שקנאי אוסטרלי

השקנאי האוסטרלי (שם מדעי: Pelecanus conspicillatus) הוא עוף ימי גדול, הנפוץ בעיקר במים הפנים-יבשתיים ובחופים של אוסטרליה ופפואה גינאה החדשה, אך גם בפיג'י, חלקים מאינדונזיה וכציפור נודדת בניו זילנד.

שקנאי אוסטרלי
מצב שימור
conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	שקנאים
משפחה:	שקנאיים
סוג:	שקנאי
מין:	שקנאי אוסטרלי
שם מדעי
Pelecanus conspicillatus ‏טמינק, 1824
תחום תפוצה

שקנאים אוסטרליים בטזמניה

טקסונומיה

השקנאי האוסטרלי תואר לראשונה על ידי קונרד ג'ייקוב טמינק ב-1824. שמו המדעי נגזר מהפועל הלטיני conspicere שמשמעותו "לתפוס".

תיאור

השקנאי האוסטרלי הוא שקנאי בגודל בינוני בהשוואה לשקנאים אחרים: אורכו נע בין 1.6 ל-1.8 מטרים עם מוטת כנפיים של 2.3 עד 2.5 מטרים ומשקלו נע בין 4 ל-13 ק"ג. הוא בעיקרו לבן עם שחור באברות התעופה. המקור החיוור והוורדרד הוא עצום, אפילו בסטנדרטים של השקנאים. מקורו הוא המקור הגדול ביותר בעולם העופות. אורכו של המקור הכי גדול שאי פעם תועד היה 49 ס"מ.

תפוצה ובית גידול

שקנאים אוסטרליים מעדיפים שטחים גדולים של מים בלי יותר מדי צמחייה מימית. הסביבה המקיפה אינה משנה: הסביבה יכולה להיות יער, ערבות עשב, מדבר, משטחי בוץ בשפכי נהר, פארקים עירוניים או שממה תעשייתית, כל מקום שיש בו מים ויכול לתמוך בכמות מספקת של דגים.

לשקנאים האוסטרליים אין תכנון לגבי תנועות רגילות, הם פשוט עוקבים אחרי זמינות המזון והכמות. כשאגם אייר הוצף בין השנים 1974 עד 1976, רק קומץ שקנאים נותרו בערי החוף: כשהאגמים הפנים-יבשתיים הגדולים התייבשו שוב, האוכלוסייה התפזרה בשנית, להקות של אלפים נראו בחופים הצפוניים וכמה פרטים הגיעו לקיריטימטי, פלאו וניו זילנד.

המין נהיה לידוע בניו זילנד כשפרט צולם בירושלים ב-1890 וכשנמצאו תת-מאובנים נמצאו באגם גראסמר ב-1947, שאחריהם הגיעו תיעודים של פרטים תועים שהגיעו לניו זילנד. מאוחר יותר העצמות תוארו כשל תת-מין חדש Pelecanus conspicillatus novaezealandiae (סקארלט 1966, שקנאי ניו זילנדי), הם היו גדולים יותר, מה שמחייה חומר חדש שקובע ששתי האוכלוסיות לא היו נפרדות. המאובנים האלה נמצאו לראשונה ב-1930.

רבייה

השקנאי האוסטרלי מתחיל להזדווג בגיל שנתיים עד שלוש שנים. זמני העונות מתחלפים בהתאם לאזור, בחורף באזורים הטרופיים, ובסוף האביב בדרום אוסטרליה. הקן עצמו הוא גומה באדמה או בחול, ולעיתים עם קצת עשב. משטחי דשא נבנו באגם אלכסנדרינה בדרום אוסטרליה. הקינון מתבצע בקבוצות, עם מושבות המוקמות באיים או באזורי מחסה בטווח של אגמים או הים. שקנאים אוסטרליים מתרבים יטילו אחת עד שלוש ביצים לבנות, שמידותיהן הן 93x57 מ"מ., כשהן ברובן מגורדות ומלוכלכות. לאחר בקיעתן את האפרוח שבקע מהביצה הגדולה יותר יאכילו אותו יותר, כשהאחרים בסופו של דבר ימותו מרעב. במשך השבועיים הראשונים יאכילו את האפרוחים נוזל שהועלה גירה, אבל במשך החודשיים הנותרים הוא יואכל בדגים כגון דג זהב, קרפיון מצוי שהובא למקום וגם כמה חסרי חוליות. כשהוא נפוץ בטווח תפוצתו הרחב, השקנאי האוסטרלי מוערך כללא חשש על ידי איגוד השימור העולמי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שקנאי אוסטרלי בוויקישיתוף

• שקנאי אוסטרלי, באתר ITIS (באנגלית)
• שקנאי אוסטרלי, באתר NCBI (באנגלית)
• שקנאי אוסטרלי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• שקנאי אוסטרלי, באתר GBIF (באנגלית)