פתיחת התפריט הראשי

מיכאיל ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה

הדוכס הגדול מיכאיל ניקולאייביץרוסית: Михаил Николаевич‏; 13 באוקטובר 183218 בדצמבר 1908), היה בנו הרביעי מבין שבעת ילדיו של ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה ואשתו שרלוטה, נסיכת פרוסיה (אלכסנדרה פיודורובנה).

מיכאל ניקולאייביץ'
Михаил Николаевич
Michaelnikolrussland.jpg
הדוכס הגדול מיכאיל ניקולאייביץ'
לידה 13 באוקטובר 1832
ארמון פטרהוף, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 18 בדצמבר 1908 (בגיל 76)
קאן, צרפת צרפתצרפת
מדינה האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית  האימפריה הרוסית
מקום קבורה קתדרלת פטרופבלובסקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק איש צבא, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג ססיליה, נסיכת באדן
שושלת רומנוב
תואר הדוכס הגדול
אב ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה
אם שרלוטה, נסיכת פרוסיה (אלכסנדרה פיודורובנה)
צאצאים ראו בהמשך
הנציב העליון של מלכות המשנה של הקווקז
6 בדצמבר 18621 במרץ 1881
(18 שנים)
מפקד הגיס הרוסי בקווקז במלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878)
יו"ר מועצת המדינה של האימפריה
18811905
(כ־24 שנים)
פרסים והוקרה
  • אביר במסדר אלכסנדר נבסקי
  • מסדר סנטה אנה, דרגה 1
  • מסדר העיט הלבן
  • מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1
  • מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 1
  • מסדר הכוכב של רומניה
  • עיטור אנדריי הקדוש
  • חרב הזהב של גבורה
  • דרגה רביעית במסדר גאורגיוס הקדוש
  • מסדר העיט האדום, דרגה 1
  • מסדר גאורגיוס הקדוש, דרגה שנייה
  • מסדר העיט השחור
  • פור לה מריט
  • מסדר בית הוהנצולרן
  • מסדר הוברטוס הקדוש
  • מסדר הכתר של סקסוניה
  • מסדר הכתר
  • מסדר בית הנאמנות
  • מסדר אריה צרינגן
  • מסדר לודוויג
  • מסדר הבז הלבן
  • מסדר אריה הזהב של בית נסאו
  • המסדר המלכותי של השרפים
  • מסדר הפיל
  • מסדר הבשורה הקדושה
  • המסדר הצבאי הקונסטנטיני הקדוש של גאורגיוס הקדוש
  • מסדר פרננדו הקדוש וההצטיינות
  • מסדר אוסמאני עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

מיכאיל ניקולאייביץ' נולד ב-13 באוקטובר 1832 בארמון פטרהוף, לניקולאי הראשון, קיסר רוסיה ולשרלוטה, נסיכת פרוסיה (אלכסנדרה פיודורובנה), בתם של פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה ולואיזה ממקלנבורג-שטרליץ. בצעירותו למד מיכאיל באקדמיה הצבאית ביחד עם אחיו הבכור ניקולאי ניקולאייביץ' האב. ב-1848 כשהוא בדרגת סרן צורף לחטיבת ארטילריה. בהמשך, הועלה לדרגת מיור גנרל ונטל חלק במלחמת קרים. לאחר גילוי גבורה בקרב אינקרמן שהתחולל בתחילת נובמבר 1854, עוטר בעיטור מסדר ג'ורג' הקדוש-דרגה 4. ב-9 בפברואר 1860 הועלה לדרגת גנרל ומונה למפקד האקדמיה הצבאית ושנה אחר כך למפקד כוחות הארטילריה של הצבא הרוסי.

בין 1862 ל-1881 כיהן מיכאיל ניקולאייביץ' כנציב העליון של מלכות המשנה של הקווקז, תחת ארבעה צארים שונים ובתוקף תפקידו זה, כיהן גם כמפקד הגיס הרוסי בעת המערכה הקווקזית של המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), כאשר מפקדתו שכנה בטביליסי. בתום המלחמה הועלה לדרגת גנרל-פלדמרשל.

ב-28 באוגוסט 1857 נישא הדוכס מיכאיל ניקולאייביץ' לנסיכה אולגה פיודורובנה מבאדן ולזוג נולדו שבעה ילדים. בנו בכורו ניקולאי מיכאילוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה נלחם אף הוא במלחמה העות'מאנית רוסית כקצין צעיר בגזרת הבלקן.

ב-13 במרץ 1881 דקות מספר לאחר ההתנקשות בצאר אלכסנדר השני, בעיר סנקט פטרבורג, הגיע לזירה, נטל פיקוד על החיילים, ייצב והרגיע את האנדרלמוסיה שהייתה בשטח.

בין 1881 ל-1905, כיהן כיושב ראש המועצה המדינית של האימפריה הרוסית. בשל בריאותו הלקויה עבר לקאן שבצרפת, שם הלך לעולמו משבץ מוחי ב-18 בדצמבר 1909. ב-5 בינואר 1910 הוא נקבר בקתדרלה על שם פיטר ופול הקדושים במבצר פטרופבלובסקיה.

משפחתועריכה

אילן יוחסיןעריכה

קישורים חיצונייםעריכה