מרטינה נברטילובה

מרטינה נברטילובה (בצ'כית: Martina Navrátilová, ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏; נולדה ב-18 באוקטובר 1956) היא אחת מהטניסאיות הטובות ביותר בהיסטוריה. נברטילובה החלה להשתתף בתחרויות בשנות ה-70 ופרשה בשנת 2006. היא ייצגה את מולדתה צ'כוסלובקיה ולאחר מכן את ארצות הברית אליה ערקה ב-1975. היא דורגה במקום הראשון בעולם ומחזיקה בשיאים רבים של טניס הנשים, ובראשם זכייתה ב-167 טורנירים ליחידות, יותר מכל טניסאי אחר (נשים וגברים).

מרטינה נברטילובה
Martina Navrátilová

לידה	18 באוקטובר 1956 (בת 68) פראג, צ'כיה
מדינה	/
מקום מגורים	סאראסוטה, פלורידה, ארצות הברית
בן או בת זוג	Yulia Lemigova (15 בדצמבר 2014–?) ג'ודי נלסון (1983–1991) ריטה מיי בראון
גובה	1.73 מטר
יד חובטת	שמאל
פעילות כמקצוענית	1975–2006 (כ־31 שנים)
סה"כ פרסים שצברה	21,626,089 דולר אמריקאי
יחידים
מאזן קריירה	1442–219
דירוג שיא	1 (10 ביולי 1978)
זכיות בטורנירים	167
זוגות
מאזן קריירה	747–143
דירוג שיא	1 (10 בספטמבר 1984)
זכיות בטורנירים	177
שיאי גראנד סלאם
זכיות 18
אליפות אוסטרליה הפתוחה	זכייה - 3 פעמים (1981, 1983, 1985)
אליפות צרפת הפתוחה	זכייה - 2 פעמים (1982, 1984)
וימבלדון	זכייה - 9 פעמים (1978, 1979, 1982, 1983, 1984, 1985, 1986, 1987, 1990)
אליפות ארצות הברית הפתוחה	זכייה - 4 פעמים (1983, 1984, 1986, 1987)

ראשית דרכה בענף

נברטילובה נולדה בפראג, צ'כוסלובקיה (לשעבר) ב-18 באוקטובר 1956. שמה היה מרטינה סוברטובה. הוריה התגרשו והיא אימצה את שמו של הגבר לו נישאה אימה, מרטין נברטיל. נברטילובה החלה את אימוניה בטניס על משטח החימר האיטי והייתה נערה שמנמנה וחסרת כושר. במשך השנים השתפר כושרה ונברטילובה שינתה את סגנון המשחק שלה להתקפי, אולי האגרסיבי ביותר מבין כל הטניסאיות בהיסטוריה. היא החלה לשחק על גבי משטחי דשא, וניצלה היטב את כושרה הגופני הגבוה. את יריבותה בת 16 השנים עם כריס אוורט פתחה נברטילובה ב-1973, כשהיא בת 17. באותה השנה העפילה לרבע הגמר באליפות צרפת כטניסאית אלמונית למדי, והפתיעה בעשותה כן עם משחק הסרב\וולי האגרסיבי שלה, שנחשב ללא אורתודוקסי על החימר.

