יוסף שילוח
יוסף שילוח (9 ביולי 1941 – 3 בינואר 2011) היה שחקן קולנוע ותיאטרון ישראלי, חתן "פרס אופיר". שילוח השתתף בהצגות תיאטרון רבות בכל התיאטראות הגדולים בישראל, אולם, מרבית תפקידיו הידועים ביותר היו בסרטים שהוגדרו על ידי מבקרי הקולנוע כ"סרטי בורקס", שם הוא בדרך כלל גילם דמויות מזרחיות סטריאוטיפיות ומוקצנות במיוחד ובעיקר דמויות ממוצא פרסי המתאפיינות במבטא כבד. כמו כן, חוץ מעיסוקו במשחק, עסק שילוח גם בפעילות פוליטית וחברתית, ובפעילות שקראה לדו-קיום יהודי-ערבי ולשוויון הזדמנויות ליהודים ממוצא מזרחי[1]. שילוח היה לאחד מהכוכבים הגדולים של הקולנוע הישראלי ושיחק בלמעלה מ-80 סרטי קולנוע בישראל ובעולם[2].
 | |
| יוסף שילוח במהלך צילומי הסרט "ימים של אהבה" במרכז מונארט באשדוד | |
| לידה |
9 ביולי 1941 חבל כורדיסטן, המדינה האימפריאלית של איראן   |
|---|---|
| פטירה |
3 בינואר 2011 (בגיל 69) תל אביב-יפו, ישראל  |
| שם לידה |
סירוס יוספיאן |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | 1963–2011 (כ־48 שנים) |
| מקום לימודים |
בית צבי |
| פרסים והוקרה | פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בשם סירוס יוספיאן בחבל כורדיסטן שבאיראן, ועלה לארץ בגיל תשע בשנת 1950. הוא גדל בשיכון המזרח שבראשון לציון וסיים לימודי משחק במחזור הראשון של בית צבי ב-1963 לצד זאב רווח והוגו ירדן.
קריירה
עריכההופעת הבכורה של שילוח בקולנוע הייתה בסרט משפחת שמחון (1964). בשנת 1968 זכה בפרס המחזה המקורי של המועצה הישראלית לתרבות ולאמנות על ההצגה "פוחלצים".
בין השאר, השתתף שילוח בסרט הקאלט של אפרים קישון "השוטר אזולאי", ובסרטים: "ספיחס" מסדרת סרטי אסקימו לימון, "סבבה", וכן בסרטים "כץ וקרסו", "השגעון הגדול" "פיצוץ בחצות", "מרגו שלי", "אלכס חולה אהבה", "חגיגה לעיניים", "חגיגה בסנוקר", "הפריצה הגדולה" (1970), "הבית ברחוב שלוש" (1973), "רחוב 60" (1976) וב"משפחת צנעני" (1976)[3].
לקראת אמצע שנות ה-80 השתתף בתפקיד אורח בקומדיית המצבים הישראלית "קרובים קרובים" בערוץ הראשון. במהלך שנות השמונים השתתף שילוח בדיבוב תוכנית הטלוויזיה לילדים "רחוב סומסום", שם דיבב את דמותו של "אריק" מהצמד אריק ובנץ. בשנת 1984 השתתף בתפקיד ראשי בסרט "גרין". בשנת 1989 שיחק בסרט "צמות" בבימוי יצחק חלוצי שגם כתב את התסריט.
לקראת סוף שנות השמונים יצא שילוח מישראל ועבד במספר עבודות בארצות הברית ובצרפת. בשנת 1993 שיחק שילוח בהצגת התיאטרון "הילד חולם" של חנוך לוין בתיאטרון חיפה והבימה, עליה זכה לביקורות משבחות, וב-1994 שיחק בהצגה נוספת של לוין, "האשה המופלאה שבתוכנו", של תיאטרון הקאמרי והחאן. בשנת 1995 השתתף בסרט הביכורים של שמי זרחין "לילסדה", שזכה לשבחי המבקרים. בשנת 1999 ביים את הסרט התיעודי "רגעי חסד" בשיתוף עם חורחה גורביץ'.
ב-2001 הוא הופיע בסרטו של בני תורתי, "כיכר החלומות" וזכה לחיבוק מהתעשייה, לאחר שגרף את פרס אופיר כ-"שחקן המשנה הטוב ביותר" על תפקידו כ-"ישראל ההודי". ב-2005 השתתף בסרטו של מנחם גולן, "ימים של אהבה".
ב-1998 שילוח זכה בפרס על מפעל חיים של האקדמיה הישראלית לקולנוע ובפרס הוקרה מעיריית תל אביב. ביולי 2009 זכה בפרס על מפעל חיים בפסטיבל ירושלים[4]. זו הייתה הופעתו הפומבית האחרונה[5].
