מנחם גפן

אמן ישראלי

מנחם גפן (נולד ב-1930) הוא צייר וקריקטוריסט ישראלי.

מנחם גפן
Menachem Gueffen.jpg
לידה 1930 (בן 90 בערך)
חיפה, ישראל
פטירה Lécousse
לאום ישראלי
תחום יצירה ציור, קריקטורה
"שם-מים", מתוך עיתון במחנה, אפריל 1967
מנחם גפן בהכשרת הגדוד הראשון של חטיבת יפתח, גבת, 1947

ביוגרפיהעריכה

מנחם גפן נולד בקריית חיים, חיפה בשנת 1930. בנעוריו התגייס לפלמ"ח. במהלך מלחמת העצמאות נפצע בקרבות מלכיה. לאחר המלחמה החל ללמוד ב"בצלאל החדש" בירושלים. לפרנסתו עסק בציור קריקטורות עבור עיתונים שונים כגון "דבר השבוע" וכתיבה ואיור בעיתון "במחנה". בנוסף עסק גם בעיצוב גרפי.

ציוריו המוקדמים התקרבו אל ה"ריאליזם החברתי", שאפיין אמנים כיוסי שטרן, גרשון קניספל ואחרים.[1] בשנת 1957 הציג לראשונה תערוכת יחיד.

אשתו הראשונה הייתה שוש פז (שושנה פזי, לימים שושנה דודאי, ציירת ואומנית מכפר יחזקאל) ואשתו השנייה הייתה אישה בשם אביבה. בשנת 1959 נסע לפריז, צרפת, שם השתלם בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות. בפריז נישא לעדה, ישראלית שעבדה בשגרירות ישראל בפריז. בשנות ה-60 של המאה ה-20 עבר להתגורר בלונדון, אנגליה. בין השנים 19731976 היה נשוי לשחקנית דיאנה ריג. בשנת 1987 נישא לג'ודי, מומחית לשיווק ועיצוב.

בשנים 19781979 יצר את "מחזור החיים היהודיים" עבור פתיחת אולם "עמי אסיה" במוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע בניו יורק, ארצות הברית.[2]

בשנת 1988 שב להתגורר בישראל.

ספרים שאיירעריכה

  • ברנשטיין דב, בית ספר לממציאים: כל אמצאותיו של פוטי והמכשירים שעשה במו ידיו, תל אביב: עם עובד, תשכ"ה
  • דפו, דניאל, רובינזון קרוזו, תל אביב: עם עובד, תשל"א 1970
  • דרוקר, ירמיהו, סבא מנדלי, חיפה: י’ מדר, 1975
  • ורמן, נחום, חגי ישראל ומועדיו, ירושלים: אחיאסף, 1964
  • ורמן, נחום, חגי ישראל ומועדיו, ירושלים: אחיאסף, 1967 (מהדורה מורחבת)
  • פרקר, ריצ'רד, הנער מספרד, תל אביב: עם עובד, (תשכ"ו)
  • רוזן, אברהם, אלף מלים ועוד רבבה: עברית למשתלמים, ירושלים: אחיאסף, 1967
  • ריך, בנציון, עברית לעם: ראשית הקריאה והכתיבה, ירושלים: ר’ מס, (c1960)

קישורים חיצונייםעריכה


הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו: שילה, ארנה, "התקופה הסגולה" של מנחם גפן, גזיר עיתון ללא מקור, מרכז המידע לאמנות ישראלית
  2. ^ ראו: ליצקי, לביאה, "מחזור החיים היהודי, מנחם גפן במוזיאון האדם בניו-יורק", מעריב, 22 באוגוסט 1978