מכון מגיד
מכון מגיד ללימודי המשך, תעודה ופיתוח מקצועי הוא מרכז ללימודי חוץ רב תחומיים, מיסודה של האוניברסיטה העברית בירושלים. המכון הוא מוסד ללא כוונת רווח, שמשרדיו הראשיים בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית והוא כולל גם קמפוס בתל אביב-יפו.
 | |
 | |
| מכון מחקר | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1996–הווה (כ־28 שנים)  |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°47′29″N 35°14′45″E / 31.791401176902°N 35.245808141068°E |
|
magid | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה
 | |
  | |
היסטוריה והקמה עריכה
הוועד להשכלת עם ומרכז מרטין בובר עריכה
ראשיתו של מכון מגיד בוועד להשכלת העם שהוקם בשנת 1935 ליד האוניברסיטה העברית[1] ופעילותו התגברה החל משנת 1940. הוועד עסק בשנותיו הראשונות בהבאת הרצאות לציבור הרחב[2] בהתיישבות החקלאית ובערי השדה. אלו כללו הרצאות בודדות, קורסים מקצועיים לצמאי דעת והשתלמויות מקצועיות לעובדים בתחום[3]. כן קיים הוועד השתלמויות בקיץ למורים[4]. באמצע שנות ה-40 הוחל בקיום קורסים שנתיים[3]. לאחר הקמת המדינה עסקה המחלקה להשכלת העם בעיקר בהכשרת מורים להוראת עברית למבוגרים. בראש המחלקה עמד ד"ר גדעון פרוידנברג[5].
בשנת 1966 נכנס קלמן ירון לתפקיד מנהל המחלקה[6]. לאחר פטירתו של מרטין בובר תרמה משפחתו את הריהוט של חדר עבודתו למרכז לחינוך מבוגרים על שם מרטין בובר באוניברסיטה העברית[7]. לאחר מלחמת ששת הימים וחזרת האוניברסיטה העברית להר הצופים, הוחלט להקים את הבניין של המרכז בהר הצופים בהשקעה של מעל מיליון ל"י, ליד בניין רוזנבלום[8], וב-30 באוקטובר 1967 הונח אבן פינה לבניין[9]. במקביל פתחה המחלקה אולפן עברי ערבי במנזר האחיות ציון בעיר העתיקה[10][11]. הבנייה החלה באמצע שנת 1971[10] ומומנה על ידי תורמים מגרמניה וקרן רוטשילד[12][13].
בשנת 1972 שונה שם המחלקה להשכלת עם ל"מרכז מרטין בובר לחינוך מבוגרים"[14]. המרכז יזם אז חוגי לימוד במדע, ספרות ואמנות והוציא לאור פרסומים שונים לחינוך מבוגרים[15]. כן ארגן המרכז נופשי עיון בקריית האוניברסיטה[6][16]. המרכז גם נתן חסות לאולפן ללימוד עברית בחברון[17].
הבניין נחנך במחצית הראשונה של 1974[18].
מכון מגיד עריכה
בשנת 1988 הוקם "המרכז ללימודי חוץ ולימוד קיץ" שפעל כגוף עצמאי, ובשנת 1992 אוחדו שני המרכזים לגוף אחד שנקרא "מרכז מרטין בובר ללימודי חוץ ולחינוך מבוגרים". המרכז עסק בלימוד והקניית השכלה ומיומנויות מקצועיות למבוגרים ללא תואר אקדמי, וכמו כן בלימודי המשך ובפיתוח והכשרת מומחים בחינוך מבוגרים.
בשנת 1996 צורף למרכז מרטין בובר גוף חדש בשם "מכון מגיד ללימודי המשך" – מרכז שהוקם על ידי איזידור ואירה מגיד, זוג נדבנים מאוסטרליה שפעלו לקידום החינוך בחברה הישראלית, בין היתר על ידי פיתוח פרויקטים חינוכיים וכן תרומות לבניית מבנים חדשים באוניברסיטה העברית.[19] עיקר עיסוקו של המרכז היה פיתוח תוכניות הוראה חדשניות למבוגרים, והיחידות החלו לפעול כיחידה אורגנית אחת בשם "מרכז מרטין בובר לחינוך מבוגרים ומכון מגיד ללימודי המשך".
בשנת 1998 הוסב שם היחידה ל"מכון מגיד ללימודי המשך".
