מלחמת הודו–סין
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
מלחמת הודו–סין (סינית מפושטת: 中印边境战争, סינית מסורתית: 中印邊境戰爭, פין-יין: Zhōng-Yìn Biānjìng Zhànzhēng, הינדי: भारत-चीन युद्ध) היא מלחמה שהתרחשה בשנת 1962 בין הרפובליקה העממית של סין והרפובליקה של הודו.
 | ||||||||||||||||||||||
| מלחמת הודו סין התנהלה בין שתי מדינות הענק האסיתיות, סין והודו, שתי המדינות המאוכלסות בעולם | ||||||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 10 באוקטובר 1962 – 21 בנובמבר 1962 (6 שבועות ויום) | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | סוכנות הספָר הצפון-מזרחית, אסאם, אסקאי צ'ין | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון סיני | |||||||||||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | אקסאי צ'ין וארונאצ'ל פרדש נכבשות על ידי סין, אך לאחר הכרזת הפסקת האש היא נסוגה מארונאצ'ל פרדש | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
ראשית העילה למלחמה הייתה סכסוך גבולות באזור ההימלאי בארונאצ'ל פרדש, שנקרא בסין "דרום טיבט". הלחימה החלה ב-20 באוקטובר 1962 בין צבא השחרור העממי לכוחות המזוינים של הודו. ההתנגשות הכבדה הראשונה בין הכוחות הייתה התקיפה הסינית על הפטרול ההודי, צפונית לקו מקמהון. העימות התרחב גם לאזור אקסאי צ'ין בו ראתה סין אזור אסטרטגי, שכן דרכו יוכל לעבור הכביש המהיר הלאומי שלה, בין המחוזות המנהליים טיבט ושינג'יאנג. בסופה של המלחמה כבשה סין את שני אזורי המחלוקת והכריזה על הפסקת אש חד-צדדית שנכנסה לפועל ב-20 בנובמבר 1962 בחצות.
מקום המחלוקתעריכה
סין והודו חלקו גבול ארוך, שחולק לשלושה חלקים על ידי נפאל, סיקים (אז פרוטקטורט הודו) ובהוטן, העוקב אחר ההימלאיה בין בורמה למה שהיה אז מערב פקיסטן. לאורך גבול זה שוכנים מספר אזורים במחלוקת. בקצהו המערבי נמצא אזור אקסאי צ'ין, אזור בגודל שווייץ, היושב בין האזור האוטונומי הסיני שינג'יאנג וטיבט (אשר סין הכריזה כאזור אוטונומי בשנת 1965). הגבול המזרחי, בין בורמה לבהוטן, כולל את המדינה ההודית הנוכחית ארונאצ'ל פרדש. שני האזורים הללו נכבשו על ידי בסכסוך של 1962.
מלחמת הודו-סין הייתה מלחמה הררית בעיקרה. הקרבות הגדולים התבצעו בגובה של מעל ל-4,250 מטרים. מה שיצר בעיות לוגיסטיות לשני הצדדים. באזור אקסאי צ'ין מדבריות מלח בגובה 5,000 מטר. ארונאצ'ל פראדש הוא הררי עם מספר פסגות העולות על 7,000 מטר. הצבא הסיני החזיק באחד הרכסים הגבוהים ביותר באזורים. הגובה הרב והקור הקשה גרמו לקשיים גופניים ולקשיים לוגיסטיים. כוחות רבים משני הצדדים נפגעו מתנאי מזג האוויר, יותר מאשר פעולות האויב.
אחרית דברעריכה
לאחר המלחמה בוצע שינוי רחב בצבא ההודי כדי להכינו למאבקים דומים בעתיד. כמו כן הפסדה של הודו במלחמה גרר ביקורת קשה על ראש הממשלה ההודי ג'ווהרלל נהרו, שנתפש כאחראי לכישלון ועל שר ההגנה שלו, קרישנה מנון, שאולץ להתפטר.
