מכילתא דברים
המכילתא לדברים היא מדרש תנאי מבית ר' ישמעאל לספר דברים. המדרש לא הגיע לידינו, אך ניתן למצוא עדויות לקיומו בספרות הראשונים, וכן ציטוטים ומובאות ממנו ממקורות שונים.
רקע
עריכהחוקרים מעריכים כי לכל חומש הלכתי (כל חמשת חומשי התורה מלבד ספר בראשית, שאיננו הלכתי) היו קיימים לפחות שני קבצים מדרשיים, אחד מבית ר' עקיבא ואחד מבית ר' ישמעאל (יש הטוענים כי היה קיים מדרש נוסף לכל חומש, מתוך ספרות מדרשי 'ספרי זוטא'). המדרש הקיים בידינו לספר דברים הוא הספרי דברים, שרובו המוחלט הוא מבית ר' עקיבא. לפיכך מניחים כי היה קיים בעבר מדרש מקביל מבית ר' ישמעאל, ושמו המשוער הוא מכילתא לדברים, בדומה למכילתות על ספר שמות.
בספרות הראשונים מוזכר מדרש הלכתי על ספר דברים בשם 'מכילתא', אך אין לדעת בוודאות האם התכוונו לספר זה, או שמא כינו כך את הספרי.
שחזור המדרש בתקופה המודרנית
עריכהמדרש תנאים לדברים
עריכההרב סולומון שכטר מצא כמה קטעים קטנים מהמדרש האבוד בגניזה הקהירית ופרסם אותם. בעקבות פרסום זה, החל הרב דוד צבי הופמן במלאכת שחזור המדרש. הוא השתמש בעיקר בחיבור מדרש הגדול, מדרש תימני מאוחר הנוהג לצטט מקורות רבים. הופמן עמד על כך שלפני בעל מדרש הגדול עמדה כנראה המכילתא לדברים, והוא מצטט ממנה לא מעט. הופמן ניסה לזהות את כל הקטעים שמקורם במכילתא לדברים (או שמקורם עשוי להיות בה) וצירף אותם למהדורתו, יחד עם קטעי הגניזה של שכטר (בדומה לעבודה שעשה על המכילתא דרשב"י). למהדורה זו קרא הופמן מדרש תנאים לדברים, הוא היסס לקרוא לה 'מכילתא לדברים' כיוון שהוא הכיר בכך ששחזורו בעייתי.
במהדורת הופמן נמצאים קטעים בגדלים שונים של האותיות. בדרך כלל, הקטעים שהופמן היה בטוח בשייכותם למכילתא דברים הובאו באות גדולה, והקטעים המסופקים באות קטנה. עם זאת, לאורך המהדורה הדבר משתנה לפעמים, ואין לסמוך על כך לגמרי.
גילויים חדשים
עריכהלאחר פרסום מהדורת הופמן נמצאו עוד כמה קטעים בגניזה הקהירית, אך רובו נותר עדיין אבוד. מהקטעים שהתגלו התברר כי חומר רב מהמכילתא לדברים לא צוטט בידי בעל מדרש הגדול, וממילא לא נכנס למהדורת הופמן. מנגד, התברר כי עקב דרכו של בעל מדרש הגדול בעיבוד מקורותיו, הוטעה הופמן והכניס למהדורתו קטעים שאינם מהמכילתא, ומקורם בספרי, בתלמודים, בחיבורים מאוחרים ואפילו במשנה תורה לרמב"ם.
כיום מקובל להתייחס במשנה זהירות למהדורת הופמן, ולא להניח בפשטות שכל דרשה שם מקורה במכילתא, ואף לא שהדרשות כולן תנאיות.
מקורות נוספים לשחזור המכילתא
עריכהבמשך השנים מנסים חוקרים לשחזר דרשות מהמכילתא לדברים. מלבד 'מדרש הגדול' עומדים לפניהם מקורות נוספים:
- קטעי גניזה חדשים שזוהו על ידי מנחם כהנא.
