מנחם סירירו
הרב מנחם סירירו (ה'שפ"ח, 1628 - כ"ג באדר ב' ה'תס"א, 1701) היה פוסק הלכה, דיין וראש ישיבה ומנהיג הקהילה היהודית בפאס שבמרוקו במאה השבע עשרה.
קורותיו עריכה
נולד בפאס לאביו ר' דוד, דור רביעי לרבי שאול שמואל סירירו. נראה שלמד לפני דודו רבי עמנואל סירירו.[1]
סביב שנת תט"ו התמנה לסופר בית הדין בבית דינם של רבי סעדיה אבן דנאן, רבי עמנואל סירירו, ורבי יהודה (ב"ר יוסף) עוזיאל. סביב שנת תל"ז התמנה לדיין,[2] וחתם על תקנות העיר. לאחר פטירת רבי יהודה עוזיאל בשנת תמ"ט, הוא וחבירו רבי וידאל הצרפתי היו דייני ומנהיגי העיר, וצירפו אליהם כדיין שלישי את רבי מימון אפלאלו.[3] בהמשך הצטרף לבית הדין רבי יהודה בן עטר ורבי שמואל הצרפתי. בית הדין פעל לתקן תקנות ונשא ונתן בהלכה עם יתר חכמי מרוקו כדוגמת רבי יצחק דלויה רבה של מרקש,[4] ורבי משה בן חמו רבה של צפרו.[4]
מבין תלמידיו בישיבה, נמנים רבי יהודה בן עטר ורבי יעקב אבן צור, ורבי שמואל אבן דנאן הרביעי.[5]
העיד שבזמנו כבר לא הקפידו ליטול ידיים לדבר שטיבולו במשקה, וביאר שסמכו על הראשונים הסוברים שאין בזה חיוב בזמן הזה.[6]
נפטר ונקבר בפאס, ותלמידו רבי יעקב אבן צור קונן עליו מספר קינות.[7]
חיבוריו עריכה
- דברי מנחם - חידושים על המקרא. חלקם נדפסו בסוף הספר 'חנוך לנער'.
- דרשות - שריד מחיבורו נדפס בסוף הספר 'חנוך לנער'.
- תשובות ופסקים - מפוזרים בספרי חכמי מרוקו, ובפרט בשו"ת משפט וצדקה ביעקב.
- הגהות על השולחן ערוך - חכמי מרוקו מצטטים את הגהותיו בספריהם. הגהותיו לאורח חיים נדפסו ב'מן הגנזים' חלק יב.
לקריאה נוספת עריכה
- ראו: הרב מרדכי עובדיה, 'מהר"ר מנחם סירירו, הגהות ונמוקים לשולחן ערוך אורח חיים', בתוך: מן הגנזים חלק יב עמ' כה-ל.
הערות שוליים עריכה
| תקופת חייו של הרב מנחם סירירו על ציר הזמן |
|---|
 |