חייו האישיים ומותו
עריכהב-3 בינואר 2011 נפטר שילוח לאחר מאבק במחלת סרטן הריאה. בצוואתו ביקש שלא לקיים הלוויה ושבעה לאחר מותו. הוא הותיר אחריו את רעייתו ושלוש בנותיו[6]. מעט לפני מותו התראיין לסדרה הדוקומנטרית "סרט שחור לבן" בערוץ 8, אשר סיקרה את תולדות סרטי הבורקס ולבסוף הוקדשה לזכרו.
ב-2001 זכה שילוח בתביעת לשון הרע שהגיש נגד חברת החדשות של ערוץ 2, בגין שידור כתבה בפברואר 1999, במסגרת התוכנית "אולפן שישי" שעסקה בסכסוך בין שילוח לשכניו ביפו, בה הוצג באופן שלילי ומטעה[7].
עמדותיו
עריכהשילוח התבטא נגד הפער העדתי בישראל והאפליה של עדות המזרח והיה פעיל חברתי למען דו קיום, שוויון ושלום[8]. כבר משנות ה-60 הוביל תיאטרון קהילתי שכונתי[9].
שילוח התבטא פעמים רבות נגד הכיבוש בשטחים, ותמך במאמצים להידברות בין ישראל לאש"ף[10]. בנובמבר 1986, היה בין מארגני כנס שלום בבוקרשט, שברומניה, במסגרת משלחת שמנתה כ-25 אנשים שנפגשה עם אנשי אש"ף[11]. בשנת 1989 השתתף בבכנס המזרחי-פלסטיני בעיר טולדו, שנים ספורות לפני תחילת תהליך אוסלו[12]. בסוף שנות השמונים העלה מחזה פרו-פלסטיני בשם "המסע". זמן קצר לאחר מכן החליט לרדת מארץ ישראל, וחזר רק בתחילת שנת 1991 בעקבות ועידת מדריד.
כשרואיין על ידי כתבת "מעריב" שמצאה אותו מתפרנס מציור דיוקנאות העוברים והשבים ברחובות פריז, הוא אמר שישוב לישראל עם הישמע פעמי השלום[13]. שילוח אכן חזר לישראל עם תחילת השיחות בין ישראל לירדן, סוריה והפלסטינים, בתקופת ממשלת יצחק שמיר האחרונה. בדיעבד הצטער על חזרתו ואמר: "חזרתי ב-91׳ בזמן ועידת מדריד. דיברו על שלום, החלטתי לחזור. אבל זו הייתה תמימות. היום לא הייתי מגלה אותה תמימות של פעם"[14].
בכנס של בית הספר סם שפיגל שהתקיים באוקטובר 2010 בחר שילוח בסצנה מתוך הסרט "ג'נין ג'נין" כסצנה האהובה עליו, והסביר שהוא מזדהה עם העם הפלסטיני[15].
פילמוגרפיה חלקית
עריכה- משפחת שמחון (1964)
- פיצוץ בחצות (1965)
- המטרה טיראן (1968)
- מרגו שלי (1969)
- הפריצה הגדולה (1970)
- השוטר אזולאי (1971)
- כץ וקרסו (1971)
- קרלוס (1971)
- שאלה של זהות (1972)
- אני אוהב אותך רוזה (1972)
- המשאית (1972)
- הזמנה לרצח (1973)
- אבו אל בנאת (1973)
- הבלש האמיץ שוורץ (1973)
- הבית ברחוב שלוש (1973)
- חגיגה לעיניים (1973)
- סיפור יעקב ויוסף (1974)
- חגיגה בסנוקר (1975)
- חגיגה לעיניים (1975)
- יהלומים (1975)
- משפחת צנעני (1976)
- עלילת פסח (1976)
- רחוב 60 (1976)
- נקמה (1977)
- הצילו את המציל (1977)
- חמש מאות אלף שחור (1977)
- נישואין נוסח תל אביב (1979)
- ישו (1979)
- מלך ליום אחד (1980)
- כוכב השחר (1980)
- מסג'יסט הצמרת (1981)
- סופו של מילטון לוי (1981)
- ספיחס (1982)
- אישה ושמה גולדה (1982)
- פרדייז (1982)
- סבבה (1983)
- גרין (1984)
- השגריר (1984)
- הדודה מארגנטינה (1984)
- הרימו עוגן (1985)
- אלכס חולה אהבה (1986)
- הטוב, הרע והלא נורא (1986)
- השגעון הגדול (1986)
- רמבו 3 (1988)
- לגנוב את השמיים (1988)
- גנבים בלילה (1988)
- צמות (1989)
- לא בלי בתי (1991)
- לוחם פלדה (1993)
- סיוטים בלילה (1993)
- שרשרת הפיקוד (1994)
- לילסדה (1995)
- נשים (1996)
- בן (1997)
- כיכר החלומות (2001)
- סוחרי גומי (2002)
- ימים של אהבה (2005)
