מלך ליום אחד (סרט)
מלך ליום אחד הוא סרט קולנוע ישראלי מסוגת הקומדיה, בבימויו של אסי דיין, שיצא לאקרנים בשנת 1980.
![]() | |
בימוי | אסי דיין |
---|---|
הופק בידי | יוסף דיאמנט |
תסריט |
אסי דיין נפתלי אלטר |
שחקנים ראשיים |
גבי עמרני חנן גולדבלט קרוליין לנגפורד |
מוזיקה |
נפתלי אלטר ![]() |
מדינה |
ישראל ![]() |
הקרנת בכורה | 1980 |
משך הקרנה | 88 דקות |
שפת הסרט | עברית, אנגלית |
סוגה |
סרט קומדיה ![]() |
דף הסרט ב־IMDb | |
![]() ![]() |
הסרט מביא את סיפורו של יוסף לוי (אותו מגלם גבי עמרני), שוער בבית המלון "בלו ביי" השוכן בגבולה הצפוני של נתניה. יוסף גרוש ואב לבת שמתגוררת בניו יורק, שלי (קרוליין לנגפורד), אותה עזב כשהייתה קטנה, ומאז הוא מתכתב איתה; במכתביו סיפר לה כי הוא איש עסקים מצליח העוסק ביבוא ויצוא סחורות, כדי שתתגאה באביה ולא מספר לה את האמת: שהוא חי בדלות בצריף פשוט בנתניה. כאשר בתו מגיעה לישראל בגיל 21, מוצא עצמו יוסף בתסבוכת. סיבוך נוסף מתרחש כאשר נוצר קשר רומנטי בינה לבין חברו הצעיר והמובטל של יוסף, שמי (חנן גולדבלט).
יוסף מספר לשימי(שמשון) על מכתביו ועל מה שסיפר לבתו. זאת לאחר ששמי מעוניין להכיר את בתו שלי. שמי פונה למנהל המלון (מוסקו אלקלעי), ושאר עובדי המלון נרתמים לתת לו רכב, אליו מתלווה שמי, והוא מראה לה את הארץ בטיול לירושלים ולים המלח, בנוסף יוסף מקבל את הפנטהאוז היוקרתי במלון עם כל מה שיכול המלון להציע, וזאת כדי להפוך אותו למלך ליום אחד, ואף יותר מכך. כאשר עדיין ממשיך להציג יוסף את עצמו כאיש עסקים, ולא מספר את האמת לבתו, מספר שמי לשלי את האמת על אביה. למרות תגלית זו מחליטה שלי להישאר בישראל עם אביה, ולאחר זמן מה להינשא לשמי.
שחקניםעריכה
שחקן | תפקיד |
---|---|
גבי עמרני | יוסף לוי |
חנן גולדבלט | שמשון (שמי) |
קרוליין לנגפורד | שלי לוי |
יוסף שילוח | מנהל מסעדת אלשיך |
אייל גפן | שוער נוסף במלון |
רבקה מיכאלי | אלזה שניידר |
מוסקו אלקלעי | מנהל המלון |
מרים פוקס | רוזל'ה |
אירית אלטר | פקידת קבלה |
קישורים חיצונייםעריכה
- "מלך ליום אחד", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "מלך ליום אחד", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "מלך ליום אחד", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "מלך ליום אחד", באתר אידיבי
- "מלך ליום אחד", במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)
- "מלך ליום אחד", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית