מייצבי מצב רוח

תרופות פסיכיאטריות
(הופנה מהדף מייצבי מצב הרוח)

מייצבי מצב הרוח הן תרופות פסיכיאטריות שמשתמשים בהן לטיפול בהפרעות אפקטיביות המאופיינות בחילופים עזים ומתמשכים של מצבי רוח, במיוחד בהפרעה דו-קוטבית[1]. מייצבת מצב הרוח מדכאת את תנועת הנדנדה בין מאניה ודיכאון.

מייצב מצב רוח

שימושים עריכה

משתמשים בתרופות מייצבות מצב הרוח גם במקרים של הפרעת אישיות גבולית[2] ובהפרעה סכיזואפקטיבית.

דוגמאות עריכה

המונח "מייצב מצב הרוח" מתאר תוצאה ולא מכניזם. משתמשים בטרמינולוגיה מדויקת יותר כדי למיין גורמים מתווכים אלה.

תרופות אנטי-אפילפטיות עריכה

גורמים מתווכים רבים המתוארים כמייצבי מצב הרוח נכללים גם בקבוצת נוגדי הפרכוסים. לעיתים משתמשים במונח "נוגדי פרכוסים ומייצבי מצב הרוח" כדי לתאר אותן כמחלקה בפני עצמה[3]. למרות שקבוצה זו מוגדרת בתוצאות שלה ולא במכניזם שלה יש, לפחות, הבנה ראשונית של המכניזם של רוב התרופות האנטי-אפילפטיות שמשתמשים בהן בטיפול בהפרעות מצב הרוח.

  • חומצה ולפרואית (דפלפט) וסודיום ולפוראט (דפלפט, ולפוראל, אורפיריל). תרופה זאת עלולה לגרות מאוד את הקיבה, במיוחד כשהיא נלקחת כחומצה ולפרואית. יש לעקוב אחר תפקודי כבד וספירת דם.
  • למוטריג'ין (למיקטל) – יעילה במיוחד בטיפול בהפרעה דו-קוטבית. המינון הרגיל הוא 100–200 מ"ג ביום. את המינון ניתן להעלות ב-25 מ"ג כל שבועיים[4]. יש לעקוב אצל החולה לסימנים וסימפטומים של תסמונת סטיבנס-ג'ונסון, מחלת עור מאוד נדירה אבל מסכנת חיים בפוטנציה.
  • קארבאמזפין (טגרטול). יש לעקוב אחר ספירת דם משום שקארבאמזפין עלולה להוריד את רמת תאי הדם הלבנים. קארבאמזפין אושרה על ידי FDA כטיפול בהפרעה דו-קוטבית ב־2005 אך השתמשו בה למטרה זו בצורה נרחבת גם לפני האישור.
  • אוקסקארבאזפין (טרילפטל). אוקסקרבאזפין אינה מאושרת על ידי FDA לטיפול בהפרעה דו-קוטבית, אבל נראה שהיא יעילה אצל מחצית מן החולים בעלי ההפרעה ואין לה הרבה תופעות לוואי[5].
  • גאבאפנטין (נוירונטין) אינה מאושרת על ידי FDA לטיפול בהפרעה דו-קוטבית. מחקרים מבוקרים אקראיים מראים שגאבאפנטין אינה יעילה בטיפול בהפרעה אבל פסיכיאטרים רבים ממשיכים להתוות אותה. זאת בשל דיווחים חיוביים אבל בספרות בעלת איכות נמוכה[6].
  • גם טופירמאט (טופמקס) אינה מאושרת על ידי FDA לטיפול בהפרעה דו-קוטבית. סקירת קוקריין מ־2006 הסיקה שאין מספיק הוכחות שניתן לבסס עליהן המלצות בקשר לשימוש בטופירמאט בכל שלב של הפרעה דו-קוטבית[7].

אחרים עריכה

  • ליתיום – ליתיום היא "מייצבת מצב הרוח הקלאסית". היא הראשונה שאושרה על ידי FDA ועדיין נפוצה בטיפול. דרוש ניטור תרופתי כדי להבטיח שרמת התרופה בדם נשארת בטווח התרפויטי. סימנים וסימפטומים של הרעלה כוללים: בחילה, הקאה, שלשול ואטקסיה[8]. תופעות הלוואי הפחות נפוצות של ליתיום הן: ראייה מטושטשת, רעד קל בידיים והרגשה של חולי קל. בדרך כלל תופעות לוואי אלה קורות בשבועות הראשונים שלאחר תחילת הטיפול. ניתן לטפל בסימפטומים אלה על ידי הורדת המינון[9].
  • לכמה נוגדי פסיכוזה אטיפיים כמו ריספרידון, אולנזאפין, קווטיאפין וזיפרסידון יש גם השפעות של ייצוב מצב רוח[10] ולכן הן ניתנות באופן שכיח גם כאשר אין סימפטומים פסיכוטיים.
  • משערים שגם לאומגה 3 יש השפעה מייצבת[11]. בהשוואה עם פלצבו נראה שאומגה 3 מטיבה להגדיל את השפעת מייצבי מצב הרוח הידועים על ידי הפחתת הסימפטומים הדיכאוניים (אבל לא המאניים) בהפרעה דו-קוטבית. יש צורך במחקרים נוספים כדי לבסס את ההשפעה של אומגה 3 כשהיא לבד[12].

