מייני ג'לט
מרי הרייט "מייני" ג'לט (באנגלית: Mainie Jellett; 29 באפריל 1897 – 16 בפברואר 1944) הייתה ציירת אירית, בין הציירים המופשטים הראשונים שהציגו באירלנד בתערוכה בדבלין 1923. [1]
 | |
| לידה |
29 באפריל 1897 דבלין, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
16 בפברואר 1944 (בגיל 46) דבלין, אירלנד |
| מקום קבורה |
St. Fintan's Cemetery, Sutton |
| לאום |
בריטים |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה הלאומית לאמנות ועיצוב |
| תקופת הפעילות |
1918–1937 (כ־19 שנים) |
| זרם באמנות |
אמנות מודרנית, קוביזם |
  | |
חיים עריכה
ג'לט נולדה ב־29 באפריל 1897 בדבלין, בתם של ויליאם מורגן ג'לט, עורך דין ואחר כך חבר פרלמנט, וג'נט מקנזי סטוקס.
השכלתה באמנות החלה בגיל צעיר, כאשר קיבלה שיעורי ציור מאליזבת ייטס, שרה ססיליה הריסון ומיס מאנינג שהשפעתם על האמנים האיריים של אז הייתה ניכרת.
בהמשך למדה בבית הספר לאמנות בדבלין (בין מוריה היה ויליאם אורפן,(אנ' ) והשפעתו ניכרת בעבודתה מתקופה זו) [2] למרות כישרונה האמנותי, היא עדיין התלבטה לגבי עתידה, ובשלב זה לקחה שיעורי פסנתר רגילים במטרה להפוך לפסנתרנית קונצרטים.
החלטתה להיות ציירת התקבלה לאחר שעבדה בהדרכתו של וולטר סיקרט במכון הטכני בווסטמינסטר בלונדון, שם נרשמה בשנת 1917 ונשארה עד 1919. [5] היא גילתה כישרון מוקדם כאמנית בסגנון האימפרסיוניסטי. בשנת 1920 היא זכתה במלגת האמנות של טיילור בשווי 50 ליש"ט. באותה שנה היא הגישה עבודות לתערוכה השנתית של האקדמיה המלכותית להיברניאן. [3]
סגנון מופשט עריכה
בשנת 1921, יחד עם בת זוגה אווה סידני הון, עברה לפריז, שם עבדה בהדרכת אנדרה להוטה ואלברט גלייז, והיא נפגשה בקוביזם והחלה בחקר האמנות שאינה מיוצגת. הסגנון החדש שלה, כלל צבע וקצב, התפתח בהשראת שהותה בצרפת. לאחר 1921 היא ואווה הון חזרו לדבלין אך בעשור הבא הן המשיכו לבלות חלק מכל שנה בפריז. היא הייתה חברה קרובה של דורותי בלקהם.
במאמר משנת 1943 שכותרתו 'הגדרת האמנות שלי' ג'לט מתארת את האמנות שלה כבעלת שלוש מהפכות בהשראת מוריה; הראשון קשור לוולטר סיקרט, השנייה לזכותו של אנדרה להוטה והשלישית לאלברט גלייז.
בשנת 1923 הציגה שני ציורים קוביסטיים בתערוכת הציירים בדבלין. התגובה הייתה עוינת, כאשר ה"איירי טיימס" פרסם תצלום של אחד הציורים וציטט את מבקר האמנות שלהם כמי שאמר עליהם 'לי הם הציגו פאזל בלתי גמור'.[4] בשנה שלאחר מכן, היא ואווה סידני הון ערכו תערוכה משותפת ראשונה.
היא הייתה נוצרייה אדוקה מאוד, אך ציוריה, אף שאינם מייצגים לחלוטין, הם בעלי כותרות דתיות ולעיתים קרובות דומים לאייקונים דתיים. ג'לט היה דמות חשובה בתולדות האמנות האירית, הן כתומכת מוקדמת באמנות מופשטת והן כמייצגת את התנועה המודרנית. הציור שלה הותקף לעיתים קרובות באופן ביקורתי, אך היא הוכיחה במקביל תבונה בהגנה על רעיונותיה. יחד עם אווה הון, לואי לה ברוקווי, ג'ק הנלון ונורה מקגינס, ג'לט ייסדה את התערוכה האירית לאמנות חיה בשנת 1944.[5]
היא הייתה משתתפת חשובה בפרויקט העידן הפעיל ב- IMMA, שהופק כדי לשכתב את הנרטיב של שינוי הקאנון האמנותי. ג'לט שעבודתה לא הייתה ידועה במיוחד מחוץ לאירלנד אלא חלוצה בכל הנוגע לרעיון האוונגרד ופעילה לעידוד אמנים אירים צעירים. ה- IMMA החליט להעריך ולבחון מחדש את הקאנון האירופי ולהביא אמנים כמו מייני ג'לט לקו החזית. בשנת 1991 פרסם ברוס ארנולד ביוגרפיה מקיפה של ג'לט יחד עם ניתוח התנועה המודרנית באירלנד.
מוות עריכה
ג'לט נפטרה ב־16 בפברואר 1944, בת 46, מסרטן הלבלב. אליזבת ביון כתבה הספד שהתפרסם בכתב העת "הפעמון" בשנת 1944. היא מזכירה את אחת השיחות האחרונות שלהן וג'לט מציינת את עבודתה של דורותי ריצ'רדסון, שטרם קיבלה את ההכרה לה היא ראויה. עד הסוף היא הראתה סולידריות לנשים ותמיכה איתנה בתנועה הפמיניסטית.
גלריה עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Olympedia – Mainie Jellett, www.olympedia.org
- ^ Ferriter, Diarmaid (2009). "Jellett, Mainie". In McGuire, James; Quinn, James (eds.). Dictionary of Irish Biography. Cambridge: Cambridge University Press.
- ^ Arnold, Bruce. Mainie Jellet 1897-1944. National Gallery of Ireland: The Neptune Gallery. pp. Biographical Information.
- ^ "Art Critic". The Irish Times. 23 October 1923.
- ^ Snoddy, Theo (2002). Dictionary of Irish artists : 20th century (2nd ed.). Dublin: Merlin. p. 288.