קישורים חיצוניים
עריכה
- יוסף שילוח, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
יוסף שילוח, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- יוסף שילוח, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- יוסף שילוח, באתר ספר הקולנוע הישראלי
יוסף שילוח, באתר AllMovie (באנגלית)
יוסף שילוח, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- יוסף שילוח, דף שער בספרייה הלאומית
- יוסף שילוח, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- יוסף שילוח, ב"מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי"
- מרב יודילוביץ', השחקן יוסף שילוח הלך לעולמו, באתר ynet, 3 בינואר 2011
- סיקור מיוחד: יוסף שילוח הלך לעולמו, באתר וואלה, 3 בינואר 2011
- מאיר בביוף , פרידה מאמן בחסד עליון, באתר "העוקץ", 3 בינואר 2011
- נירית אנדרמן, השחקן יוסף שילוח מת בגיל 69, באתר הארץ, 3 בינואר 2011
- עכבר העיר, הרגעים הגדולים של יוסף שילוח, באתר הארץ, 3 בינואר 2011
- מתן אברמוביץ', עכבר העיר, שחקן קומי, אדם רציני: חברים סופדים ליוסף שילוח, באתר הארץ, 3 בינואר 2011
- אורון שמיר, עכבר העיר, יוסף שילוח: הקהל אהב, הממסד התעלם, באתר הארץ, 4 בינואר 2011
- יוסף שילוח 1941–2011, באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית
ריאיון עם יוסף שילוח בערוץ הקהילתי. מראיין - רוני לוי (דנידין), סרטון באתר יוטיוב- דודי פטימר, במלאות עשור למותו: חבריו ושותפיו של יוסף שילוח מספרים על חייו, באתר מעריב אונליין, 2 בינואר 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ משה בהר, מלה אחרונה ליוסי, באתר "העוקץ", 15 בינואר 2011
- ^ מערכת עכבר העיר, הרגעים הגדולים של יוסף שילוח, באתר הארץ, 3 בינואר 2011
- ^ מאיר שניצר, עד שהג'חנון יפריד בינינו, חדשות, 12 באוקטובר 1989
- ^ ציון נאנוס, פרס על מפעל חיים לשחקן האגדי יוסף שילוח, באתר מאקו, 12 ביולי 2009
- ^ מרב יודילוביץ', "אל תפגעו בקולנוע הישראלי", באתר ynet, 9 ביולי 2009
- ^ מרב יודילוביץ', השחקן יוסף שילוח הלך לעולמו, באתר ynet, 3 בינואר 2011
- ^ אסף ברגרפרוינד, ערוץ 2 ישלם פיצויים ליוסף שילוח, בגין לשון הרע, באתר הארץ, 15 ביולי 2001
ענת באלינט, חברת החדשות תתנצל בפני השחקן יוסף שילוח, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2004 - ^ דורית גפן, ספרדים מול אשכנזים, על המשמר, 2 באפריל 1971
- ^ היום לפני 10 שנים נפטר השחקן יוסף שילוח - זו הדרך, באתר זו הדרך, 3 בינואר 2021
- ^ גיל רונן, יוסף שילוח מנהל מגעים, כותרת ראשית, 5 בנובמבר 1986
- ^ ענת סרגוסטי, "מי שרוצה שלום צריך לשלום מחיר!", "העולם הזה", גיליון 2566 מ-5 בנובמבר 1986, עמוד 14
נתן זהבי, אילן כפיר, פאר-לי שחר, המשלחת לרומניה: החזית המזרחית נשארת בבית, חדשות, 5 בנובמבר 1986 - ^ כוכבי שמש, ההיסטוריה הלא מדוברת של הקשרים בין מזרחים ופלסטינים, באתר "שיחה מקומית", 16 באוגוסט 2015
- ^ "Reel Deal - Tablet Magazine – Jewish News and Politics, Jewish Arts and Culture, Jewish Life and Religion". Tablet Magazine (באנגלית). נבדק ב-2018-01-16.
- ^ "אני לא רוצה לעורר רחמים", באתר ynet, 3 בינואר 2011
- ^ יוסף שילוח: "מזדהה עם העם הפלסטיני", באתר וואלה, 24 באוקטובר 2010