מיכאל קלינגר

תאולוג נוצרי אורתודוקסי ודיפלומט פולני

מיכאָל רפאָל קלינגרפולנית:Michał Rafał Klinger; נולד ב-1946) הוא תאולוג נוצרי אורתודוקסי ודיפלומט פולני ששימש בשנים 1999–2003 כשגריר פולין ברומניה וב-2006–2012 כשגריר פולין ביוון.

מיכאל קלינגר
Michał Klinger
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1946 (בן 78 בערך)
לשנו, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ורשה, האקדמיה התאולוגית הנוצרית של ורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה פולנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הרומני (2003) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

קלינגר נולד בלשנו כבן הבכור מבין שלושת ילדיהם של יז'י קלינגר, כומר ותאולוג נוצרי אורתודוקסי יליד קייב ושל הלינה לבית מקוסבסקי[1].

הוא למד אסטרונומיה באוניברסיטת ורשה ואחר כך תאולוגיה נוצרית אורתודוקסית באקדמיה התאולוגית הנוצרית בוורשה.

בשנים 1971–1978 לימד קלינגר פיזיקה באחד מבתי הספר התיכונים בוורשה. החל מ-1978 כיהן כמדריך לברית הישנה באקדמיה התאולוגית הנוצרית בבירת פולין. בשנות ה-1980 היה חבר בוועד האזרחים שפעל למען הכללת המיעוטים הדתיים והלאומיים בתהליך השינויים הדמוקרטיים בפולין.

ב-1990 התמנה קלינגר למזכיר ראשון של שגרירות פולין בפארג ונספח תרבות ומדע ומנהל המכון הפולני בפראג. ב-1993–1996 היה למנהל המחלקה המדינית וממונה על היחסים של שגרירות פולין בברטיסלבה. ב-1996 התמנה למנהל מחלקת דרום-מזרח אירופה במסגרת האגף אירופה של משרד החוץ הפולני. קלינגר מילא משימות דיפלומטיות במספר ארצות, לרבות בבוסניה ובאלבניה וב-1998 היה שליח מיוחד של שר החוץ של פולין בקוסובו.

בשנים 1999–2003 כיהן קלינגר כשגריר פולין בבוקרשט. בשובו למולדת הוא ניהל קבוצת עבודה הממונה על היחסים עם מועצת אירופה במסגרת אגף לענייני האיחוד האירופי במשרד החוץ הפולני. ב־2004 הוא היה מועמד מטעם איחוד החירוש לבחירות הראשונות לפרלמנט האירופי. בשנים 2006–2012 כיהן כשגריר פולין באתונה.

קלינגר פרסם מאמרים רבים וספר מונוגרפי "סודו של קין" (1981) . כמו כן השתתף בכנסים מדעיים בפולין, צרפת, שווייץ, רוסיה, ישראל, בלגיה וגאורגיה. הוא הרצה באוניברסיטת ורשה, האוניברסיטה היגיילונית בקרקוב, באוניברסיטה הקתולית בלובלין, בבית הספר הגבוה לתיאטרון בוורשה, באוניברסיטת טיבינגן ובאוניברסיטאות בארצות הברית. קלינגר הוא אחד ממקדמי הדו-שיח של הנוצרים האורתודוקסים עם הכנסייה הרומית-קתולית, ועם הכנסיות היווניות-קתוליות ועם הכנסיות הפרוטסטנטיות, כמו כן הוא אחד מיוזמי הדו-שיח בין נוצרים ויהודים בפולין. בשנים 2012–2013 היה מעורב מטעם משרד החוץ של פולין בפתיחת דו-שיח בין הכנסיות הפולניות לרוסיה. ב-2021 קלינגר הציג את עבודת הדוקטורט שלו במכון לאמנות של האקדמיה הפולנית למדעים, תחת הכותרת " על הפרספקטיבה והשיטה של ההרמנאוטיקה המקראית החדשה ביחס לאנתרופולוגיה של התרבות והאמנות". העבודה נכתבה תחת הדרכתו של זביגנייב בנדיקטוביץ' וחלק ממנה פורסם בספרו "שומר השער. מסות להרמנאוטיקה מקראית". (2019)

