מיקלוש השני גאראי

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: שמות זרים, ניסוחים, תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מיקלוש השני גאראי או מיקלוש גאראי הבןהונגרית: II. Garai Miklós, בקרואטית: Nikola II Gorjanski, ‏ 1433-1367) היה אציל הונגרי, שכיהן כפלטין (נאדור) של הונגריה בשנים 1433-1402, באן של מאצ'ווה, אוסורה וסול (טוזלה של ימינו), של סלאבוניה (1402-1397), ושל קרואטיה ודלמטיה. תחת חסותו נמצאו גם אזורי ברניצ'בו, סרם, באצ'קה, באנאט ובאראניה. יחד עם בן בריתו המקורב שטיבור משטיבוריץ' הפך גאראי לאחד מעשירי האצילים בהונגריה והחזקים שבהם לאורך 30 שנה. גאראי ניהל את ענייניה הפנימיים של הונגריה כאדם השני אחרי המלך ז'יגמונד לבית לוקסמבורג (1437-1368). המלך גמל לו בשנת 1416 והוסיף לשלט האצולה שלו את סמלי מסדר הדרקון (שהקים ב-1408) ומסדר הצעיף.

מיקלוש גאראי השני
Második Garai Miklós
Drugo Nikola Gorjanski
שלט האצולה של מיקלוש גאראי השני משנת 1416
שלט האצולה של מיקלוש גאראי השני משנת 1416
לידה לערך 1366 או 1367
פטירה לפני 31 בדצמבר 1433
מדינה ממלכת הונגריה
בת זוג ילנה תודורה לזרביץ' מסרביה (נפטרה לפני 1405)
אנה לבית צילי (1439-1389)
שושלת בית גאראי
אב מיקלוש גאראי
אם N. of Nevna עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מהנישואים לתודורה:
מיקלוש השליש גאראי
קטלין
מהנישואים עם אנה:
דורוטיה
בורבאלה (ברברה)
לאסלו השני גאראי
יאנוש גאראי
באן קרואטיה
13921402 (עם הפסקה ב-1394)
מונרך בתקופה ז'יגמונד לבית לוקסמבורג
→ איוואן פרנקופאן מקרק
לדיסלב גרג'בצ'קי ←
באן סלאבוניה
13971402
(כ־5 שנים)
→ דטריק בובק
לדיסלב גרג'בצ'קי ←
פלטין (נאנדור) הונגריה
14021433
(כ־31 שנים)
→ דטריק בובק
מאתה השלישי פאלוצי ←
הכתרת זיגיסמונד לבית לוקסמבורג כמלך הונגריה ב-31 במרץ 1387 אחרי פיוס זמני עם המגנטים
אות מסדר הדרקון
טירת שיקלוש

ביוגרפיהעריכה

ילדות וצעירותעריכה

מיקלוש גאראי השני נולד בשנת 1366 או 1367 באחת מהחשובות שבמשפחות האצולה ההונגרית של המאה ה-15. הוא היה בנו הבכור של מיקלוש גאראי (1386 - לערך 1325) שמילא גם הוא את תפקיד פלטין הונגריה בימי המלך לאיוש הגדול לבית אנז'ו. משפחת גאראי או בקרואטית גוריאנסקי קיבלה את שמה מאחוזתה ביישוב הכפרי גארה או בקרואטית גוריה, שעל יד העיר ג'אקובו של ימינו שבמחוז סלאבוניה של קרואטיה.

