מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל

מכון מחקר יישומי בירושלים

[1]מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל (מכון ברוקדייל) הוא המכון למחקר חברתי יישומי המוביל בישראל. דרך לימוד יסודי, מחקר קפדני וידע מעמיק, המכון מסייע לטיוב החלטות מרכזיות הנוגעות לרווחת אנשים, ותורם לחיזוקה של החברה בישראל. המכון מזהה וחוקר נושאי מפתח בחברה ושותף להכוונת מדיניות, לעיצוב תוכניות ולטיוב שירותים חברתיים לאדם, למשפחה ולקהילה. זאת, למען העצמת החוסן החברתי של מדינת ישראל ולרווחת כלל תושביה.

מכון ברוקדייל
אין תמונה חופשית
מכון מחקר
תאריך ייסוד 1974
מייסדים ג'וינט עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלי תפקידים
מנכ"ל פרופסור מייקל הרטל
שונות
מיקום ישראלישראל אליעזר קפלן 9, ירושלים, ישראל
מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל
קואורדינטות 31°46′48″N 35°11′54″E / 31.780006869632°N 35.198198741011°E / 31.780006869632; 35.198198741011
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל
מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריה והתפתחותעריכה

בשנת 1974, בסיוע מענק מקרן ברוקדייל, הוקם מכון ברוקדייל כמכון לחקר גרונטולוגיה מתוך שותפות בין ממשלת ישראל ובין הג'וינט העולמי.[2]

בתחילה התמקד המכון בהתמודדות עם האתגרים שמציבה החברה המזדקנת בישראל. עם הזמן הורחב המנדט הזה כדי לכלול מגוון רחב של אתגרים חברתיים הניצבים בפני ישראל.[2]

בשנת 2004, הצטרפה קרן דוד ואינז מאיירס מקליבלנד לשותפות והוחלף שם המכון למכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.[3]

על המכוןעריכה

במכון ברוקדייל כיום עשרה צוותי מחקר: צוות ילדים ונוער, צוות מדיניות בריאות, צוות מוגבלויות, צוות תעסוקה, צוות זיקנה, צוות שילוב חברתי, צוות תוצאות, צוות הבטחת איכות בשירותים חברתיים, צוות אוכלוסייה ערבית, וצוות היוזמה והפיתוח. בנוסף, פועלות ארבע יחידות תמך: השירות הכלכלי, איסוף נתונים, עריכה ופרסומים ומרכז המידע.

צוותעריכה

בשנת 2017 מונה פרופ' מייקל הרטל למנכ"ל המכון. הוא החליף את פרופ' ג'ק חביב שעבד במכון מאז היווסדו.

הגישה הרב-תחומית של המכון משתקפת ברקע המגוון של יותר מ-120 עובדי המכון, הבאים מתחומי האנתרופולוגיה, הבריאות, הגרונטולוגיה, החינוך, הכלכלה, המדיניות הציבורית, הסוציולוגיה, העבודה הסוציאלית, הסטטיסטיקה, הפסיכולוגיה ועוד.

תוכנית עבודהעריכה

תוכנית עבודה הרב-שנתית מתבצעת בשיתוף עם הוועדה הבין-משרדית שכוללת: נציגי הג'וינט העולמי ונציגי ממשלת ישראל.

נציגי ממשלת ישראל הם: מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מנכ"ל משרד החינוך, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי וסמנכ”ל אגף תקציבים, משרד האוצר.

תרומה והשפעהעריכה

עבודת המכון מתרכזת במחקר יישומי לביסוס וטיוב מדיניות, שירותי ייעוץ ודאטה לתמיכת החלטות ולמידה בינלאומית.

מחקרי המכון כוללים עיבוד נתונים והסקת מסקנות; הערכת תוכניות; סקירות ספרות ופרקטיקות מיטביות; תגובה מהירה לצורכי ממשלה דחופים; והצעות קונקרטיות לצעדי המשך. שירותי ייעוץ ודאטה כוללים שירותי נתונים ומידע; אינטגרציה רב-תחומית; ייעוץ ופיתוח כלי ידע; איכות ופיקוח; הכשרה, הכוונה ופיתוח ההון האנושי בממשלה. בנוסף המכון מקדם למידה בינלאומית התאמת פרקטיקות מהעולם לישראל; והטמעה מקומית. טיפוח רשת יועצים מומחים בינלאומית; ייצוג מדינת ישראל בזירה הבינלאומית.