חייו הפרטיים עריכה

למיכאל קלינגר שלוש בנות: מריה מגדלנה גלינגר -אולשאק, קלרה קלינגר-קוסמלה, ורות קלינגר-ווש. סבו מצד האב היה הפלילוג הקלאסי, ההלניסט והאתנולוג ויטולד וינצנטי שימון רלינגר, פרופסור באוניברסיטת קייב, ואחר כך באוניברסיטת פוזנאן[2][3] קלינגר שולט בשפות פולנית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, רוסית,צ'כית וסלובקית ובאופן פסיבי בשפות עברית, יוונית, לטינית וסלאבית כנסייתית עתיקה (סלבונית).

ספרים ופרוסמים אחרים עריכה

  • 1981 - Tajemnica Kaina (הסוד של קין)

(ניסיון למקם את קין במסורת המשיחית בנוגע למהפכה האתית של הברית החדשה)

  • 1987- Teatr a liturgia (תיאטרון וליתורגיה))
  • 1988 - Símbolo en teología .Znaczenie analizy symboli religijnych Eliadego dla współczesnej teologii (הסמל בתאולוגיה. חשיבות ניתוח הסמלים הדתיים של אליאדה עבור התאולוגיה העכשווית )
  • 1990- Kościół w dialogu ekumenicznym a dialog chrześcijańsko – żydowski (הכנסייה הדו השיח האקומני ובדו השיח הנוצרי-יהודי)
  • 1992 - עם מאיילה פרנצמן - The Call Stories of John 1 and 21

(סיפורי הקריאות של יוחנן 1 ושל יוחנן 21)

  • Sztuka a zło (האמנות והרוע)
  • 1997 - Strażnik wrót. Próby z hermeneutyki teologicznej.o „Dekalogu” Kieślowskiego

(שומר השער. מסות להרמנאוטיקה תאולוגית. על "עשרת הדברות" של קיישלובסקי

  • 2004 - Wieczna pamięć - eschatologiczny wymiar pamięci

(אזכרת עולמים - המימד האסכטולוגי של הזיכרון)

  • Rola liturgii w prawosławiu (תפקיד הליתורגיה הנצרות האורתודוקסית)
  • 2014 - O cierpieniu ostatecznym na Gorze

(על הייסורים הסופיים על ההר:אברהם, משה, איוב, משיח. פירושים תאולוגיים והרמנאוטיים)

  • 2014 - Ślady Pisma u Tadeusza Różewicza (עקבות כתבי הקודש אצל תדאוש רוז'ביץ')
  • Nieobecna obecność - o nowej funkcji znaku
  • Drugie przyjście - problem upadku dziejów (הביאה השנייה - סוגיית נפילת ההיסטוריה)
  • 2016 - Biblijna definicja oraz tajemnica ojczyzny

(ההגדרה המקראית וסוד המולדת)

  • 2017 - Ikona – tajemnica ciałaאיקונין - סוד הגוף)
  • 2018 - Włosy i łzy – tajemnica jawnogrzesznicy. Między Ewangelią a liturgią

(na Wschodzie) - שיער ודמעות - סוד החוטא - בין האוונגליון לליתורגיה (במזרח)

  • 2019 - Strażnik wrót. Próby hermeneutyki biblijnej (שומר השער. מסות להרמנאוטיקה מקראית)

קישורים חיצוניים עריכה

לפי האתר הגנאלוגי של חברי הסיים הגדול 1788–1791, הנערך על ידי מנארק יז'י מינאקובסקי 2002–2020

Quarterly on anthropology, Institute of Art of the Polish Academy of Sciences), Warsaw, Issue LXX/2016 No 3-4 (314-315), p. 19-34.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מארק מינאקובסקי - האתר הגניאלוגי של הסיים הגדול, 2012]
  2. ^ מארק מינאקובסקי - האתר הגנאלוגי של הסיים הגדול 2012
  3. ^ אנציקלופדיית PWN