אחרי מות המלך לאיוש הוכתרה למלכה בתו הקטינה, מריה שהייתה מאורסת בהתאם לרצון המלך לנסיך הגרמני-צ'כי זיגיסמונד לבית לוקסמבורג,. בממלכה פרצו מאבקי כוח. העוצרת אליזבתה מבוסניה, אלמנת המלך לאיוש הגדול, רצתה לחתן את בתה מריה בניגוד לרצון בעלה המנוח, עם הנסיך הצרפתי לואי לבית ואלואה - אורליאן, אחיו הצעיר של שארל השישי, מלך צרפת. המלך קרלו השלישי מנאפולי (קרלו די דוראצו), קרוב משפחה של לאיוש המנוח ויליד הונגריה, נקרא מיד להונגריה על ידי חלק מהאצילים, הדיח מהשלטון את מריה ואת אמה. הוא הכריז את עצמו למלך הונגריה בשם קארוי השני.[1] אולם כעבור זמן קצר המלך האיטלקי נרצח עקב מזימה של אליזבתה בעזרת הפלטין מיקלוש גאראי האב. רצח המלך החזיר את מריה לכס המלכות. באוגוסט 1385 לכד זיגיסמונד את מריה ואילץ אותה להתחתן איתו ועל סמך קשר הנישואים ביניהן, הכריז עצמו מלך הונגריה ,[2] בתמיכת ליגה שקמה בקרב חלק מהאצולה ההונגרית. בשנת 1386 בעיצומה של מלחמת אזרחים גאראי האב נרצח בעת ניסיונו להגן באחוזת משפחתו גארה (גוריאן) על שתי המלכות - אליזבתה ומריה - שמרכבתן הותקפה על ידי המורדים, האחים יאנוש ופאל הורבאטי ואיוואן פאליז'נה, שפעלו, ככל הנראה, בתמיכת זיגיסמונד. שתי המלכות נפלו בשבי בידי המורדים ונכלאו. בעת המאסר, ב-1387 נפטרה אליזבתה או אולי נרצחה בחניקה. בסיוע ונציאני, זיגיסמונד שחרר משבי את אשתו הקטינה והגיע לפיוס זמני עם האצולה שהכירה בו כמלך. אשתו מריה שמרה לו טינה כל שאר חייה מכיוון שראתה בו אחראי למות אמה. היא נפטרה כעבור מספר שנים ב-1395.

הקריירה הצבאית והפוליטיתעריכה

מקורב למלך זיגיסמונד. פעילותו בדרום הממלכהעריכה

אחרי שניצל מן הטבח בגארה (1386), שבו נרצח אביו, הצטרף גאראי הצעיר לצבאו של המלך זיגיסמונד שהיה אז בן 18.ב-1386 מוזכר שמו כקסטלן של המבצר לוגוז' בבאנאט. [3] הוא הצטיין בהמשך בפעילותו הצבאית בדרומה של ממלכת הונגריה - באזורים השייכים לקרואטיה ובוסניה של ימינו. בשנים 1387–1390 כיהן כבאן של מצ'ווה. ב-1388 התמנה גם ל"אישפאן ראשי" (פרפקט או רוזן ראשי) (főispán) של המחוז ורץ (Verőcz)(וירוויטיצה במזרח קרואטיה) בשנת 1388 הביס גאראי את צבאו של יאנוש הורבאט בחבל סרם, אולם בשנת 1390 נאלץ להעביר את תפקידיו לבני לושונצי.

המסעות הצבאיים במזרח הבלקןעריכה

בשנת 1392 חזר גאראי השני לקדמת הבמה הפוליטית והצבאית. ב-1395 השתתף במסע צבאי בוולאכיה ויחד עם פטר פרני חיפה על נסיגת כוחותיו של המלך זיגיסמונד. ב-1396 לחם בקרב ניקופול בבולגריה, שבו הכוחות הנוצרים המאוחדים בראשות זיגיסמונד הובסו תבוסה קשה מידי הטורקים.

