מיקלוש רוז'ה (סופר אמנות)

עיתונאי, סופר אמנות, מתרגם הונגרי-יהודי

מיקלוש רוז'ה, (במקור רוזנטל, בהונגרית: Rózsa Miklós; פאפה, 12 במרץ 1873[1]בודפשט, 9 בינואר 1945) היה עיתונאי, סופר אמנות והיסטוריון אמנות יהודי-הונגרי, מתרגם ועורך דין. הוא חקר באמנות את האמנויות המודרניות. השם הבדוי הסיפרותי שלו היה: טֶבִיש שפירושו בהונגרית: קוץ. הוא היה חבר ב-KUT - האגודה החדשה לאמנים)

מיקלוש רוז'ה
Rózsa Miklós
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 10 במרץ 1874
פאפה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בינואר 1945 (בגיל 70)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

מיקלוש רוז'ה נולד במשפחה יהודית כבנם של המורה מור רוזנטל ושל פרנציסקה ריינר. אביו נפטר בטרם נולד, ולכן אמו גידלה אותו לבד. הוא סיים את ארבע הכיתות הנמוכות בגימנסיה הקתולית בעיר הולדתו, ומהשנה החמישית (כיתה ט') למד בקולגיום הקלוויניסטי. מכיוון שנכשל ביוונית, אמו הוציאה אותו מבית הספר ומסרה אותו כחניך בחנות ספרים. כבר באותה תקופה כתב שירים ומאמרים לעיתונים הטרנסדאנוביים ועבד גם בעיתונים המקומיים בפאפה.

בשנת 1892 עבד בפשטי נפלו. בשנת 1893 עבר לצמיתות לבודפשט, שם הפך לעובד פנימי של היומון "מדיאר היראפ" (Magyar Hírlap), ומאוחר יותר של "יומן בודפשט" (Budapesti Napló). בינתיים סיים את לימודיו בתיכון באופן פרטי ובהמשך קיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת בודפשט (כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד). בשנת 1894 כתב מחזה עממי מתוך הרומן בשם "יולצ'ה גאניו" של ז'יגמונד יוסט בשם "האמונה", אך ההצגה לא הוצגה אז על ידי תיאטרון העם באותה תקופה. רוז'ה הוציא שוב את ההצגה בשנת 1902 - זמן רב לאחר מותו של ז'יגמונד יוסט - ופעל רבות כדי לעלות אותה על הבמה.[2] הוא הפך למזכירו של הצייר מיהאי מונקאצ'י, כשחזר הביתה מפריז בשנת 1896. את הידע האמנותי שלו רכש בעיקר בחו"ל, במסעותיו במינכן ובפריז. המאמרים שלו בכמה עיתונים ומגזינים, בעיקר בנושא אומנויות יפות, תיאורי תערוכות וביקורות אמנות היו משמעותיים ביותר.

בשנת 1909 הקים את "בית האמנים" והפך למנהל התפעול והאמנותי שלו. הוא היה מזכיר הסלון הלאומי במשך ארבע שנים. הוא עבד שנים כשותף ובמשך זמן מה כעורך בכתב העת "הֵט" (Hét-שבוע בהונגרית). כאחד העיתונאים המובילים של כתב העת, הוא הביע את ביקורתו על ממשלתו של מיהאי קארואי ואחר כך על הדיקטטורה הקומוניסטית של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית.[3] פרסום העיתון נאסר ב-27 במרץ 1919, כשבוע לאחר הכרזת הרפובלקה הסובייטית.[4]

עקב נישואיו הוא השתייך לחוג שושלת הבנקאות מדארשי-בק.[5] משנת 1922, כפי שפורסם בעיתונות "קולנוע קורווין ( תיאטרון קורווין דאז) שנפתח לאחרונה יהיה בניהולו האמנותי ובניהולו הראשי של ד"ר מיקלוש רוז'ה, מנהל הבנק העירוני ההונגרי".[6] אשתו הייתה בלנקה בק,[7] סופרת (18801964),[8] איתה התחתן ב-3 באוגוסט 1902 בבודפשט.[9] משנת 1928 הוא ארגן מספר תערוכות בגלריה טמאש בבודפשט וניסה לזכות בתמיכת הציבור באמנות ההונגרית המודרנית. בנוסף, כיוון שקיבל רישיון עורך דין באמצע שנות ה-30 של המאה ה-20, עסק גם בעריכת דין.

מיקלוש רוז'ה נחשב לאחד מקורבנות השואה, אך נסיבות מותו מוזכרות באופן שטחי בלבד[10] או בכלל לא.[11]

עבודותיו

עריכה
  • שתיקת הרוח (שירים, הקדמה מאת ז'יגמונד יוסט. בודפשט, 1894)
  • קוצים: אהבת הוסארים ; סאקס - פולק, 1896
  • נידודים (בודפשט, 1897)
  • תושב יער הגשם. סיפור מהחיים האמריקאים ; לנוער הונגרי. מיקלוש רוז'ה; זאקס-פולק, 1898
  • עולם הילדים. סיפורים נחמדים ; לנוער הונגרי. מיקלוש רוז'ה; זאקס-פולק, 1898
  • ירח דבש בשלישייה (בודפשט, 1899)
  • מיקלוש רוז'ה: אמונה. מחזה עממי ; מבוסס על סיפור קצר מאת ז'יגמונד יוסט 1902 (תוכנית תיאטרון העם) בכורה - 22 בנובמבר 1902
  • צייד הפרוות. סיפור שקיעת שמש ; לנוער הונגרי. מיקלוש רוז'ה; 1905
  • עולם הילדים. סיפורים נחמדים ; לנוער הונגרי. מיקלוש רוז'ה; 1905
  • בקרב האינדיאנים. סיפור ; לנוער הונגרי. מיקלוש רוז'ה;, 1905
  • יומנו של אאורל קצ'קמטי. 1878-1851 הערות מיקלוש רוז'ה; 1909
  • שני הבויאים. מחזה; 1932