ציוני דרך בקריירה

בשנת 1973, נברטילובה זכתה בתואר הראשון שלה בפלזן. נברטילובה נכנסה לארבע הראשונות בדירוג העולמי ב-1975 - ולא ירדה למיקום נמוך יותר ממס' 4 עד 1991 - 16 שנים ברצף. את תואר הגראנד סלאם הראשון שלה גרפה נברטילובה במפתיע בצרפת (1974), בטורניר הזוגות המעורבים לצד איוואן מולינה. את תואר הגראנד סלאם הראשון שלה ביחידים, השיגה נברטילובה באליפות וימבלדון. במגרש המרכזי ב-1978, נברטילובה ניצחה את אוורט 2–6 4-6 5-7. נברטילובה ואוורט נאבקו על בכורת הדירוג ועל השליטה בענף במשך שנים - החל מ-1978 ועד 1981 השליטה החליפה ידיים כל מספר חודשים, ורק מספר טניסאיות מובחרות הצליחו להתחרות בנברטילובה ואוורט - טרייסי אוסטין, האנה מנדליקובה ואיבון גולגונג הצליחו לגנוב מספר תארים לשתי הגדולות. עונת 1983 הייתה העונה המוצלחת ביותר של טניסאית בעידן הפתוח כשהיא מנצחת בשמונים ושניים משחקים ומפסידה רק אחד - לקאת'י הורוואט האמריקנית ברולאן גארוס, אם נברטילובה הייתה מנצחת במשחק היא הייתה עשויה לזכות בכל ארבעת הטורנירים הגדולים בטניס באותה העונה (ה"גראנד סלאם"). שיא העונה מבחינת נברטילובה היה עשוי להיות באליפות ארצות הברית הפתוחה ובווימבלדון, שם היא הפסידה רק עשרים ועשרים וחמישה משחקונים (בהתאמה) במהלך כל הטורנירים. בשני משחקי הגמר. 1984 הייתה עונה מצוינת לנברטילובה, בה נראה היה כי סוף סוף אישה נוספת תזכה בגראנד סלאם, בפעם הראשונה מאז מרגרט קורט ב-1970. נברטילובה ניצחה את שלושת טורנירי הגראנד סלאם הראשונים של העונה - צרפת, ווימבלדון וארצות הברית. נברטילובה הגיעה לחצי הגמר של הטורניר האחרון בשנה, אליפות אוסטרליה, עם רקורד מדהים של שבעים וארבעה ניצחונות ורק הפסד אחד. הלנה סוקובה, ששימשה כבול-גירל (Ball Girl) בטורניר בו מרטינה שיחקה מספר שנים לפני המפגש, ניצחה את נברטילובה 1–6 6-3 7-5. אגב, הפסד זה קטע בין השאר רצף נדיר של שש זכיות רצופות בטורנירי גראנד סלאם יחידים - ב-1983 היא זכתה באליפות וימבלדון, ארצות הברית ואוסטרליה, וב-1984 בצרפת, וימבלדון וארצות הברית.

ב-1985 איבדה נברטילובה את המקום הראשון בעולם לאוורט, לאחר 156 שבועות ברציפות. עד סוף העונה השיגה נברטילובה את המקום הראשון בחזרה וסיימה עונה נוספת במקום הראשון בעולם. ב-1986 לא התקיים טורניר באוסטרליה, אבל נברטילובה זכתה בשניים מתוך שלושת הגראנד סלאמים שכן שוחקו. 1987 הייתה השנה שסימנה את סוף הקריירה - אף על פי שנברטילובה זכתה גם בווימבלדון וגם באליפות ארצות הברית, שטפי גראף עלתה למקום הראשון בעולם. נברטילובה, כפרס תנחומים, זכתה בכל שלוש התחרויות באליפות ארצות הברית - ביחידות, בזוגות עם פאם שרייבר ובזוגות מעורבים עם אמיליו סאנצ'ז.

ב-1988 ו-1989 התבססה שליטתה של שטפי גראף בעולם הטניס, ורק ב-1990 נברטילובה זכתה בתואר הגראנד סלאם הראשון שלה (ביחידות) מאז 1987, בווימבלדון. התואר בווימבלדון היה אבן הדרך אולי החשובה ביותר בקריירה של נברטילובה - היא זכתה עתה בתשעה תארים בווימבלדון (ביחידות) - אחד יותר מהלן וילס, מחזיקת השיא הקודם. זה היה הכתר האחרון שלה בגראנד סלאם, אבל היא התנחמה בעוד חמישה תארים בזוגות לאחר מכן - מאוחר יותר באותה העונה בארצות הברית (עם פרננדז), בעוד שניים בזוגות הנשים ווימבלדון (93, 95), ובעוד שניים ב"קריירה השנייה" שלה (פירוט בהמשך).