מזימות האצולה וברית מחודשת של גאראי עם המלך זיגיסמונדעריכה

תוך הפרת הבטחתו, ב-27 בפברואר 1397, יחד עם הרמן פון צילי רצח גאראי את שני האחים לאצקפי, שהיו לא חמושים, ובכך הסיר מדרכו את אחרוני יריביו המשמעותיים. באותה שנה התמנה גאראי לבאן קרואטיה וסלאבוניה. אחרי שבשנת 1395 נפטרה המלכה מריה, בהיעדרו של בעלה, התערער שוב השלטון המלכותי. חלק מהמגנטים תמכו במועמדותו של לדיסלאו מסיציליה, בנו של קארלו מנאפולי, לכס המלכות.[2] המלך זיגיסמונד בילה חמש שנים מחוץ להונגריה, לרבות בצ'כיה, וחזר להונגריה רק בשנת 1401. גאראי לא התנגד ישירות למעצר המלך באפריל באותה שנה, מיוזמת ברונים בראשות הארכיבישוף של אסטרגום, יאנוש קאניז'אי, שתמכו במועמדים האחרים לכתר, במיוחד בלדיסלאו מסיציליה. זיגיסמונד הושלך במאסר במבצר בודה או בווישגרד. בהמשך, בתיווכו של גאראי, שהעביר לברונים כבני ערובה את אחיו הצעיר ואת בנו, הועבר המלך לטירת שיקלוש, בהשגחתו. בעצת הרוזן הרמן השני מצילי, החליט גאראי לשחרר את זיגיסמונד אחרי 18 שבועות מאסר ולתמוך בחזרתו לשלטון. בקיץ 1401 כרת גאראי עם המלך ברית הידועה כ"ברית שיקלוש", וזכה ממנו להבטחת תפקיד מכריע בניהול ענייני הונגריה. הוקמה ליגת שיקלוש של תומכי המלך, בעוד שזיגיסמונד עצמו הבטיח חנינה לאצולה המורדת. הפשרה עם האצילים הושגה באספה בפאפה ב-27 באוקטובר 1401.[4] האצילים בחרו בגאראי לפלטין הונגריה. על תמיכתם בבית לוקסמבורג, זכו צילי וגאראי לגמול נאה מוונצסלאוס (וצלב הרביעי), מלך בוהמיה, אחיו של זיגיסמונד, שהיו לו גם כן אינטרסים משלו במתרחש בהונגריה. סוכם בנוסף שזיגיסמונד וגאראי ישאו את שתי בנותיו של הרמן צילי:ברברה ואנה. בתור פלטין הונגריה, ליווה גאראי את זיגיסמונד לפראג. בבירה הצ'כית של האימפריה הוכתר אז זיגיסמונד למלך גרמניה. בשנת 1402 עמד גאראי לצד זיגיסמונד גם בעת השגת ההסכם לגבי ירושת כתר אוסטריה, בעוד חלק גדול מאצילי הונגריה התרחקו ממנו.

מיקלוש גאראי השני החזיק בית בבירת הונגריה, בודה. נשמרה איגרת של הקיסר זיגמונד מ-26 במרץ 1416 שנשלחה מפריז, ושבה הוענקו לגאראי תוספת לשלט האצולה.

פעילותו הדיפלומטית וסוף חייועריכה

מיקלוש גאראי הבן נמנה עם מייסדי מסדר הדרקון. המסדר הוקם על ידי הקיסר סיגימונד שכינס במסגרתו 24 אצילים הנאמנים לו ביותר. בשנת 1414 ליווה גאראי את הקיסר בועידת קונסטנץ שבה נעשו הכנות להתפטרות האנטי-אפיפיור יוחנן השלושה עשר. כעבור שנתיים, ב-1416 ליווה את הקיסר (שכיהן עד אז גם כמלך גרמניה) בצרפת ובאנגליה. באנגליה עסק במו"ם דיפלומטי. גם בשנת 1431 נסע גאראי יחד עם מלכו, לנירנברג לשם משא ומתן לשלום בין הונגריה לוונציה. משערים כי גאראי מת בשנת 1433 ושמשרת הנאדור (פלטין) של הונגריה נותרה ריקה עד שנת 1435. אז מינה סיגיסמונד בתפקיד את מתיאש פאלוצי. אחרי שנתיים נוספות התמנה בתפקיד לסלו הדרווארי, והוא כיהן בו עד שנת 1447. באותה שנה בא במקומו בנו של גאראי, לסלו גאראי.

