מיז-אנ-סצנה
מיז-אנ-סצנה או מיזנסצנה (בצרפתית: Mise-en-scène מילולית: "להציב על הבמה" או "להניח בתוך הסצנה") הוא ביטוי המתאר אמצעי מבע חזותיים-עיצוביים בתיאטרון ובקולנוע. הביטוי מתאר את ארגון התנועות והמרכיבים החזותיים במרחב נתון; בימוי הפעולה והדרך בה היא מצולמת.
בחקר הקולנוע עריכה
בקולנוע, המושג מיז-אנ-סצנה נחשב לאחד מארבעת אמצעי המבע העיקריים (יחד עם הצילום, העריכה והסאונד). המושג כולל בתוכו את כל האלמנטים המופיעים לפני המצלמה ואת אופן הארגון שלהם בתוך סצנה, בהם: קומפוזיציה, תפאורה, אביזרים, שחקנים, תלבושות, תאורה וצבע.[1] האלמנטים השונים של המיז-אנ-סצנה הקולנועית עוזרים לבטא משמעות ואת חזון היוצרים (בהקשר הזה, הבמאי והמעצבים האמנותיים), על ידי יצירת תחושת זמן ומרחב, אפיון עולמן הפנימי של הדמיות ויצירת אווירה.
חוקר הקולנוע לואיס ג'אנטי מנה 15 מאפיינים של מיז-אנ-סצנה:
- הדומיננטה. לאן נמשכת העין קודם, ולמה?
- התאורה. מהו מפתח התאורה במיזנסצנה?
- מרחק המצלמה מהשוט. איזה סוג שוט מאפיין את המיזנסצנה?
- זווית. באיזו זווית עומדת המצלמה אל הדמות?
- צבע. מהו הצבע הבולט ומהם היחסים בין הצבעים במיזנסצנה?
- חומרי צילום. אילו עדשות, פילטרים וסרטי צילום?
- קונטרסטים משניים. לאן נעה העין לאחר שהתמקדה בדומיננטה?
- צפיפות. כמה מידע דחוס אל תוך הפריים?
- קומפוזיציה. כיצד מתארגנים המרכיבים השונים של המיזנסצנה זה ביחס לזה?
- צורה. האם הצורה פתוחה או סגורה?
- מסגור. האם המסגור הדוק או רופף?
- עומק. כמה מישורים קיימים במיזנסצנה ומה היחסים בניהם?
- הצבת הדמויות. היכן ממוקמות הדמויות בפריים?
- הדמויות ביחס למצלמה. באילו זוויות מביטה המצלמה בדמויות?
- תבניות סמיכות. מהם המרחקים בין הדמויות?
מבקר הקולנוע הצרפתי הנודע אנדרה באזאן תיאר את האסתטיקה של המיז-אנ-סצנה כמי שמבליטה תנועה כוריאוגרפית בתוך הסצנה, לצד העריכה.[2]
לקריאות נוספות עריכה
- לואיס ג'אנטי להבין סרטים - מבוא לאומנות הקולנוע הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2000.
- אילן אבישר אמנות הסרט: הטכניקה והפוטיקה של המבע הקולנועי הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. 1995.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Bordwell, David; Thompson, Kristin (2003). Film Art: An Introduction, 7th ed. New York: McGraw–Hill. ISBN 0-07-248455-1.
- ^ Pramaggiore, Maria, and Tom Wallis. Film: A Critical Introduction. Boston: Laurence King, 2005.
