פיג'י

מדינה באוקיאניה

הרפובליקה של פיג'יאנגלית: Republic of Fiji, בפיג'ית: Matanitu Tugalala o Viti, בהינדית: फिजी गणराज्य) היא מדינת איים הנמצאת בארכיפלג בדרום האוקיינוס השקט, מזרחית לוונואטו, מערבית לטונגה ודרומית לטובאלו.

הרפובליקה של פיג'י
Republic of Fiji
Matanitu Tugalala o Viti
फ़िजी गणराज्य
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

יפןאיי מריאנה הצפונייםפלאומיקרונזיהמזרח טימוראינדונזיהאטול מידווייהוואיאטול ג'ונסטוןוייק (אי)פפואה גינאה החדשהאיי מרשלנאורוקיריבטיפולינזיה הצרפתיתפיטקרןטוקלאואיי קוקאיי שלמהנורפוקניו זילנדונואטוטובאלוואליס ופוטונהטונגהניואהאוסטרליהסמואהסמואה האמריקניתפיג'יהאולנדבייקראטול פאלמירהשונית קינגמןג'רוויסקלדוניה החדשהיפןאנטארקטיקהרוסיהאי הפסחאאלסקהקנדהמקסיקוארצות הבריתקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתהרפובליקה העממית של סיןטאיוואןוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדהפיליפיניםהרפובליקה העממית של סיןסינגפורמלזיהברוניי
מוטו לאומי ירא את האל וכבד את המלכה
המנון לאומי אלוהים ברך את פיג'י
המנון
ממשל
משטר דמוקרטיה פרלמנטרית
ראש מדינה נשיא פיג'י עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא פיג'י ויליאמה קטוניוורה
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת פיג'י עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת פיג'י סיטיבני רבוקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית אנגלית, פיג'ית, הינדי
עיר בירה סובה 18°10′S 178°27′E / 18.167°S 178.450°E / -18.167; 178.450
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת הפרלמנט של פיג'י עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אוקיאניה
שטח יבשתי[2] 18,274 קמ"ר (157 בעולם)
אחוז שטח המים זניח
אזור זמן UTC +12
היסטוריה
הקמה  
עצמאות מבריטניה 10 באוקטובר 1970[1]
ישות קודמת בריטניהבריטניה האימפריה הבריטית
דמוגרפיה
אוכלוסייה[3]
(הערכה 1 במרץ 2024)
940,836 נפש (163 בעולם)
צפיפות 51.48 נפש לקמ"ר (162 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 26.86%
גילאי 15 - 24 15.51%
גילאי 25 - 54 41.05%
גילאי 55 - 64 9.25%
גילאי 65 ומעלה 7.34%
כלכלה
תמ"ג[4] (2022) 4,943 מיליון $ (166 בעולם)
תמ"ג לנפש 5,254$ (126 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[5]
(2022)
0.729 (104 בעולם)
מדד ג'יני 30.7 (נכון ל־2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע דולר פיג'י‏ (FJD)
בנק מרכזי הבנק המרכזי של פיג'י עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
סיומת אינטרנט fj
קידומת בין־לאומית 679
www.fiji.gov.fj/Home
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
האיים וואיה ווואיאסווה מחוברים על ידי שרטון, קבוצת יאסווה.

היסטוריה עריכה

חפירות ארכאולוגיות מעלות עדויות להתיישבות בפיג'י כאלף שנה לפנה"ס. האירופאים הראשונים הגיעו לארכיפלג רק במאה ה-17.

האירופאי הראשון שגילה את פיג'י היה ההולנדי אבל טסמן בשנת 1643 בזמן שחיפש יבשה דרומית. רק במאה ה-19 החלו המתיישבים הראשונים להגיע מאירופה (אשר הביאו סוחרים הודיים), והפכה לקולוניה של בריטניה בשנת 1874.

