מכתש צ'יקשולוב

מכתש צִ'יקְשוּלוּבּספרדית Cráter de Chicxulub) הוא מכתש פגיעה בחצי האי יוקטן שבמקסיקו ובים הקריבי, בקוטר של כ-180 קילומטרים ועומק של כ-1 קילומטר. ממדיו של המכתש הופכים אותו לאחת מתצורות הפגיעה הגדולות ביותר על פני כדור הארץ. מעריכים כי המטאוריט שיצר את המכתש היה בקוטר של לפחות 10 קילומטרים. על פי תאוריית אלווארז, זהו המטאוריט שאחראי להכחדת קרטיקון-שלישון, שבה נכחדו הדינוזאורים, אולם קיימות גם עבודות רבות שסותרות את התאוריה, והדיון אודות המכתש נמשך. השם "צ'יקשולוב" הוענק למכתש על שמה של עיירה השוכנת בשטחו.

מכתש צ'יקשולוב
Cráter de Chicxulub
תרשים הממחיש את היקפו של המכתש ביבשה (בקו מקווקו), את מקום פגיעת המטאוריט (מסומן בסימן + בים), ואת מיקומה של העיירה צ'יקשולוב
תרשים הממחיש את היקפו של המכתש ביבשה (בקו מקווקו), את מקום פגיעת המטאוריט (מסומן בסימן + בים), ואת מיקומה של העיירה צ'יקשולוב
תרשים הממחיש את היקפו של המכתש ביבשה (בקו מקווקו), את מקום פגיעת המטאוריט (מסומן בסימן + בים), ואת מיקומה של העיירה צ'יקשולוב
מידע כללי
סוג מכתש פגיעה עריכת הנתון בוויקינתונים
גיל גאולוגי 66.043 ± 0.011 מיליון שנים (בין הקרטיקון לפלאוגן)
על שם העיירה צ'יקשולוב
תאריך גילוי 1981 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
קוטר 150 קילומטרים
עומק 1 קילומטר
מיקום
מיקום מדינת יוקטן במקסיקו
קואורדינטות 21°24′00″N 89°31′00″W / 21.4°N 89.516666666667°W / 21.4; -89.516666666667
מיקומו של מכתש צ'יקשולוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מחקר

עריכה

המכתש התגלה על ידי הגיאופיזיקאים אנטוניו קמרגו וגלן פנפילד בשנות ה-70 של המאה ה-20 בזמן שחיפשו נפט ביוקטן.

מדענים שיערו על בסיס מאובנים שנמצאו בקרבת המכתש, שהוא נוצר לפני כ-65 מיליון שנה בעקבות פגיעת מטאוריט בכדור הארץ. לפי תאוריית אלווארז היה המטאוריט אחראי להכחדת קרטיקון-שלישון. בהכחדה זו נכחדו כ-50% מן המינים שחיו על פני כדור הארץ באותה תקופה, ויותר מ-80% מכלל היצורים, בהם גם הדינוזאורים.

לתאוריה המניחה הכחדה כתוצאה מהתנגשות המטאוריט התעוררה התנגדות בשל קשיים שהיא מעוררת, ובעיקר הקשר בין מכתש צ'יקשולוב לאירוע הכחדה זה. תוצאות קידוח שנערך בחצי האי יוקטן בתחילת המאה ה-21 סותר את הטענה כי המטאוריט שיצר את המכתש אחראי להכחדה המונית. הקידוח מעלה נתונים לפיהם שכבת הכדוריות שנוצרה בעקבות נפילת המטאוריט קודמת לשכבת האירידיום בכ-300 אלף שנה וביניהן מצויים מאובנים מתקופה הקודמת להכחדת קרטיקון-שלישון, כך שמטאוריט זה קדם להכחדה ולא הכיל אירידיום. מכתש פגיעה של מטאוריט מאוחר המכיל אירידיום טרם נמצא.[1]

בחודש מרץ 2010 – לאחר ניתוח מקיף של ראיות פלאונטולוגיות, גאוכימיות, גאופיזיות, סדימנטולוגיות ואקלימיות שנאספו במשך 20 שנים – פורסם בכתב העת Science מאמר מסכם של צוות מחקר בינלאומי שמנה 41 מדענים מ-33 מוסדות מחקר. המאמר מציג את מסקנת החוקרים, לפיה פגיעת המטאוריט שיצרה את המכתש גרמה להכחדה ההמונית.[2] בחודש מאי 2010 פורסם באותו כתב עת מקבץ תגובות למאמר, בהן טענו עשרות חוקרים אחרים כי כותבי המאמר התעלמו מעדויות חשובות, והדגישו את תקפותן של תאוריות חלופיות.[3]

השפעות

עריכה

מעריכים כי הגוף שיצר את המכתש שחרר בזמן פגיעתו אנרגיה השקולה ל-100 טרהטון של דינמיט. לשם השוואה, פצצת הצאר, פצצת המימן הגדולה ביותר שפוצצה על ידי האדם, שחררה אנרגיה השקולה ל-50 מגהטון של דינמיט (פי שני מיליון פחות). אפילו ההתפרצות הגעשית האנרגטית ביותר על פני כדור הארץ שחררה אנרגיה השקולה ל-240 גיגהטון של דינמיט, כלומר רק 0.24% מהאנרגיה ששוחררה בצ'יקשולוב.

מעריכים כי הפגיעה יצרה גלי מגה-צונאמי מהגדולים בהיסטוריה של כדור הארץ. ענן עצום של אבק רותח, עפר ואדים נפלט מאזור הפגיעה בזמן שהמטאוריט התחפר בקרקע בפחות משנייה. חומר מהמכתש וכן חלקים מהגוף הפוגע שוגרו מחוץ לאטמוספירה על ידי הפיצוץ וחוממו לטמפרטורות עצומות עם כניסתם החוזרת; דבר שגרם ליצירת שרפות ענק ברחבי כדור הארץ. בנוסף, גלי הלם חזקים התפשטו מאזור הפגיעה וגרמו לרעידות אדמה ולהתפרצויות הרי געש. הפליטה של האבק והחלקיקים יכלה לכסות את פני השטח של כל כדור הארץ למשך מספר שנים. כתוצאה מכך, אור השמש לא היה מסוגל להגיע לפני כדור הארץ שהתקררו באופן משמעותי. תהליך הפוטוסינתזה של הצמחים שובש קשות ופגע אנושות בשרשרת המזון.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מכתש צ'יקשולוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה