פתיחת התפריט הראשי

מֵישַׁע מלך מואב שלט במקביל למלכי שושלת בית עמרי. בימי עמרי ואחאב הוא היה כפוף לממלכת ישראל, ולאחר מות אחאב מרד.[1]

מישע
עיסוק מונרך עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בתחילת המרד זכה מישע לניצחונות גדולים ואף הקים את מצבת מישע, מצבת זיכרון לאלוהיו, כמוש, בעיר הבירה דיבון, בה הנציח את ניצחונותיו. בכתובת מספר מישע על התקופה בה מואב הייתה משועבדת לישראל, על ההשתחררות ממנה, על כיבושים שעשה מישע בישראל ועל מפעלי בנייה (ביצור ומים) בארצו.

בסופו של המרד, תקף צבא ישראל, בסיועם של ממלכת יהודה ואדום, את עיר הבירה המבוצרת קיר מואב. על פי המסופר בתנ"ך, כשמישע ראה שבני ישראל מנצחים, הוא ניסה לחדור עם יחידה קטנה אל מלך אדום וכשלא הצליח לקח את בנו היורש (הפרשנים חלוקים בשאלה האם זה בנו שלו או בנו של מלך אדום[2]) והקריב אותו לאלהיו על החומה. בעקבות המעשה היה "קצף גדול על ישראל" (מצד האל או מצד צבא אדום, תלוי בפירוש) והמלכים נסוגו ממואב ללא הכרעה. אירוע זה מכונה בפרשנות המקרא "עולת מישע"[3].

וַיַּרְא מֶלֶךְ מוֹאָב כִּי חָזַק מִמֶּנּוּ הַמִּלְחָמָה, וַיִּקַּח אוֹתוֹ שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב לְהַבְקִיעַ אֶל-מֶלֶךְ אֱדוֹם, וְלֹא יָכֹלוּ: וַיִּקַּח אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו, וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה עַל הַחֹמָה, וַיְהִי קֶצֶף-גָּדוֹל עַל-יִשְׂרָאֵל, וַיִּסְעוּ מֵעָלָיו וַיָּשֻׁבוּ לָאָרֶץ.

מלכים ב פרק ג, כו-כז

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מלכים ב', ג', ד'-ה': "ויפשע מלך מואב במלך ישראל"
  2. ^ ראיה לפירוש השני עולה בספר עמוס, כשהנביא מונה בין פשעיו הגדולים של מואב "עַל שָׂרְפוֹ עַצְמוֹת מֶלֶךְ אֱדוֹם לַשִּׂיד" (עמוס ב א) וכן פירושו של הרב האי גאון ראש ישיבת פומבדיתא.
  3. ^ יהודה אליצור, ישראל והמקרא: מחקרים גאוגרפיים, היסטוריים והגותיים. 1999, עמוד 157