נברטילובה נפרדה מהסבב (באופן רשמי, באותו הזמן) ב-1994, כשהיא מפסידה בסיבוב הראשון של אליפות סבב ה-WTA לגבריאלה סבטיני 4-6 2-6. באותה העונה נברטילובה הגיעה לגמר ה-12 במספר שלה בווימבלדון, אך הפסידה לקונצ'יטה מרטינס.

נברטילובה פתחה ב"קריירה השנייה" שלה בתחילת המאה ה-21, וכששאלו אותה "מדוע?", היא ענתה "מדוע לא?". היא זכתה בטורניר הזוגות המעורבים באוסטרליה ב-2003 עם לאנדר פאס - מה שהשלים אוסף כמעט יחיד במינו (קורט ודוריס הארט עשו את זה לפניה) של זכיות - נברטילובה זכתה בכל 12 טורנירי הגראנד סלאם השונים בהם יכלה לזכות - טורנירי היחידות, זוגות הנשים והזוגות המעורבים בכל ארבעת טורנירי הגראנד סלאם. היא זכתה כמו כן בווימבלדון מספר 20 שלה, גם עם פאס בזוגות המעורבים, כשהיא משווה את ההישג של בילי ג'ין קינג. אגב, קינג זכתה בווימבלדון מספר 20 שלה יחד עם נברטילובה בזוגות הנשים ב-1980. נברטילובה גם לקחה כרטיסים חופשיים למספר טורנירים במהלך 2003 ו-2004 - מנצחת את טטיאנה פאנובה (שדורגה 25 בעולם באותו הזמן) באיסטבורן 2003, את סאנטנגלו באיסטבורן 2004 ואת קטלינה קאסטאנו בווימבלדון 2004 - הניצחון ה-312 בקריירה שלה על משטח הדשא. ב-6 ביולי 2006, לאחר שהפסידה לאנדי רם וורה זבונרבה במהלך הסיבוב השלישי בטורניר הזוגות המעורבים בווימבלדון, פרשה נברטילובה ממשחק פעיל.

ההגירה

נברטילובה נולדה בצ'כוסלובקיה וחיה תחת המשטר הקומוניסטי עד גיל 19. ב-1975, היא עזבה את צ'כוסלובקיה והיגרה לארצות הברית, בטענה שהיא לא יכולה להתאמן כראוי תחת המשטר הקומוניסטי, שהיא חיה בפחד ושהיא לא מקבלת את מלוא הכסף שמגיע לה על הזכיות שלה. כלי התקשורת בצ'כוסלובקיה לא פרסמו מילה על הטניסאית עד לזכיתה באליפות וימבלדון בפעם הראשונה ב-1978. היא קיבלה אזרחות אמריקנית ב-1983. היא חזרה לצ'כוסלובקיה בפעם הראשונה ב-1985, כשזכתה בגביע פד שנערך בעיר הולדתה, פראג, כנגד המדינה ממנה היגרה. היא אומנם חזרה כגיבורה, אבל הביקור שלה עורר גל מבוכה בצמרת השלטון.

הישגים בולטים

זכייה באליפות אוסטרליה הפתוחה: יחידות 1981, 1983, 1985 ; זוגות 1980, 1982-1984 ; זוגות מעורבים 2003.

זכייה באליפות צרפת הפתוחה: יחידות 1982, 1984 ; זוגות 1975, 1982, 1984-1988 ; זוגות מעורבים 1974, 1985.

זכייה באליפות וימבלדון: יחידות 1978–1979, 1982-1987, 1990 ; זוגות 1976, 1979, 1981-1984, 1986 ; זוגות מעורבים 1985, 1993, 1995.

זכייה באליפות ארצות הברית הפתוחה: יחידות 1983–1984, 1986-1987 ; זוגות 1977–1978, 1980, 1983-1984, 1986-1987, 1989-1990 ; זוגות מעורבים 1985, 1987, 2006.

זכייה בגביע הפדרציה: זכתה עם צ'כוסלובקיה ב-1975, עם ארצות הברית ב-1982, 1986, 1989.