במשך השנים, תרמו מחקרי המכון לרבים מן הנושאים המרכזיים הנמצאים על סדר היום הציבורי והחברתי. כגון:

  • בשנות התשעים, יצרה העלייה הגדולה של יהודי אתיופיה לישראל צורך במדיניות רווחה חדשה ובשירותים המותאמים לקידום שילובם בחברה. המכון העריך כמה תוכניות לאומיות, כגון הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל ופאקט (הורים וילדים יחד), שנוסדו כשותפויות בין הממשלה ובין ארגונים פילנתרופיים יהודיים.[4]
  • כמו כן, כחלק של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, בשנות התשעים החל המכון לערוך סקר דו-שנתי[5], מחקר דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות בישראל. הממצאים מצוטטים בעקביות על ידי ארבע קופות החולים המתחרות ביניהן על חברים חדשים.[6]
  • באמצע שנות האלפיים פותחה 360° התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון תוך תמיכה מקצועית של חוקרי מכון ברוקדייל, והמכון נשאר מעורב בהרחבתה.[7]
  • יוזמות אחדות שנועדו לטפל באתגרים של החברה המזדקנת פותחו והוערכו על ידי המכון, כולל התוכנית הלאומית הראשונה להתמודדות עם מחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות בשנת 2013[8], ותוכניות לקידום תעסוקה בקרב גמלאים.[9]

כל שנה המכון מפרסם שנתון הזקנה אשר מרכז את מירב הנתונים על זקנים בישראל ומהווה משאב מרכזי לעוסקים בתחום הזקנה.[10] ניתוח הנתונים נעשה במיוחד לצורך השנתון ומתבסס על שיתופי פעולה עם הלמ"ס, עם המוסד לביטוח לאומי, עם משרד הבריאות, עם משרד הרווחה ועוד.[11][12][13][14]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פרסומים » Brookdale, Brookdale
  2. ^ 1 2 Jack Habib, Leadership for Change: Ralph Goldman's Role in the Social Development of Israel, Journal of Jewish Communal Service, 1-2 81, Fall-Winter 2005, עמ' 11
  3. ^ Reporter, MARGI HERWALD Staff. "Myers Foundation grants $15 million to JDC-Brookdale". Cleveland Jewish News (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-14 במאי 2018. 
  4. ^ Ethiopian National Project, Ethiopian National Project
  5. ^ ממצאי סקר חוק ביטוח בריאות ממלכתי 2018, מאת מכון ברוקדייל.
  6. ^ John Benzaquen, Maccabi Strives for Excellence, The Jerusalem Post - Golden Age, 24 בנובמבר 2017
  7. ^ מט"ח, הערכת 360o התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיון 2001–2015 (יוני 2015)
  8. ^ תכנית לאומית להתמודדות עם מחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות
  9. ^ ""ההפסד כולו שלנו": מיזם ייחודי מסייע לגמלאים למצוא עבודה" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-14 במאי 2018. 
  10. ^ ד"ר יצחק שנור, שמואל באר, ג'ני ברודסקי, בני + 65 בישראל שנתון סטטיסטי 2017, מכון מאיירס-ג'ונט-ברוקדייל, ‏2018
  11. ^ דנה ירקצי, אחד מכל שלושה קשישים חי בבדידות: המספרים מאחורי מצב הזקנים בישראל, וואלה! NEWS, ‏17 בדצמבר 2018
  12. ^ שחר אילן, בניגוד למגמה: אי השוויון בקרב הקשישים מחריף, כלכליסט, ‏17 בדצמבר 2018
  13. ^ הילה ויסברג, קשישים בישראל 2018: חיים יותר, עובדים יותר ובודדים יותר, גלובס, ‏17 בדצמבר 2018
  14. ^ יובל בגנו, ישראל 2018: יותר זקנים, יותר בודדים, מעריב online, ‏17 בדצמבר 2018