מכון המחקר הפטרבורגי לחיסונים וסרומים

מכון המחקר הפטרבורגי לחיסונים וסרומיםרוסית: Санкт-Петербургский научно-исследовательский институт вакцин и сывороток, בראשי תיבות: СПбНИИВС) הוא מוסד מחקר ממשלתי רוסי שנחשב למכון המחקר וייצור החיסונים הוותיק ביותר ברוסיה.

מכון המחקר הפטרבורגי לחיסונים וסרומים
СПбНИИВС
אין תמונה חופשית
מכון מחקר
תאריך ייסוד 1886 עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלי תפקידים
נשיא ויקטור טרוחין (מנהל)
מיקום
מיקום Улица Свободы (Красное Село) עריכת הנתון בוויקינתונים
SPbNIIVS.ru
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

הקמתו החלה עם הקמת תחנת פסטר בפטרבורג בשנת 1886, שם פותח חיסון נגד כלבת. בשנת 1890 העובדים העיקריים של התחנה הועברו למכון הקיסרי לרפואה ניסיונית (Императорский институт экспериментальной медицины), שבמעבדותיו נוצרו חיסונים, סרומים נגד רעלים, טוברקולין ותכשירים חיסוניים אחרים.

בשנת 1916 התרכז ייצור החיסונים והסרומים במחלקה עצמאית, שלאחר מהפכת אוקטובר הפכה לאחד ממארגני המאבק במחלות זיהומיות בסנקט פטרבורג, בשורות הצבא האדום והרפובליקה שאך הוקמה.

בשנת 1938 אורגנה מחלקת החיסונים לכדי "מכון המחקר הלנינגרדי לחיסונים וסרומים של משרד הבריאות של ברית המועצות". בימי המלחמה הפטריוטית הגדולה והמצור בן 900 הימים על לנינגרד, המכון לא הפסיק לעבוד וענה לדרישות בתחום האימונותרפיה לא רק בלנינגרד, בחזית לנינגרד, בצי הבלטי, אלא גם ביצע מחקרים מחוץ לטבעת האויב שכיתר על העיר, עבור הצבא האדום ובאזורי צפון מערב המדינה.

בשנים שלאחר המלחמה הועבר מערך ייצור החיסונים לרמה טכנולוגית חדשה, כשהארגון צויד בטכנולוגיה חדשה. בשנים 1970–1976 נבנה מתחם מחקר וייצור מיוחד ברובע קרסנוסלסקי בעיר, לשם הועבר המכון. בשטח של יותר מ-15 דונם, ממוקמות מעבדות מדעיות, יחידות ייצור ועזר. הדבר הביא לייצור תרופות חדשות בעלות יעילות גבוהה במיוחד: חיסון נגד שפעת, אינטרפרון, קולאליזין, תרופות לחיסון אנזימים ותכשירים אחרים.

לאחר התפרקות ברית המועצות הועבר המכון לאחריות הסוכנות הביו-רפואית הפדרלית של משרד הבריאות של רוסיה. בשנת 2020 המכון נרתם למאמץ הבינלאומי לפיתוח חיסון נגד נגיף הקורונה והוא מפתח חיסון רוסי רביעי, אחרי ספוטניק V‏, EpiVacCorona ו-CoviVac. החיסון ישתמש בזיכרון אימונולוגי לבניית חסינות לתאי T. טכנולוגיה זו תאפשר להגן על בני אדם ממוטציות שונות של נגיף הקורונה. ניסויים קליניים החלו ביולי 2021.

פעילויותעריכה

במאה העשרים ואחת, פעילויות מכון המחקר לחיסונים וסרומים הן:

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה