מינה קנת
מִינָה קַנְת (בפינית: Minna Canth), נולדה כאוּלְרִיקָה וִילְהֶלְמִינָה יוֹנְסוֹן (בפינית: Ulrika Wilhelmina Johnson; 19 במרץ 1844 טמפרה, פינלנד – 12 במאי 1897 קואופיו, פינלנד)[1][2] הייתה סופרת ופעילה חברתית פינית. קנת החלה לכתוב בזמן שניהלה את חנות הווילונות המשפחתית שלה, והייתה אלמנה שגידלה שבעה ילדים. כתביה עוסקים בסוגיות של זכויות נשים, במיוחד בהקשר של התרבות הרווחת, שלדעתה נגדה את התרת הביטוי והגשמת שאיפותיהן של נשים. "אשת הפועל" (Työmiehen vaimo) ו"משפחת הכומר" (Papin perhe) הם מחזותיה הידועים ביותר, אך המחזה אנה ליסה (אנ') הוא המותאם ביותר לסרטים ולאופרות. בתקופתה היא הפכה לדמות שנויה במחלוקת, בשל חוסר ההתאמה בין רעיונותיה לאלו של בני זמנה, ובין היתר, בשל ההצגה הפומבית הנמרצת לנקודת המבט שלה.
 | |
| תצלום של מינה קנת מאת ויקטור ברסוקביץ' | |
| לידה |
19 במרץ 1844 טמפרה, פינלנד  |
|---|---|
| פטירה |
12 במאי 1897 (בגיל 53) קואופיו, פינלנד |
| שם לידה |
Ulrika Wilhelmina Johnsson |
| מדינה |
הדוכסות הגדולה של פינלנד |
| מקום קבורה |
קואופיו |
| מקום מגורים |
טמפרה, ייבסקילה, קואופיו, קואופיו |
| מקום לימודים |
Jyväskylä Teacher Seminary, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| שפות היצירה |
פינית |
| סוגה |
סיפור קצר |
| תקופת הפעילות |
מ-1878 |
| בן או בת זוג |
Johan Ferdinand Canth (ספטמבר 1865–13 ביולי 1879) |
| צאצאים |
Jussi Canth, Anni Levander |
| מספר צאצאים |
7 |
|
www | |
| חתימה |
 |
  | |
מינה קנת הייתה המחזאית והסופרת הגדולה הראשונה בשפה הפינית, אחרי אלכסיס קיווי, הסופרת הלאומית של פינלנד, והעיתונאית הראשונה בשפה הפינית.[3] היא גם הייתה האישה הראשונה שזכתה ביום הנפת דגל פינלנד (אנ') לכבודה, החל ביום הולדתה, ב-19 במרץ, זהו גם יום השוויון החברתי בפינלנד.
ביוגרפיה
עריכהקנת נולדה בטמפרה לגוסטף וילהלם יונסון (Gustaf Vilhelm Johnsson; 1816–1877) ולאשתו אולריקה (Ulrika; 1811–1893). אביה עבד במפעל הטקסטיל של ג'יימס פינלייסון (אנ') בתחילה כפועל ואחר כך כמנהל עבודה. לגוסטף ואולריקה נולדו ארבעה ילדים, כולל מינה, מהם הגדול, אדולף, מת בינקותו. אחיה של מינה ששרדו היו גוסטף (Gustaf; 1850–1894) ואוגוסטה (Augusta; 1852–1877). בשנת 1853 קיבל אביו את האחריות על חנות הטקסטיל של פינלייסון בקואופיו וכל המשפחה עברה לשם.[4]
קנת קיבלה חינוך מעמיק במיוחד עבור אישה ממעמד הפועלים בתקופתה. עוד לפני שעברה לקואופיו היא למדה בבית הספר במפעל של פינלייסון שהיה מיועד לילדי הפועלים. בקואופיו המשיכה ללמוד בבתי ספר שונים לבנות וכראיה להצלחתו של אביה כמנהל חנות, אף התקבלה לבית ספר המיועד לילדי המעמד הגבוה. בשנת 1863 היא החלה את לימודיה בסמינר למורים של ייבסקילה שהוקם זמן קצר קודם לכן, שהיה בית הספר הראשון בפינלנד שהציע השכלה גבוהה לנשים.[5]