ספריו בתולדות האמנות

עריכה
  • על אמנות עממית. בתוך: דז'ה מאלונאי: אמנות העם ההונגרי. (19001908)
  • עבודות של טיהאמר מרגיטאי. תערוכה. בודפשט, הסלון הלאומי, 1903 מיקלוש רוז'ה: חייו ואומנותו של טיהאמר מרגיטאי ; סלון לאומי, 1903
  • עבודות של מיהאי זיצ'י. תערוכה בסלון הלאומי מיקלוש רוז'ה: חייו ואומנותו של מיהאי זיצ'י ; סלון לאומי, עמ '191?
  • מדריך לתערוכה האימפרסיוניסטית הבינלאומית של בית האמנות. אפריל-מאי 1910 ; עורך מיקלוש רוז'ה; 1910
  • מדריך לתערוכה הרטרוספקטיבית של קרולי קרנשטוק בבית האמנות. נובמבר - דצמבר 1911 ; עורך מיקלוש רוז'ה; בית האמנים, 1911
  • János Vaszary - Béla Lázár - Miklós Rózsaː התערוכה הקולקטיבית של יאנוש ואסארי בבית האמנים במרץ-אפריל 1912.
  • מדריך לתערוכת הפתיחה של בית האמנים ; עורך מיקלוש רוז'ה
  • ציור אימפרסיוניסטי הונגרי ; 1914
  • מראה קטנה אמנותית. שלישיית יופי, אהבה ואופנה נשית ; מדיאר לאפ - 1922
  • האסתטיקה של היופי הנשי. שלישיית יופי, אהבה ואופנה נשית ; 1923
  • אמנות ויופי ; הקישוטים שנחצבו בעץ והטיפוגרפיה שצוירה על ידי לאסלו רייטנר; 1943

תרגומיו

עריכה
  • פול דה קוק: בעל, אישה ומאהב ;
  • פול דה קוק: חמורו של מר מרטין ; 1897
  • הבתולה מבלוויל (אחרי פול דה קוק. בודפשט, 1898)
  • סיסמת האהבה (אחרי פול דה קוק. בודפשט, 1898)
  • הנערה בשלוש החצאיות (אחרי פול קוק. בודפשט)
  • הארכיפלג בלהבות ( אחרי ז'ול ורן, עיבוד מצרפתית. בודפשט, 1899)
  • הקוזקים. סיפור מהקווקז (אחרי לב ניקולייביץ 'טולסטוי. בודפשט, 1900)
  • האישה בת שלושים (אחרי אונורה דה בלזק. בודפשט, 1900)
  • נישואי אמנים וסיפורים אחרים (אחרי אלפונס דודה. בודפשט, 1900)
  • אידילק (אחרי פייר לויס. בודפשט, 1901)
  • גוסטאב אדולף מילר: שמשון ודלילה. שלושה לילות אהבה, 1904
  • פייר קוראר: בית הספר לאוהבים 1908

לקריאה נוספת

עריכה

בהונגרית

עריכה
  • Korabeli híradás a Művészház megalakulásáról Művészet c. folyóirat, 1910. 2. szám.
  • A Művészház 1909-1914 - Modern kiállítások Budapesten A Magyar Nemzeti Galéria 2009. évi kiállításának ismertetője.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מיקלוש רוז'ה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Rózsa Miklós születési dátuma az 1935-ös Művészeti lexikonban, i.m.: 1873. március 12.
  2. ^ Császtvay Tünde. "Hamis rózsakoszorú" (PDF). Balassikiado.hu. (89. o., 7. sz. lábjegyzet.)
  3. ^ Kopócsy Anna. "Új Színben – Rózsa Miklós és művészönarckép-gyűjteménye 1932–1943". Artmagazin, 2007/3. 64-67. o. אורכב מ-המקור ב-2014-08-19. נבדק ב-2014-07-13.
  4. ^ Bíró-Balogh Tamás: Közlemények Magyar Könyvszemle - 125. évf. (2009.) 4. sz.
  5. ^ Kopócsy Anna, i. m.
  6. ^ "Korabeli újságcikk képe". אורכב מ-המקור ב-2014-08-19.
  7. ^ Beck Blanka szülei: dr. Beck Adolf és Spitzer Regina
  8. ^ "Rózsa Miklósné Beck Blanka halotti bejegyzése a Budapest III. kerületi polgári halotti akv. 250/1964. folyószáma alatt".
  9. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 793/1902. folyószáma alatt".
  10. ^ S. Nagy Katalin, i. m. 180. o.
  11. ^ Holokauszt Emlékközpont(הקישור אינו פעיל, 2018-11).