מכלוף אביטן

מכלוף אביטן (19081960) היה מסאי, אינטלקטואל ומשכיל עברי יהודי-מרוקאי, שניסח חזון אוטופי לחברה מתוקנת.

מכלוף אביטן
Makhlouf Avitan
Makhlouf Avitan
לידה 1908
קזבלנקה, מרוקו
פטירה 1960 (בגיל 52 בערך)
תדהר, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סוחר ומסאי
שפות היצירה עברית
תחום כתיבה אוטופיה
סוגה מסה
תקופת הפעילות ? – 1960 עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ הרמב"ם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בקזבלנקה שבמרוקו למשה אביטן. בצעירותו למד בתלמוד תורה ובישיבה, וכאוטודידקט למד את השפה הצרפתית. כשבגר נישא לסוליקה, ופתח חנות לממכר סדקית.

אביטן ייסד בביתו מועדון עברי ותמך כספית בפעילות ציונית. הוא החזיק בביתו ספרייה עברית גדולה, שהכילה מגוון רחב של ספרים, בהם ספרות ההשכלה וההגות של מזרח אירופה, ספרות המחשבה של ימי הביניים, לצד ספרות התנ"ך ומפרשיו, התלמוד, כתבי הרמב"ם וספרות ההלכה. לצד זאת, החזיק גם ספרות פילוסופיה צרפתית.

בתקופת מלחמת העולם השנייה, ולאור ההרס הרב שיצרה, פרסם אביטן חזון אוטופי, שבו הוא כואב על ההרס שגרמה המלחמה, וכפתרון מצייר תמונת עולם רעיונית ופוליטית שתביא עמה עולם בעל חברה אנושית טובה יותר וממשלה עולמית אחת שבמרכזה אהבת האדם.

עד עלייתו לישראל בשנת 1954, ניסה אביטן להפיץ את כתביו, ואף שלח אותם מחוץ למרוקו ולאו"ם. לרוב, הוא לא זכה למענה.

בישראל התיישב אביטן בתפרח, ומשם ניסה להפיץ את חזונו, והדפיס עותקים של אחד ממאמריו. הוא אף ניסה להיפגש עם דוד בן-גוריון, ושלח לו מכתבים ויצירות בבקשה לתרגם ולהנגיש את כתביו לשפות נוספות ולהעניק לעם היהודי מקום בהגותו האוניברסלית.

בשל מצבו הכלכלי, נאלץ לבסוף אביטן לזנוח את העיסוק בחזונו, ופנה לעסוק בחקלאות. לאחר תקופה עבר למושב תדהר, ושם החל לשמש כמזכיר המושב וכגורם המקשר בין העולים לסוכנות ולתנועת המושבים.

הלך לעולמו בשנת 1960 (ז' באלול ה'תש"ך) מדום לב.

המשוררת ארלט מינצר כתבה בהשראתו את השיר "דבר מחלוף אביטן" שראה אור בשנת 2017.

חזונועריכה

אביטן הגה ותכנן חזון אוטופי עולמי מפורט המציע מרחב עולמי אחיד, בעל שפה, מטבע, דגל והמנון אחידים ואוניברסליים, לצד ערכים משותפים לאנושות כולה. הוא שאף ליצור אדם חדש וחברה מתוקנת, שבראשה ממשלה עולמית שתחיל שלום עולמי ותספק השכלה וצרכים חומריים, שיושגו בין היתר בעיסוק בחקלאות.

אביטן גם הצביע על שלושה מכשולים קיימים הפוגעים ברקמת החיים האנושיים ומביאים למלחמות; האנוכיות, הדת והלאומיות, שאותן הוא קרא לבטל או לאחד. עם זאת, הוא ראה באל כמנחה האנושיות החדשה שתיווצר.

כשאביטן היה עסוק בכתיבת חזונו, מלחמת העולם השנייה הגיעה לסיומה, וההרס שהיא הותירה הדהד היטב. לאור היעדר המוסריות שהביאה עמה המלחמה, ביקש אביטן לאחד את האנושות מתוך אמונה ברוחה וביכולותיה. הוא גם היה מודאג מהמלחמות ותהה האם יש קץ לרוע האנושי. יותר מכל, תהה מדוע החכמים והמשכילים לא פועלים להועיל לאנושות, אלא להפך.

הגותו הושפעה ממה שחווה בזמן המלחמה, וגם מתרבות ימי הביניים ומהרמב"ם. מהאחרון הושפע לא רק באופן כתיבתו, אלא גם מתוכן הגותו: הוא ביקש לענות על שאלת אושרו של האדם, והציע תפיסה מחודשת למשמעות החיים ולמימוש הפוטנציאל האנושי.

אביטן, שפנה בכתביו לדוברי העברית בעיקר, התנגד אמנם ללאומיות ולחברה השמרנית, אך עם זאת עסק בשאלת העם היהודי ובסכסוך במזרח התיכון. בחזונו ראה אביטן את האזור כאזור מאוחד, ללא קווי הפרדה לאומיים ועדתיים.

חיבוריועריכה

בחודש יוני 2016 הוציא ד"ר דוד גדג' מקבץ מכתביו של אביטן בשם "אוטופיה מקזבלנקה", הכולל שלוש מסות שחיבר אביטן:

  • אושר האדם
  • בניין העולם ובריאת האדם החדש
  • לראש האומה הישראלית - מכתב ששלח לישראל ועוסק בשאלת העם היהודי

קישורים חיצונייםעריכה