ב-1865 היא נישאה למורה שלה למדעי הטבע, יוהאן פרדיננד קנת (Johan Ferdinand Canth; 1835–1879), ונאלצה לעזוב את הסמינר. בשנים 1866–1880 היא ילדה שבעה ילדים: אנני (Anni; 1866–1911), אלי (Elli; 1868–1944), האנה (Hanna; 1870–1889), מאייו (Maiju; 1872–1943), יוסי (Jussi; 1874–1929), פקה (Pekka; 1876–1959) ולילי (Lyyli; 1880–1969);[6] בעלה יוהאן נפטר ב-1879 זמן קצר לפני לידת הילד השביעי של המשפחה. היא החלה את קריירת הכתיבה שלה בעיתון Keski-Suomi (אנ') ("מרכז פינלנד"), שם עבד בעלה כעורך. היא כתבה על נושאי נשים ודגלה במתינות. בשנת 1876 נאלצו בני הזוג קנת לעזוב את העיתון כי מאמריה של מינה עוררו התנגדות; עם זאת, שניהם הועסקו בעיתון המתחרה Päijänne ("היום שלך") בשנה שלאחר מכן. מינה פרסמה את היצירות הבדיוניות הראשונות שלה על דפי ה-Päijänne: סיפורים קצרים שונים, אשר קובצו בספרה הראשון, Novelleja ja kertomuksia ("סיפורים קצרים ונרטיבים"), ב-1878.[2][7]
קנת מתה בפתאומיות מדום לב בגיל 53 ב-12 במאי 1897 בביתה בקואופיו.[8] היא נקברה בקבר משפחתי בבית העלמין של קואופיו.
דיון ציבורי
עריכה
קנת בלטה כשהיה דיון ציבורי על זכויות נשים. ב-1885 טען הבישוף של קואופיו שהצו של אלוהים מחייב שנשים לא יהיו משוחררות. הסופר השוודי גוסטב אפ ויירשטאם (אנ') טען אז שגברים יכולים לשאוף שיום אחד יקבלו את הטוהר של הנשים כי הן שונות מהותית וזו הייתה הסיבה לזנות ולהיעדר מוסריות. קנת התנגדה נחרצות לטיעון זה מכיוון שפירושו היה שגברים יכולים להגן על המוסר הירוד שלהם בהתייחסות לחסרונותיהם המרומזים, בעוד שלכל הנשים המעורבות בזנות לא תהיה אותה הגנה.[9]
יצירותיה החשובות ביותר
עריכה
מינה קנת פרסמה בסך הכל עשרה מחזות, שבעה סיפורים קצרים, וכן מאמרים בעיתונים ונאומים.[3] כנציגה מרכזית של הריאליזם של זמנה, היא התבוננה בעיקר בחוליי החברה ביצירותיה. היצירות החשובות ביותר של קנת הן המחזות Työmiehen vaimo ("אשת הפועל") מ-1885 ואנה ליסה (אנ'), שנכתבה ב-1895.
ב-Työmiehen vaimo, הדמות הראשית יוהאנה נשואה לריסטו, אלכוהוליסט שמבזבז את כל הכסף של אשתו. יוהאנה לא יכולה למנוע זאת ממנו - הכסף שלה הוא מבחינה חוקית שלו, לא שלה. הצגת הבכורה של המחזה עוררה שערורייה, אך כמה חודשים לאחר מכן, חוקק הפרלמנט חוק חדש על הפרדת רכוש.[10]
אנה ליסה היא טרגדיה על ילדה בת חמש עשרה שנכנסת להריון מבלי להינשא - היא מצליחה להסתיר את הריונה, וכשהילד נולד, היא חונקת אותו בהתקף בהלה. אימו של החבר שלה מיקו עוזרת לה – היא קוברת את התינוק ביער, אבל כמה שנים לאחר מכן, כשאנה ליסה רוצה להתחתן עם הארוס שלה יוהאנס, היא נסחטת על ידי מיקו ואמו. הם מאיימים עליה לחשוף את סודה האפל אם לא תסכים להינשא למיקו, אך אנה ליסה מסרבת. בסופו של דבר היא מחליטה להתוודות על מה שעשתה. היא נלקחת לכלא, אך חשה הקלה רבה לאחר שההתוודתה ונראה כי מצאה שלווה.[11]
בתרבות הפופולרית
עריכהמיני סדרת טלוויזיה בת שני חלקים על מינה קנת בשם Minna, שנכתבה על ידי לורי לסקינן ובוימה על ידי מאונו הייוונן, שודרה ב-1977.[12] במיני-סדרה מגלמת אניה פויולה את מינה קנת.[13]
מחוות והוקרות
עריכהקנת מוזכרת בפינלנד באמצעות אתרים רבים, פרסומים, מדליות, מטבעות הנצחה, בולים, ציורים, מחזות, תערוכות ואירועים. מבנים ומקומות רבים ושונים נקראו על שמה, יחד עם כמה מועדוני תרבות וקהילות אחרים.[14] קרן היריד הפינית (Suomen Messusäätiö) מימנה את "פרס מינה קנת", המוענק מדי שנה ל"מזעזע החברה שלנו" ביריד הספרים של הלסינקי (אנ'). הפרס הוא 5,000 אירו.[15]