לעיתים משתמשים במייצבי מצב רוח בשילובים, כמו ליתיום עם אחת התרופות האנטי-אפילפטיות.

היחס לנוגדי דיכאון עריכה

רוב מייצבי מצב הרוח הם גורמים מתווכים נגד מאניה, כלומר הם יעילים בטיפול במאניה ובמעבר בין השלבים בהפרעה דו-קוטבית, אבל הם לא יעילים בטיפול בדיכאון. יוצאות הדופן היחידות מכלל זה הן למוטריג'ין וליתיום קרבונט המטפלות גם בסימפטומים המאניים וגם בדיכאוניים. בזמן שגורמים מתווכים כמו חומצה ולפרואית וקארבאמזפין לא יכולות לטפל בדיכאון ישירות כמו שתי התרופות הקודמות הרי סבורים שהן מסכלות את הדיכאון בחולי הפרעה דו-קוטבית על ידי הרחקת מהמצב המאני ובכך מונעים מהם להיכנס לחילופי מצב רוח.

אף על פי כן לעיתים קרובות רושמים נוגדי דיכאון בנוסף למייצבי מצב הרוח בשלבי הדיכאון. יש בכך כמה סיכונים משום שנוגדי דיכאון עלולים לגרום למאניה, פסיכוזה ובעיות מדאיגות אחרות אצל חולים בהפרעה דו-קוטבית – במיוחד כשהם נלקחים לבד, אבל לפעמים גם כשהם יחד עם מייצבי מצב הרוח. התועלת בנוגדי דיכאון בטיפול בשלב הדיכאון בהפרעה דו-קוטבית אינה ברורה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מייצבי מצב רוח בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Texas State - Student Health Center". אורכב מ-המקור ב-2008-08-28. נבדק ב-2011-08-23.
  2. ^ "NIMH and Borderline Personality Disorder".
  3. ^ Ichikawa J, Dai J, Meltzer HY (ביולי 2005). "Lithium differs from anticonvulsant mood stabilizers in prefrontal cortical and accumbal dopamine release: role of 5-HT(1A) receptor agonism". Brain Res. 1049 (2): 182–90. doi:10.1016/j.brainres.2005.05.005. PMID 15936730. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  4. ^ Healy D. 2005 Psychiatric Drugs explained 4th ed. Churchill Liviingstone: London p.110
  5. ^ Ghaemi SN, Berv DA, Klugman J, Rosenquist KJ, Hsu DJ (באוגוסט 2003). "Oxcarbazepine treatment of bipolar disorder". J Clin Psychiatry. 64 (8): 943–5. doi:10.4088/JCP.v64n0813. PMID 12927010. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  6. ^ Williams, J. W.; Ranney, L.; Morgan, L. C.; Whitener, L. (2009). "How reviews covered the unfolding scientific story of gabapentin for bipolar disorder". General Hospital Psychiatry. 31 (3): 279–287. doi:10.1016/j.genhosppsych.2009.02.006. PMID 19410108.
  7. ^ Vasudev K, Macritchie K, Geddes J, Watson S, Young AH. Topiramate for acute affective episodes in bipolar disorder. Cochrane Database of Systematic Reviews 2006, Issue 1. Art. No.: CD003384. doi: 10.1002/14651858.CD003384.pub2.
  8. ^ Marmol, F. (2008). "Lithium: Bipolar disorder and neurodegenerative diseases Possible cellular mechanisms of the therapeutic effects of lithium". Progress in Neuro-Psychopharmacology and Biological Psychiatry. 32 (8): 1761–1771. doi:10.1016/j.pnpbp.2008.08.012. PMID 18789369.
  9. ^ Kozier, B et al. (2008). Fundamentals Of Nursing, Concepts, Process, and Practice. London: Pearson Education. p. 189.
  10. ^ Bowden CL (2005). "Atypical antipsychotic augmentation of mood stabilizer therapy in bipolar disorder". J Clin Psychiatry. 66. Suppl 3: 12–9. PMID 15762830. אורכב מ-המקור ב-2013-01-04. נבדק ב-2011-08-23.
  11. ^ Mirnikjoo B, Brown SE, Kim HF, Marangell LB, Sweatt JD, Weeber EJ (באפריל 2001). "Protein kinase inhibition by omega-3 fatty acids". J. Biol. Chem. 276 (14): 10888–96. doi:10.1074/jbc.M008150200. PMID 11152679. אורכב מ-המקור ב-2020-06-09. נבדק ב-2011-08-23. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  12. ^ Gao, K.; Calabrese, J. R. (2005). "Newer treatment studies for bipolar depression". Bipolar Disorders. 7 (s5): 13–23. doi:10.1111/j.1399-5618.2005.00250.x. PMID 16225556.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.