חייו הפרטייםעריכה

מיקלוש השני גאראי היה נשוי פעמיים. אשתו הראשונה הייתה ילנה תאודורה או תודורה מסרביה, בתו של לזר חרבליאנוביץ', שליט סרביה. לא ידוע עיתוי נישואיו איתה. ההיסטוריון הסרבי אילריון רובאראץ סבר שהם התקיימו בסביבות 1379-1378. דעה זו מקובלת על ההיסטוריון מיודרג פורקוביץ' אולם לפי חוקר אחר, ראדה מיכלצ'יץ', חתונה זו הייתה צריכה להתנהל רק כשנה או שנתיים אחרי חתונת אחותה דראגאנה עם אלכסנדר, בנו של הצאר הבולגרי איוואן שישמן, כלומר בסביבות 1386. קשר נישואים זה איפשר לאבי הכלה, הקניאז הסרבי לזר, להיות מעורב במלחמת האזרחים שפרצה בהונגריה בעקבות מות המלך לאיוש. אחרי מות תדורוה שנת 1405 התחתן גאראי בשנית עם אנה פון צילי, בתו של הרוזן הרמן השני פון צילי, באן סלאבוניה, ואחותה של אשתו השנייה של המלך זיגמונד מלוקסמבורג, ברברה פון צילי. על ידי כך הפך גאראי לגיסם של המלך ושל מלכת הונגריה. נינתו אנה הייתה מאורסת למלך מאתיאש הוניאדי "קורבינוס".

נשותיו וצאצאיועריכה

ילדיהם היו:

    • מיקלוש גאראי (מת ב-1436
    • קטלין גאראי (מתה ב-1473/1471), אשתו של היינריך החמישי, הרוזן גוריציה
  • אשתו השנייה - מ-אוגוסט 1405:הרוזנת אנה פון צילי, בתו של הרמן השני פון צילי, באן סלאבוניה

ילדיהם היו:

    • דורותאה (דורוטיה) גאראי - אשתו של לסלו קניז'אי, אישפאן של שופרון, אחר כך אשתו של רנלדוס רוז'גוני
    • בורבאלה גאראי, אשתו של השופט הממלכתי יאנוש קורוגי (מת ב-1456)
    • לסלו גאגאי (1459-1410), נאדור (פלטין) של הונגריה
    • יאנוש ( מת לפני 1432)

מקורותעריכה

  • D' Arcy Jonathan Dacre Boulton The Knights of the Crown-The Monarchical Orders of Knighthood in Later Medieval Europe 1325-1520, The Boydell Press, Woodbridge 2000
  • Paul Engel - The Realm of St.Stephen:A History of the Medieval Hungary 895-1526 I.B.Tauris, London, New York 2005

לקריאה נוספתעריכה

  • 1843,.Alexander von Pusztay Die Ungarn in ihrem Staats- und Nationalwesen von 889 bis 1842, Band 1, Mayer und Wigand.
  • 1772 ,Carl Gottlieb Windisch Politisch-geographisch- und historische Beschreibung des Königreichs Hungarn. Löwe.
  • Раде Михаљчић, Крај српског царства, Издавачко-графички завод, Београд (1989), друго издањ

(ראדה מיכלצ'יץ' - מלך האימפריה הסרבית, מהדורה שנייה, בלגרד 1989)

  • М. А. Пурковић, Кћери кнеза Лазара, Melbourne 1957.

(מ.א. פורקוביץ' - בנות הקנז לזר)

  • Ludwig Rohbock (illustr.), János Hunfalvy (text) Magyarország és Erdély eredeti képekben: szakasz, 1.-2. köt. Magyarorszag (2 v.) Gustav Georg Lange, Darmstadt 1856

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מיקלוש השני גאראי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כונה בפי העם "קארוי הקטן"
  2. ^ 1 2 D.Boulton 2000 ע'348
  3. ^ סוכנות הידיעיות הרומנית אג'רפרס על תולדות העיר לוגוז'
  4. ^ P.Engel ע' 206