 בספטמבר 1870 – 10 באוקטובר 1966) הייתה טניסאית בריטית. אלופת וימבלדון חמש פעמים. האישה הראשונה שזכתה במדליית זהב במשחקים האולימיפיים בטניס, והאישה הראשונה שזכתה במדליית זהב אולימפית בתחרות אישית (בפריז 1900). בין השנים 1893 ל-1917 הופיעה בטורניר וימבלדון 21 פעמים.
 | |||||||||||||||||
| לידה |
22 בספטמבר 1870 אילינג, בריטניה | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 באוקטובר 1966 (בגיל 96) הלנסבוראו, הממלכה המאוחדת  | ||||||||||||||||
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת | ||||||||||||||||
| צאצאים |
Gwen Sterry | ||||||||||||||||
| יד חובטת |
ימני | ||||||||||||||||
| פעילות כמקצוענית | 1893–1917 (כ־24 שנים) | ||||||||||||||||
| שיאי גראנד סלאם | |||||||||||||||||
| זכיות 5 | |||||||||||||||||
| וימבלדון | זכייה (1895, 1896, 1898, 1901, 1908) | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
תולדות חייה עריכה
נולדה באילינג. בהופעתה הראשונה בווימבלדון בשנת 1893 הגיעה לחצי הגמר והפסידה לבלאנש בינגלי. בשנת 1895 ניצחה לראשונה בגמר. בשנה שלאחר מכן הגנה על תארה מול אליס סימפסון פיקרינג. בשנת 1896 חוותה ירידה משמעותית בשמיעה והפכה חרשת. בין השנים 1897–1901 התחלק תואר אלופת וימבלדון לנשים בין קופר (1898, 1901) לבין בינגלי (1897, 1899, 1900). משחק הגמר של אליפות וימבלדון 1902 התנהל בין קופר למיוריאל רוב והגיע לתוצאה של 6–4, 11–13 לטובת רוב לפני שהופסק עקב גשם עז. המשחק שוחק מחדש למחרת מתחילתו ובסופו ניצחה רוב 7–5, 6–1. המשחק כלל 53 משחקונים. בשנת 1908, אם לשניים ובגיל 37 שנים ו-282 יום, זכתה בתואר האליפות האחרון שלה והיא הזוכה המבוגרת ביותר בטורניר[1]. רצף ההופעות שלה בגמר, שמונה הופעות מאז 1900, החזיק עד 1990, עת נשבר על ידי מרטינה נברטילובה. בשנת 1912 הגיעה לגמר והפסידה ושנה לאחר מכן הפסידה בגמר הזוגות יחד עם דורותיאה דאגלס.
בגמר טניס הנשים האולימפי הראשון, שהתקיים באולימפיאדת פריז ביולי 1900 ניצחה את הטניסאית (Hélène Prévost) והייתה למנצחת האולימפית הראשונה בענף הטניס. באותה אולימפיאדה זכתה במדליית זהב נוספת בזוגות מעורבים יחד עם רג'ינלד דוהרטי. בשנת 1908, השתתפה באולימפיאדת לונדון בטורניר הטניס לנשים (אנ') והפסידה ליריבתה קייט גילו פנוויק (אנ') ברבע הגמר משום שפרשה[2][3].
בשנת 1901 נישאה לאלפרד סטרי וצירפה את שמו לשמה. בנוסף לאובדן שמיעתה איבדה קופר-סטרי בהמשך ימיה גם את ראייתה, אך נותרה פעילה. בשנת 1961, ימים לפני יום הולדתה ה-91 נכחה בפתיחת אליפות וימבלדון.
הישגים עריכה
בטורניר וימבלדון
זכיות בגמר בודדות עריכה
| שנה | יריבה בגמר | תוצאה |
| 1895 | הלן ג'קסון אטקינס
|
7–5, 8–6 |
| 1896 | אליס סימפסון פיקרינג
|
6–2, 6–3 |
| 1898 | לואיזה מרטין
|
6–4, 6–4 |
| 1901 | בלאנש בינגלי היליארד
|
6–2, 6–2 |
| 1908 | אגנס מורטון
|
6–4, 6–4 |
הפסדים בגמר בודדות עריכה
| שנה | יריבה בגמר | תוצאה |
| 1897 | בלאנש בינגלי היליארד
|
7–5, 5–7, 2–6 |
| 1899 | בלאנש בינגלי היליארד
|
2–6, 3–6 |
| 1900 | בלאנש בינגלי היליארד
|
6–4, 4–6, 4–6 |
| 1902 | מיוריאל רוב
|
5–7, 1–6 |
| 1904 | דורותי דאגלס צ'יימברס
|
0–6, 3–6 |
| 1912 | את'ל תומפסון לרקומב
|
3–6, 1–6 |
הפסדים בגמר זוגות עריכה
| שנה | שותפה | יריבות בגמר | תוצאה |
| 1913 | דורותי דאגלס צ'יימברס
|
ויניפרד מק'נייר דורה בותבי
|
4–6, 2–4 |
ראו גם עריכה
- הלן דה פורטאלה - האישה הראשונה שהשתתפה במשחקים האולימפיים, והאישה הראשונה שזכתה במדליית זהב אולימפית.
קישורים חיצוניים עריכה
- שארלוט קופר, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- שארלוט קופר, באתר olympedia.org
- שארלוט קופר, באתר ה-ITF
- שארלוט קופר, באתר היכל התהילה של הטניס
- ביוגרפיה באוקספורד אינדקס
- דף באתר טורניר וימבלדון
הערות שוליים עריכה
- ^ WIMBLEDON TOP 10: OLDEST CHAMPIONS
- ^ Fourth Olympiad; Being the Official Report of the Olympic Games of 1908 Celebrated in London Under the Patronage of His Most Gracious Majesty King Edward VII and by the Sanction of the International Olympic Committee, Official Report of the 1908 Olympic Games, LA84 Foundation Digital Library, page 219
- ^ Charlotte Sterry Women's Singles Activity, The International Tennis Federation