פעילות המכון עריכה
מכון מגיד מהווה את המרכז ללימודי חוץ של האוניברסיטה העברית בירושלים ועוסק בפיתוח וניהול תוכניות לימודים וקורסים בתחומים מגוונים ברחבי הארץ, לקהלים שונים. במכון מוצעות תוכניות להכשרה מקצועית בתחומים שונים, לימודי שפות, השתלמויות והתמחויות ספציפיות לבעלי תארים אקדמיים, לימודי תעודה והמשך וכן תוכניות לימוד לפיתוח אישי ומקצועי.
עוד מציע המכון את תוכנית מעל"ה המאפשרת לאנשים מעל גיל 35 להשתלב בלימודים אקדמיים באוניברסיטה ללא צורך במבחן פסיכומטרי.
המרצים במכון נמנים עם סגל המרצים של האוניברסיטה העברית, נוסף על מומחים בעלי ידע בתחומם.
מכון מגיד פועל תחת דירקטוריון שחברים בו חברי סגל מהאוניברסיטה העברית ונציגי ציבור. נכון לשנת 2022 עומד בראש הדירקטוריון פרופ' יוסף זעירא.[20]
מנכ"לי מכון מגיד עריכה
| ד"ר דב פרידלנדר | 1996–2000 |
| ד"ר בן בוריס בוגוסלבסקי | 2000–2003 |
| גילי ברוש | 2003–2010 |
| יקיר שגב | 2012–2014 |
| אלי פלג | 2014–2021 |
| ורדית ארז | 2021–מכהנת |
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מכון מגיד
הערות שוליים עריכה
- ^ מרעיון ערטילאי - לקרית מדע משגשגת, למרחב, 1 באפריל 1960
- ^ מפעל השכלת העם של האוניברסיטה בתש"א, העולם, 1 בינואר 1942
- ^ 1 2 אברהם הלוי פרנקל, האוניברסיטה לחינוך המבוגרים, משמר, 1 באפריל 1945
- ^ קורס השתלמות למורים, הארץ, 13 באוגוסט 1940
נפתחו השיעורים האוניברסיטאיים למורים, משמר, 9 באוגוסט 1945 - ^ אוניברסיטה למבוגרים בבית, הארץ, 28 בנובמבר 1955
- ^ 1 2 דליה מזורי, יש לפתוח את האוניברסיטות גם להשכלת אנשים מבוגרים, מעריב, 11 בספטמבר 1972
- ^ גבריאל שטרן, עוד על ביתו של בובר, על המשמר, 13 באוקטובר 1966
- ^ היום - אבן פינה לבנין ע"ש מ. בובר על הר הצופים, מעריב, 30 באוקטובר 1967
- ^ הונחה אבן־הפינה למרכז בובר להשכלה, על המשמר, 31 באוקטובר 1967
- ^ 1 2 ״אחווה״ – בטאון האולפן העברי־ערבי בירושלים, על המשמר, 22 ביוני 1971
- ^ דו שיח בין לינדה בארסאקיאן ותמר בת נהלל, על המשמר, 2 ביולי 1971
- ^ מרכז תרבות יהודי-ערבי יוקם בהר הצופים, מעריב, 17 בפברואר 1970
- ^ אינגה דויטשקרון, בנק ישראלי גרמני יפתח ביום א' בתל אביב, מעריב, 29 במרץ 1974
- ^ השוו גבריאל שטרן, ורדים ממעוז חיים - בנתיב הייסורים, על המשמר, 28 באוקטובר 1971 לתופיק חורי, משלחת יהודית ערבית יוצאת ביום א' לגרמניה, דבר, 21 באפריל 1972
- ^ מאנאלפבתיות לאלפבתיות, על המשמר, 15 בפברואר 1971
- ^ משה איילון, כיצד להרוג את הזמן, על המשמר, 30 ביולי 1974
- ^ תושבי חברון לומדים עברית, על המשמר, 7 בספטמבר 1970
גבריאל שטרן, מאות מבוגרים למדו עברית במכון למסחר ושפות בחברון, על המשמר, 8 באוקטובר 1972 - ^ גבריאל שטרן, בובר במימסד ובמחתרת, על המשמר, 12 באפריל 1974
- ^ ג'ון לוי, איזידור מגיד: נדבן וענק בפעילי הקהילה., באתר בולטין – בטאון איגור יוצאי סין, עמ' 15, מרץ-אפריל 2005
- ^ אודות מכון מגיד מבית האוניברסיטה העברית, באתר magid.huji.ac.il