פיג'י קיבלה עצמאות בשנת 1970. בשנת 1987 התחוללו במדינה שתי הפיכות צבאיות. ההפיכה הראשונה הגיעה בגלל הדומיננטיות של הקהילה ההודית בממשלת פיג'י והשנייה שהגיעה ארבעה חודשים לאחר מכן כנגד המונרכיות הבריטית.[6][7] ישנם הרואים בשתי ההפיכות אירוע אחד שהחל ב-14 במאי והסתיים בסוף ההפיכה השנייה עם הכרזתה של פיג'י כ"הרפובליקה של פיג'י" ועשר שנים לאחר מכן כ"הרפובליקה של איי פיג'י".

בתחילת דצמבר 2006 אירעה הפיכה צבאית במדינה כשראש הממשלה לייסניה קארסה הודח על ידי מפקד הצבא פרנק ביינימרמה.[8]

בשנת 2018 האזור נפגע קשה מציקלון ג'טה ובתים רבים נהרסו.

פוליטיקה עריכה

לאחר שקיבלה את עצמאותה מבריטניה בשנת 1970, הייתה פיג'י מונרכיה חוקתית כחלק מממלכות חבר העמים הבריטי, ואליזבת השנייה הוכרה כמלכת פיג'י. בשנת 1987, לאחר הפיכה, בוטלה המלוכה ופיג'י הוכרזה דמוקרטיה פרלמנטרית. החוקה הנוכחית התקבלה בשנת 1997 והבחירות האחרונות התקיימו לפיה בשנת 2006. מאוחר יותר ב-2006, הפיכה צבאית, הרביעית במספר מאז פיג'י נהייתה עצמאית, החליפה את השלטון בפועל למשטר צבאי. באפריל 2009 השעה הנשיא באותה עת, ג'וספה אילואילו, את החוקה לאחר שבית המשפט לערעורים של פיג'י קבע כי המנהיגות הצבאית של פיג'י אינה חוקית, ומינה מחדש את פרנק ביינימרמה (שהיה אחראי להפיכה) לראשה. מאוחר יותר ב-2009, אילואילו הוחלף כנשיא על ידי ראטו אפלי נאילטיקאו. ולאחר שנים של דחיות, בחירות דמוקרטיות נערכו ב-17 בספטמבר 2014, ומפלגת Fiji First של ביינימרמה זכתה ב-59.2% מהקולות. הבחירות אושרו על ידי משקיפים בינלאומיים.

לפיג'י 13 נציגויות במדינות שונות.

כלכלה עריכה

כלכלת פיג'י נשענת בעיקרה על חקלאות, כאשר הענף השני בחשיבותו הוא התיירות. בשנים האחרונות הוקמו מספר מפעלי טקסטיל שהצטרפו למפעלי המזון באי. בשנים האחרונות התרחב מגזר המסחר והשירותים, שמוקדו העיקרי בבירה סובה.

הענף החקלאי המרכזי הוא קנה הסוכר אשר על יצואו נשענת כלכלת המדינה מאז הרבע האחרון של המאה ה-19 כאשר חברת CSR האוסטרלית החלה לפעול בפיג'י בהזמנת השלטונות הקולוניאלים. עם קבלת העצמאות עברה השליטה לידי רשות הסוכר הממשלתית FSC. עיקר גידול הסוכר הוא באזורים המערביים של שני האיים הגדולים, ויטי לוו וונואה לוו, אזורים בהם ישנה תקופת יובש מוגדרת המאפשרת לקנה הסוכר להגיע להבשלה עם ריכוז גבוה של סוכר בקנה. פיתוח תשתית תחבורתית באזורים אלה תרם רבות להתפתחות ענף התיירות, במיוחד מאז המחצית השנייה של שנות ה-60 של המאה ה-20. מרבית בתי המלון מרוכזים במקביל לרצועת הסוכר.

הגידול המסחרי השני בחשיבותו, אך רחוק אחרי הסוכר, הוא היאנגונה (ידוע בשם קאוה בין איי האוקיינוס השקט).

חקלאות הכפר הפיג'יאני מתאפיינת בשיטת עיבוד מסורתית הנקראת חקלאות נדודים והמתבססת על מחזור שדות. הגידולים העיקריים הם גידולי שורש מסורתיים: טארו, יאם, קסאווה, קומרה (בטטה). בהשוואה, החקלאים ההודים בפיג'י נוקטים בעיבוד רציף של שטחי הקרקע העומדים לרשותם תוך שימוש בתשומות מתקדמות כולל דשנים.