- גליונות בספרי דברים: התברר כי בכמה מעדי הנוסח המערביים של הספרי דברים, שולבו לתוך הספרי דרשות מהמכילתא לדברים. הדבר קרה ככל הנראה כתוצאה מ'גיליון', כלומר, הסופר כתב בצד הספר שלו הוספות מתוך המכילתא, ומי שהעתיק ממנו הוסיף את ההוספות לתוך הטקסט המקורי. החוקרים איתרו 'גליונות' אלו ומשתמשים בהם לצורך שחזור המכילתא.
- כתבי יד נוספים של מדרש הגדול, המספקים נוסחים טובים יותר ואף קטעים נוספים.
- ציטוטים מתוך המכילתא לדברים המובאים בספרי ראשונים, בעיקר במדרש לקח טוב ומדרש דרש המזהיר.
- מחקר של הפרופסור מיכל בר אשר סיגל והדוקטור אבי שמידמן שיחזר את המכילתא מהמדרש הגדול בעזרת ניתוח פילולוגי ושימוש באלגוריתם ממוחשב. הדבר נעשה על ידי זיהוי טקסטים שמתאימים לשונית לתקופת עריכת המכילתא במאה השלישית וניקוי טקסטים שמכילים תוכן שנלקח ממקורות מוכרים אחרים ולכן אין ליחסו למדרש, כלל מקומות בהם שונה סדר המילים או הטייתם.[1][2]
מבנה המדרש ותכניו
עריכהמצבו הלקוי של המדרש שהגיע לידינו מקשה על הסקת מסקנות מוחלטות על מבנהו ותכניו של המדרש. מנחם כהנא שיער על סמך הממצאים כי המדרש היה מחולק בצורה דומה לזו של הספרי הדברים, אך לעת עתה אין בידיו להוכיח השערה זו. בכמה מהקטעים שנמצאו המדרש מחולק ל'פרשיות' הכוללות כארבע-חמישה פסוקים.
מהשוואת מעט החומר שבידינו לזה שבספרי, הסיק כהנא כי החומר האגדתי שבשניהם היה שווה פחות או יותר (כמו שאר החומר האגדתי במדרשי ההלכה, שלטענתו משותף לשני בתי המדרש), אך החומר שבמכילתא נוטה לשמור יותר על צורתו המקורית. לגבי החומר ההלכתי, לטענתו המכילתא הייתה מפורטת ומורחבת יותר מהספרי. הוא גם עומד על כך שחלק מההבדלים בין המדרשים נובעים מפערים אידאולוגיים בין עורכי המדרשים.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- ענת רייזל, "מכילתא דברים", בלקסיקון מבוא למדרשים, עמ' 90; הוצאת תבונות - מכללת הרצוג, תשע"א. (מהדורה מוקדמת של הפרק באתר מחלקי המים)
- יעקב נחום אפשטיין, ממכילתא לפרשת ראה, מאמרים לזכרון ר' צבי פרץ חיות, קרן לזכרון אלכסנדר קאהוט, וינא, תרצ"ג, עמ' ס-עה (מידע בקטלוג רמב"י)
- 100-103 M. Kahana, 'The halakhic Midrashim', in: S. Safrai (ed.)', The Literature of the Sages II, Assen 2006, pp
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד צבי הופמן, מדרש תנאים על ספר דברים, ברלין, תרס"ח, באתר היברובוקס
- מכילתא לדברים, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, (מוקלד), על פי כתבי היד בלבד, כולל ניתוח מילוני
- מידע על מכילתא דברים בקטלוג הספרייה הלאומית
- מנחם כהנא, מאמרים על מכילתא דברים, באתר אקדמיה אדו
הערות שוליים
עריכה- ^ Michal Bar-Asher Siegal, Avi Shmidman, Reconstruction of the Mekhilta Deuteronomy Using Philological and Computational Tools, Journal of Ancient Judaism 9, 2018, עמ' 2–25
- ^ גדעון לב, חוקרים הצליחו לאתר מדרש שאבד לפני מאות שנים בעזרת אלגוריתמים, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2021