מנדלה

סמל דתי

מַנְדָּלָהסנסקריט: मण्डल) היא סמל גאומטרי, לרוב סימטרי, המורכב מסמלים רבים. במספר דתות מתת-היבשת ההודית וממזרח אסיה מנדלות משמשות לשימושים מיסטיים ומדיטטיביים.

מנדלה טיבטית מהמאה ה-19
הדלאי לאמה ונזירים טיבטיים מכינים מנדלה העשויה מחול צבעוני
מנדלת חול טיבטית

משמעות

עריכה

פירוש המילה מנדלה בסנסקריט הוא "מעגל" או "מרכז".

ציורים הדומים למנדלה הופיעו בכמה תרבויות בעולם, ללא קשר ביניהן, למשל ביבשת אמריקה ובדרום אסיה. מַנְדָּלָה מסמלת את היקום ואת נפש האדם בכל הדתות שמקורן בתת-היבשת ההודית. ברוב ציורי המנדלה יש מרכז משמעותי, וממנו מצוירים הקשרים של הארה או מאפיינים של בודהיסטווה. בנוסף יצויר לרוב צלב, המחלק את המנדלה לארבעה חלקים.

ישנן תרבויות, בהן המנדלה מייצגת את המערכת שעל בסיסה מתקיימת ויזואליזציה של המדיטציה. בנוסף לכך היא מסמלת מקום מקודש וסגור, טוטאליות, את המיקרוקוסמוס, אינטליגנציה קוסמית ואינטגרציה. המנדלה מייצגת את רוח הקוסמוס ואת קיום העולם. הריבועים, שמופיעים בה לסירוגין, מייצגים עקרונות דואליים, אך גם משלימים של היקום, את שחזור הבריאה, ועלייתה של הנשמה לשמיים. כמו כן, הם מייצגים את מרכז הכוח, שמותיר את האזור מאובטח מהשפעות עוינות. מרכז זה מתפקד כשמש או כאמצעי לכניסה לשמיים.

צורת המנדלה מורכבת מחמש נקודות עיקריות: האחת במרכז, וארבע האחרות מסתובבות סביבה - משמאלה, מימינה, מעליה ומתחתיה. המרכז הוא סמל לאגו, שסובב סביב עצמו בזמן ובחלל. חמש נקודות אלו מייצגות, בין השאר, חמישה אלמנטים, הקשורים באישיותו של האדם, או את חמשת בודהות. בנוסף הן מייצגות בהינדואיזם את חמש ה'משפחות', המקבילות לחמש הפנים של שיווה: המערב - לבן ,Sadyojāta (שם של שיווה, בריאה): צפון - צהוב ,Vāmadeva (שימור); דרום - שחור ,Aghora (התפרקות/התחדשות); מזרח - אדום ,Tatpuruṣa (הסתרת החסד); המרכז - ירוק, הפנים של Īśāna (גילוי החסד, הכוח היצירתי).

בתכנון מקדשים הינדואים מקובל לבנותם כמנדלה, ומסמל את היקום ברמות שונות. כמו כן, במבנה שערים או דלתות לארבע נקודות חשובות, המקבילות למספר הנקודות הקיימות סביב מרכז המנדלה.[1]

המנדלה בטיבט מצוירת בעזרת גרגרי חול צבעוניים.

גם ביהדות ניתן למצוא רמז למקור זה:

אין לך עיגול בעולם שאינו נעשה מתוך נקודה אחת העומדת באמצע...ונקודה זו העומדת באמצע נוטלת כל האור ומאירה לגוף ונאור הכול

ספר תשבי, כרך א:רמז

.

המנדלה בציורי ילדים

עריכה
  ערך מורחב – התפתחות ציורי ילדים

פעמים רבות, אצל ילדים וכן אצל אלו שאינם מתחילים את הציור בעזרת רישום, ציורים יתחילו בנקודת מרכז וממנה ייצאו לצדדים. ממשילים זאת לנפשו של האדם עצמו, בה יש מרכז וממנו מסתעפת התודעה.

אבחון וטיפול באמצעות מנדלה

עריכה
  ערך מורחב – אבחון וטיפול באמצעות מנדלה

המנדלה משמשת כאמצעי התערבות טיפולי וכלי אבחוני בתחום הטיפול באמנות. את השימוש הראשוני במנדלה ככלי טיפולי מייחסים לקרל גוסטב יונג (אבי הפסיכולוגיה האנליטית), שהתנסה ביצירתה בעצמו כחלק מתהליך טיפול עצמי, מתוך תפיסה שהמנדלה היא חלק מקבוצת סמלים וארכיטיפים מהם ניזון הלא מודע האישי והקולקטיבי שנמצאים בבסיס הקיום הנפשי האנושי. יונג ראה במנדלה ייצוג של ארכיטיפ העצמי, וכלי להשגת שלמות של האישיות. העיגול התוחם את המנדלה מסמל את גבולות העצמי והאזור שמחוץ למנדלה מייצג את הסביבה והעולם שבחוץ. המנדלה נועדה לסייע בטיפול במצבים פסיכולוגים, בתסמינים והפרעות. מחקרים שונים מראים שניתן להיעזר במנדלה ככלי טיפולי, מתוך מחשבה שזו יכולה לספק הבנה פסיכולוגית ונפשית של מטופלים, ולהוסיף מקור הבנה והדרכה בטיפול. רבים מהמטפלים באמנות רואים במנדלה כלי יסודי למודעות עצמית, פתרון קונפליקטים, וכלי תשתיתי לטכניקות טיפול אחרות במגוון מצבים.

שימושים נוספים

עריכה

המנדלה יכולה להיות אמצעי אמנותי בציור או באמצעות תבנית מוכנה לצביעה, כביטוי של יצירה אישית. בנוסף, משמשת המנדלה ככלי במצבים שונים:

  • בטקסי תפילה.
  • באימון בריכוז ובסבלנות. כפי שמתורגל על ידי נזירים בטיבט. במקרים אלו המנדלה תהיה מורכבת מחול ותפורק בתום העשייה.
  • במדיטציה.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • אוריאל זוהר, "המנדלה - כלי עבודתו של האמן הטיבטי לעיצוב דמותו", נפש רבעון לפסיכולוגיה, לטיפול, לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי, אוניברסיטת חיפה, 2004, מס' 18-17, עמ' 71-65
  • אורית גוטממכר לוי, נשמה יהודית: ספר צביעה לשלווה פנימית, אהבה, שמחה ואמונה, הוצאת מטר, 2016

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ .Cooper, J.C. (1987). An Illustrated Encyclopedia Of Traditional Symbols. Thams and Hudson