נברטילובה נחשבת על ידי רבים לשחקנית הגדולה ביותר שאי פעם שיחקה את המשחק, ולא לחינם. השיא המדהים שלה של זכייה ב-167 טורנירי סבב הוא אחד הכבירים בהיסטוריה. נברטילובה זכתה ב-18 תוארי "גראנד סלאם" ביחידות, אך לא הצליחה לזכות בכל ארבעת ה"גראנד סלאם" ביחידות בשנה אחת, אבל זכתה בו בזוגות יחד עם פם שרייבר ב-1984. כמו כן היא מדורגת במקום השני בהיסטוריה במספר כולל של תוארי גראנד סלאם - היא מחזיקה 58 מהם, ושנייה רק ל-62 של מרגרט קורט. נברטילובה זכתה ב-1448 משחקים בקריירה שלה והפסידה 221 בלבד, רקורד של 87% של ניצחונות בקריירה שנמשכה במהלך שלושים ושתיים שנים.

נברטילובה השפיעה רבות על המשחק גם בהישגים שלה על המגרש וגם מחוצה להם ועשתה רבות כדי לחזק את הספורט הנשי בכלל ואת הטניס הנשי בפרט.

אחר

בשנת 2019 ביצעה תפקיד משחק ראשון בסדרת הטלוויזיה הקומית "הפוליטיקאי" של נטפליקס, בתור ברידג'יט, מאמנת סוסים והמאהבת של ג'ורג'ינה (גווינת' פלטרו).

חיים אישיים

נברטילובה וטוקסברי בטקס הפתיחה של אירוע האאוטגיימס העולמי הראשון שנערך במונטריאול, 2006

נברטילובה יצאה מהארון כלסבית בשנת 1981, לאחר שקיבלה אזרחות אמריקאית. בתחילת שנות ה-80 היא ניהלה מערכת יחסים עם הסופרת האמריקאית והפעילה למען זכויות להט"ב, ריטה מיי בראון. בשנים 1984–1991 היא הייתה בקשר זוגי עם הסופרת ג'ודי נלסון. לאחר פרידתן הגישה נלסון תביעת מזונות נגד נברטילובה אף על פי שלא היו נשואות.

נברטילובה ידועה כפעילה למען זכויות הלהט"ב. בשנת 1998 בטקס הפתיחה של המשחקים הגאים שנערכו באמסטרדם, היא נשאה נאום מוקלט שהוקרן על מסכי הענק באצטדיון. בשנת 2006 בטקס הפתיחה של האאוטגיימס העולמי הראשון, שנערך במונטריאול, מארק טוקסברי והיא קראו את הצהרת מונטריאול, העוסקת בזכויות הלהט"ב.

ב-7 באפריל 2010 אובחנה נברטילובה כחולה בסרטן השד. היא החלימה אולם ב-2023 אובחנו אצלה שני גידולים ממאירים נוספים בגרון ובשד. לאחר כחודשיים, הודיעה כי החלימה גם מהם.

ב-6 בספטמבר 2014 במהלך חצי גמר אליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס, הציעה נברטילובה נישואין לבת זוגה יוליה למיגובה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרטינה נברטילובה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מרטינה נברטילובה (באנגלית)

• מרטינה נברטילובה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מרטינה נברטילובה, ברשת החברתית אינסטגרם
• מרטינה נברטילובה, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
• מרטינה נברטילובה, באתר olympedia.org
• מרטינה נברטילובה, באתר ה-WTA
• מרטינה נברטילובה, באתר ה-ITF
• מרטינה נברטילובה, באתר גביע הפדרציה
• מרטינה נברטילובה, באתר היכל התהילה של הטניס
• אמיר ענבר, הגברת הראשונה, באתר הארץ, 9 במרץ 2011
• אמיר ענבר, מרטינה נוורטילובה עולה למערכה נוספת, באתר הארץ, 6 בינואר 2015
• אורן אהרוני, מרטינה נברטילובה נגד העולם, באתר ynet, 22 בפברואר 2019
• מרטינה נברטילובה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)