פסלים של מינה קנת הוצבו בקואופיו, טמפרה וייבסקילה, הפסל בקואופיו נחשף ב-12 במאי 1937.[14] העיר קואופיו גם ארגנה את ימי השנה לקנת במספר הזדמנויות, כגון אירוע בשם Minnan päivät ("ימי מינה"),[16] פעם בעשר שנים ביום השנה ללידתה או למותה; לדוגמה, במאה ה-21 היום נחגג, ב-2004 וב-2007.[17][18]
ב-19 במרץ 2017, חגגה גוגל את יום הולדתה ה-173 עם גוגל דודל.[19]
לקריאה נוספת
עריכהSirkka Sinkkonen, editor (1986) Toward equality: proceedings of the American and Finnish Workshop on Minna Canth, Kuopio, 19 to 20 June 1985. University of Kuopio. ISBN 951-780-823-2.
קישורים חיצוניים
עריכה
- מינה קנת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי מינה קנת בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
מינה קנת, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מינה קנת, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- Canth, Minna (1844 - 1897), National Biography of Finland
הערות שוליים
עריכה- ^ Minna Canth at the Encyclopædia Britannica
- ^ 1 2 Maijala, Minna. "Minna Canth (1844–1897)".
- ^ 1 2 Vuorikari, Outi. "Minnan elämäkerta lyhyesti". Minnan Salonki (בפינית). Kuopion kaupunginkirjasto – Pohjois-Savon maakuntakirjasto. אורכב מ-המקור ב-31 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Vuorikari, Outi. "Myrskylintu Tampereelta". Minna Canth. Kuopio Museum of Cultural History.
- ^ Vuorikari, Outi. "Kauppiaan tyttären koulut". Minna Canth. Kuopio Museum of Cultural History.
- ^ "Elämäkerta: Perhe". Minna Canth 1844–1897 (בפינית). Kuopion kaupunki. אורכב מ-המקור ב-20 ביולי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Vuorikari, Outi. "Minna Canthin monet roolit Jyväskylässä". Minna Canth. Kuopio Museum of Cultural History.
- ^ Paananen, Karoliina (14 במרץ 2019). "Mitä 175 vuotta sitten syntynyt Minna Canth olisi miettinyt vanhustenhuollon ongelmista?". Ilta-Sanomat (בפינית).
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jaakko Ahokas (1973). A History of Finnish Literature. Taylor & Francis. p. 113. ISBN 978-0-87750-172-5.
- ^ Minna Canth Näytelmät (in Finnish)
- ^ Minna Canthin tuotanto - Kuopion Kulttuurihistoriallinenmuseo (in Finnish)
- ^ Minna (TV Mini-Series 1977) – IMDb
- ^ HS: Anja Pohjola loistaa pääosassa, mutta muuten 70-luvun tv-draama Minna Canthista on aikansa elänyt (in Finnish)
- ^ 1 2 Minna Canth eilen ja tänään (אורכב 20.05.2008 בארכיון Wayback Machine) - Julkaisija=Suomen kirjailijanimikkoseurat ry (in Finnish)
- ^ Ensimmäistä kertaa jaettava Minna Canth -palkinto annetaan yhteiskuntamme ravistelijalle. - Messukeskus (in Finnish)
- ^ Minnan päivät - Kuopio Festivals (in Finnish)
- ^ Tapahtumat 2004: Tämän päivän Minnat -luento: kirjailija Sirpa Kähkönen - Kuopio University (in Finnish)
- ^ Minna Canth juhlavuosi 2007 Kuopiossa (אורכב 22.05.2008 בארכיון Wayback Machine) - Kuopio Festivals (in Finnish)
- ^ "Minna Canth's 173rd Birthday". Google. 19 במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה)