מיכאיל ורובל
מיכאיל אלכסנדרוביץ' ורובל (ברוסית: Михаил Александрович Врубель; 5 במרץ 1856 (יוליאני) – 1 באפריל 1910 (יוליאני)[1]), צייר רוסי. בלט במספר תחומים: ציור, גרפיקה, פיסול דקורטיבי, פרסקים ועוד.
.jpg) | |
| לידה |
5 במרץ 1856 (יוליאני) אומסק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
1 באפריל 1910 (יוליאני) (בגיל 54) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
| מקום קבורה |
בית העלמין נובודוויצ'יה (סנקט פטרבורג) |
| מקום לימודים |
האקדמיה הקיסרית לאמנויות |
| תחום יצירה |
ציור, אמנות חזותית |
| זרם באמנות |
סימבוליזם |
| הושפע על ידי |
Luigi Iorini |
| יצירות ידועות |
בוגטיר, דמון מעופף, דיוקן איש העסקים ק. ארטיבושב |
| בן או בת זוג |
נדז'דה זאבלה-ורובל |
| חתימה |
 |
|
vrubel-world | |
  | |
שנותיו הראשונות
עריכהורובל נולד באומסק למשפחת קצין ממוצא פולני. לאור אופי שירותו, המשפחה עברה מעיר לעיר כל כמה שנים. בשנים 1864-1867 התגוררה המשפחה בסראטוב ומיכאיל הצעיר החל בלימוד ציור. בשנת 1867 המשפחה עברה לסנקט פטרבורג. בפטרבורג החל מיכאיל את לימודיו התיכוניים בגימנסיה עירונית. ב-1870, משעברה המשפחה לאודסה, המשיך שם את לימודיו. בשנת 1874 החל ורובל את הלימודים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת סנקט פטרבורג. הוא לא אהב את לימודי המשפטים ובמקביל היה לומד ציור. בשנת 1873 סיים את לימודיו באוניברסיטה ועבד מספר שנים בצבא בתור משפטן.
בשנת 1880 חזר ללימודים בבית הספר הגבוה לציור בסנקט פטרבורג. בתקופת לימודיו זו הוא התקרב לולנטין סרוב.
קריירה אומנותית
עריכהבשנת 1884 נסע ורובל לקייב, ובהתאם להמלצת מוריו התקבל לעבודות שחזור של הכנסייה מהמאה ה-12 בעיר. הוא צייר כמה איקונינות ועבד על ציורי קיר. הייתה זו למעשה הפעם הראשונה בה זכה להתפרנס מציור. בנוסף לכך, הוא עשה הכנות לציורי הכנסייה החדשה בקייב. העבודות בקייב נמשכו כ-5 שנים עם הפסקות.
בשנת 1886 ורובל הכיר את קונסטנטין קורובין והם התיידדו. החל מספטמבר 1889 הם התגוררו ביחד במוסקבה. ביחד עם ולנטין סרוב עבדו הידידים בקרבת מקום. בסתיו 1889 הם הכירו מצנט רוסי ידוע בשם סאבה ממונטוב. בשנים 1890-1893 ורובל עבד בתכנון ועיצוב ביתו החדש של ממונטוב במוסקבה. בשנת 1894 קיבל הזמנה לעיצוב הבית של סאבה מורוזוב במוסקבה.
בשנת 1895 ורובל התקבל לאיגוד הציירים במוסקבה והחל להשתתף בתערוכות ציורים של חברי האיגוד. במקביל, הוא עבד על עיצוב תפאורות להצגות אופרה שהועלו במשכן שהיה בבעלות ממונטוב. באחד החזרות של להקת האופרה הוא הכיר את אשתו לעתיד, זמרת האופרה נדז'דה זאבלה.
ב-28 ביולי 1896 בהיותם בז'נבה הזוג התחתן. במהלך המחצית הראשונה של שנת 1898 ורובל ואשתו התגוררו בסנקט פטרבורג. בתקופה זו ורובל התקרב בזכות אשתו לניקולאי רימסקי-קורסקוב. כמו כן, הצטרף ורובל לקבוצת ציירים מקומיים בראשותם עמד אלכסנדר בנואה.
ב-1 בספטמבר 1901 נולד לורובל בן אשר קיבל את שמו, "סאבה", על שם בעלי ההון שתמכו בצייר.
בתחילת 1902 התגלו אצל ורובל סימנים של מחלת נפש, ככל הנראה כתוצאה מסיבוכים של מחלת העגבת אשר התפשטה אל מערכת העצבים שלו (עגבת שלישונית)[2]. לאחר קבלת ייעוץ רפואי מולדימיר בכטרב המשפחה עברה להתגורר בכפר במחוז ריאזאן. בשנת 1903 בנו של הצייר נפטר. בקיץ 1904 מצבו החמיר והצייר עבר למוסד סגור. למרות מצבו הקשה ורובל המשיך לצייר. בדצמבר 1905 יכולת הראייה שלו נחלשה אך הוא המשיך לעבוד על הציור האחרון שלו - דיוקן של ואלרי בריוסוב. בפברואר 1906 הוא איבד את הראייה.
ורובל נפטר באפריל 1910 ממחלת העגבת[3] והוטמן בסנקט פטרבורג. אשתו נפטרה כעבור 3 שנים והוטמנה לידו. בשנת 2000 המצבה התגלתה מחדש, הובאה לסדר ומאז מטופלת.
ציוריו של ורובל מוצגים במוזיאון הרוסי בסנקט פטרבורג ובגלריית טרטיאקוב במוסקבה.
עבודות
עריכה-
המלט ואופליה, 1884 -
משה, 1884 -
דמון בישיבה, 1890 -
אשתו כמלכת הברבורים, 1900 -
ולרי בריוסוב, 1906 -
מוזאיקה על חזית מלון מטרופול מוסקבה, 1905
.jpg)
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מיכאיל ורובל- אתר לזכרו (ברוסית)
- קורות חיים וציורים
- גלריית ציורים
- מיכאיל ורובל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מיכאיל ורובל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
מיכאיל אלכסנדרוביץ' ורובל (1856-1910), דף שער בספרייה הלאומית
מיכאיל ורובל, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 5 במרץ 1856 – 1 באפריל 1910, הם המועדים לפי הלוח היוליאני שהיה מקובל ברוסיה בתקופת חייו
- ^ M.A. VRUBEL: RELATIONSHIP BETWEEN MENTAL ILLNESS AND CREATIVITY, מתוך מאמר של ההתאחדות החופשית של הפסיכיאטריה ברוסיה, באתר www.npar.ru, 2004.
- ^ Olga Matich. (2007). Erotic Utopia: The Decadent Imagination in Russia's Fin de Siecle. University of Wisconsin Press. p.297. ISBN 978-0299208844