גאוגרפיה עריכה

 
מפת פיג'י

המדינה מורכבת מ-322 איים (מתוכם 106 איים מאוכלסים) ומעוד 522 איונים קטנים יותר. שני האיים החשובים ביותר הם ויטי לוו (Viti Levu) וונואה לוו (Vanua Levu). בירת פיג'י, סובה, נמצאת באי ויטי לוו, ואוכלוסייתה מונה כ־130,000 נפש. האיים הם הרריים, עם פסגות המגיעות עד לגובה של 1300 מטרים, ומכוסים ביערות טרופיים. ערים חשובות נוספות הן נאדי (Nadi) (בה נמצא נמל התעופה הבינלאומי) ולוטוקה (Lautoka). הערים החשובות באי וונואה לוו הן לאמבאסה (Labasa) וסאבוסאבו (Savusavu). עיר הבירה הראשונה של פיג'י הייתה לבוקה (Levuka) שבקבוצת איי לומאיויטי, כיום יעד תיירותי.

איים נוספים בפיג'י הם: האי השלישי בגודלו - טאבאוני (Taveuni) והרביעי בגודלו - קאנדאבו (Kadavu), קבוצת האיים ממנוקה (Mamanuca Islands) (בקרבת העיר נאנדי), קבוצת האיים יאסווה (Yasawa Islands), הנחשבים ליעד תיירותי, קבוצת האיים לומאיויטי (Lomaiviti), וקבוצת האיים המרוחקת לאו (Lau Islands).

איי רוטומה (Rotuma) הנמצאים כ-500 ק"מ צפונית לארכיפלג של פיג'י, כלולים אדמיניסטרטיבית במחוז המזרחי של פיג'י, אולם נהנים ממידה מסוימת של אוטונומיה בניהולם הפנימי, שכן תושביהם אינם מלנזים ותרבותם מיוחסת לתרבות הפולינזית.

דמוגרפיה עריכה

המאפיינים הדמוגרפיים של האוכלוסייה של פיג'י ידועים באמצעות מפקדים, אשר נערכים בדרך כלל במרווחים של עשר שנים, וכבר נותחו על ידי לשכות סטטיסטיות מאז שנת 1880. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של פיג'י (FBOS) ביצעה משימה זו מאז 1996, המפקד הראשון מאז קבלת עצמאות המדינה. המפקד של שנת 2007 מצא כי האוכלוסייה הקבועה של פיג'י עומדת על 837,000 איש. צפיפות האוכלוסייה באותה שנה הייתה 45.8 תושבים לקמ"ר, ותוחלת החיים הכללית בפיג'י הייתה 72.1 שנים. מאז שנת 1930 האוכלוסייה של פיג'י גדלה בשיעור של 1.1% לשנה. מאז שנת 1950, שיעור הילודה של פיג'י ברציפות עולה על שיעור המוות שלה. רוב האוכלוסייה בגיל 18–64. הגיל החציוני של האוכלוסייה היה 27.9, והיחס בין המינים מכלל האוכלוסייה היה 1.03 גברים לכל אישה.

ילידי האי הם תערובת של פולינזים ומלנזים, כתוצאה מההגירה המקורית לדרום האוקיינוס השקט לאורך זמן. אוכלוסיית הודו-פיג'י גדלה בקצב מהיר מ-61,000 אנשים שהובאו מהודו בין 1879 ל-1916 לעבודה בחקלאות. בנוסף על כך, אלפי הודים היגרו מרצון בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 ויצרו את הליבה של כלכלת פיג'י.

נכון למפקד שנערך בשנת 2007, חלוקת הדתות היא:

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דיווח מאת אנתוני האס, מעריב, 12 באוקטובר 1970
  2. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  5. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  6. ^ פיג'י: המועצה הצבאית תכהן כממשלה זמנית, חדשות, 19 במאי 1987
  7. ^ פיג'י הוכרזה לרפובליקה, מעריב, 7 באוקטובר 1987
  8. ^ סוכנויות הידיעות, פיג'י: הצבא תפס את השלטון, באתר nrg‏, 5 בדצמבר 2006