פתיחת התפריט הראשי

ממלכת כארתלי-קאחתי

ממלכה גאורגית

ממלכת כארתלי-קאחתיגאורגית: ქართლ-კახეთის სამეფო; כַּארתלִי-קַאחֵתִיס סַאמֶפּוֹ) (1762–1801) נוסדה בשנת 1762 על ידי איחוד שתי ממלכות מזרח גאורגיות - כארתלי (אנ') וקאחתי. מתחילת המאה השש עשרה, לפי הסכם אמסיה (אנ') משנת 1555 היו תחת שליטה איראנית. בשנת 1744 העניק נאדר שאה (אנ') את המלוכה על ממלכת כארתלי לתאימורז השני (אנ') והשליטה על ממלכת קאחתי לבנו ארקלה השני, כפרס על נאמנותם. תאימורז וארקלה ניצלו את חוסר היציבות באיראן כתוצאה ממותו של נאדר שאה בשנת 1747, והכריזו על עצמאותם בפועל. לאחר מותו של תאימורז בשנת 1762, ירש אותו ארקלה כשליט כארתלי ובכך איחד את שתי הממלכות.

ממלכת כארתלי-קאחתי
ქართლ-კახეთის სამეფო
Flag of Kingdom of Kartli-Kakheti.svg Coat of arms of Kingdom of Kartli-Kakheti.svg
דגל סמל
Khartli-Kakheti-he.svg ממלכת כארתלי-קאחתי במאה ה-18 לערך
יבשת אסיה
שפה נפוצה גאורגית
עיר בירה טביליסי
44°47′0″N 41°43′0″E / 44.78333°N 41.71667°E / 44.78333; 41.71667
משטר מונרכיה אבסולוטית
הקמה
שנת האיחוד
איחוד ממלכות כארתלי וקאחתי
1762
ישות קודמת ממלכת כארתליממלכת כארתלי ממלכת כארתלי

ממלכת קאחתיממלכת קאחתי ממלכת קאחתי

ישות יורשת האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית האימפריה הרוסית
שליטים בולטים ארקלה השני (1762-1798)

גאורגי ה-12 (אנ')‏ (1798-1800)

דת הכנסייה הגאורגית

לאחר מאות שנים של ריבונות פרסית על גאורגיה, הצליח ארקלה לשמור על אוטונומיה של ממלכתו בתקופת התוהו ובוהו שנוצר בפרס עם מותו של נאדר שאה. הוא היה המלך הגאורגי הראשון של מזרח גאורגיה המאוחדת פוליטית מזה שלוש מאות. אף על פי שארקלה הציע, מיד לאחר איחוד מזרח גאורגיה בשנת 1762, את צייתנותו לשושלת זנד (אנ'), שתפסו את מקומה של השושלת האפשארית. הממלכה נותרה אוטונומית בפועל במשך שלושת העשורים הבאים. בשנת 1783 חתם ארקלה על חוזה גאורגייבסק עם האימפריה הרוסית ובכך שם את מבטחו בצאר הרוסי והפך את הממלכה למדינת חסות. החוזה היווה ערובה להגנה מפני ניסיונות לכיבוש מחדש על ידי הפרסים או ניסיונות תקיפה על ידי אחרים. עד לשנות ה-90 של המאה ה-18, צמחה שושלת פרסית חדשה, השושלת הקאג'ארית בראשות אע'א מוחמד ח'אן קאג'אר (אנ'), אשר הטביע את חותמו בתולדות הממלכה הקצרת ימים.

בשנים שבאו לאחר מכן, לאחר שאבטח את פרס גופא, יצא המלך הפרסי לכיבוש מחדש של הקווקז ולהחיל את הריבונות הפרסית על האזור. לאחר שארקלה השני סירב להתכחש לאמנה עם רוסיה ולקבל מרצון את הריבונות הפרסית תמורת שלום ושגשוג לממלכתו, פלש אגא מוחמד חאן לממלכת כארתלי-קאחתי, כבש את טביליסי ובזז אותה, ובכך החזיר אותה בפועל לשליטה פרסית. אולם זה היה לזמן קצר כיוון שאגא מוחמד קאג'אר נרצח שנתיים מאוחר יותר בהתנקשות, וארקלה עצמו נפטר כעבור שנה.

השנים שלאחר מכן התאפיינו בבלבול, שהגיע לשיאו בשנת 1801, עם סיפוחה (אנ') הרשמי של הממלכה, על ידי אלכסנדר הראשון, לאימפריה הרוסית, זמן קצר לאחר הכתרתו של גאורגי השנים עשר (אנ') למלך ממלכת כארתלי-קאחתי. בעקבות מלחמת רוסיה-פרס (1804–1813) ויתרה פרס על השליטה בממלכת כארתלי-קאחתי באופן רשמי, וסימנה בכך את תחילת פרק השליטה הרוסית בהיסטוריה של גאורגיה.

היסטוריהעריכה

לאחר מותו של נאדר שאה בשנת 1747, ארקלה השני ותאימורז השני (אנ') ניצלו את התוהו ובוהו בחצר הפרסית. בתקופה שלאחר מכן כרת ארקלה השני בריתות עם החאנות של האזור (אנ'), ביסס את מעמדו כשליט מוביל בעבר הקווקז, וביקש סיוע רוסי. בשנת 1762 הוא ירש את אביו כמלך ממלכת כארתלי ויחד עם העובדה שכבר היה מלך ממלכת קאחתי, הפכה מזרח גאורגיה מאוחדת מבחינה פוליטית בפעם הראשונה מזה של מאות. בסביבות שנת 1760 היה ברור כי כארים חאן זנאד (אנ') הוא השליט החדש של פרס. זמן קצר לאחר מכן ב-1762-1763 הגיש ארקלה את כתב צייתנותו לפרס וקיבל את הסמכתו כוואלי ("מושל" או "משנה למלך") של גוֹרגִ'יסְטַאן (גאורגיה). שהיה תואר שלטוני ספווי מסורתי, שהפך באותם ימים תואר ריק מתוכן. כארים חאן נפטר בשנת 1779, ועם מותו חזר התוהו ובוהו לחצר הפרסית.

מתוך כוונה שממלכתו תישאר עצמאית ומצד שני מתוך הכרה שיצטרך מגן חיצוני, ארקלה השני בא לידי הסכם עם האימפריה הרוסית בשנת 1783 וחתם על חוזה גאורגייבסק. על פי ההסכם הועבר האחריות לביטחון הממלכה ויחסי החוץ שלה, לידי הרוסים. כמו כן, התכחש ארקלה באופן רשמי מכל תלות בפרס או כל ממלכה אחרת. עם זאת למרות הוויתורים הגדולים שנעשו לרוסיה, הצליח ארקלה לשמור על אוטונומיה פנימית בתוך ממלכתו.

מטבעותעריכה

עמדתו הדו ערכית של ארקלה השני משתקפת גם במטבעות שהוטבעו בתקופות שונות של שלטונו. מטבעות הכסף הוטבעו עם שמו של איסמעיל השלישי (אנ') או כתובת בסגנון שושלת זנד (אנ') שמתייחסת לכארים חאן זנאד (אנ'). מטבעות אלה הוטבעו במטבעה של טביליסי (גאו') עד לשנת 1799 - חלק מהם אף כעשרים שנה לאחר מותו של מוחמד כרים ח'אן זנד (אנ'). באותם עשורים, מטבעות הנחושת שנטבעו בטביליסי נשאו שלושה סוגים של איקונוגרפיה: נוצרית, גאורגית ואף של האימפריה הרוסית (כמו עיט דו-ראשי). ההטבעה של מטבעות הכסף בהתייחסות לכרים ח'אן זנד, הפכה אותם לשמישים למסחר בפרס, ואילו מטבעות הנחושת ששימשו לשימוש מקומי בלבד, שיקפו את האוריינטציה הפוליטית הפרו-רוסית של ארקלה השני.

החצר והמשטרעריכה

בעוד שחצר המלך ארקלה השני שמר על סוג מסוים של הדר פרסי, ואף הוא עצמו היה לבוש בסגנון פרסי, הוא החל בתוכנית שאפתנית של אירופיזציה, שנתמכה על ידי האליטות האינטלקטואליות הגאורגית של אותם ימים. התוכנית לא הצליחה במיוחד כיוון שגאורגיה נותרה מבודדת פיזית מאירופה ונאלצה להוציא את כל המשאבים הזמינים להגנה על עצמאותה הפגיעה. הוא חתר לגיוס תמיכתם של המעצמות האירופיות, ולמשוך אליו מדענים וטכנאים מערביים כדי להעניק לממלכתו את היתרון של הטכנולוגיות הצבאיות והתעשייתיות העדכניות. סגנון שלטונו דמה לרודנים נאורים בני זמנו במרכז אירופה. הוא הפעיל רשות מבצעת, רשות מחוקקת ורשות שופטת ופיקח פיקוח הדוק על פעולותיהן של מחלקות ממשלתיות. מטרתו העיקרית של ארקלה במדיניות הפנים הייתה לרכז את השלטון על ידי צמצום סמכויות האצולה. לשם כך הוא ניסה לבנות אליטה שלטונית, המורכבת מנציגיו, כדי להחליף את האצילים האריסטוקרטיים בניהול העניינים המקומיים.

מלכי כארתלי-קאחתיעריכה

 

היסטוריה של גאורגיה
פרהיסטוריה (אנ')
  • תרבות שוּלבַּרִי-שוֹמוּ (אנ')
  • תרבות קוּרָה-אַרַאכּס (אנ')
  • תרבות תרִיאַלֵתִית (אנ')
  • תרבות קוֹלֵכִית (אנ')
  • דִיאַוֹחִי (אנ')
העת העתיקה
ימי הביניים
העת החדשה המוקדמת
העת החדשה

קישורים חיצונייםעריכה

  • ZENO.RU, מטבעות מאותה תקופה